סיימון קספה
סיימון קספה (1909–1933) היה יהודי תושב חרבין, מנצ'וריה, שנחטף לצורך כופר נפש, עונה ונרצח על ידי כנופיית פושעים פשיסטים בהשפעת המנהיג הרוסי הלבן הגולה קונסטנטין רודזייבסקי (אנ').[1][2] החקירה על היעלמותו ומותו של סיימון בוצעה למראית עין על ידי השלטונות היפניים, שחיזרו אחרי הקהילה הרוסית הלבנה במטרה שיעודדו את האידאולוגיה האנטי-קומוניסטית שלהם, דבר שעורר סנטימנט אנטי-יפני בקרב הקהילה היהודית של מנצ'וקאו ואת בריחתם של כמעט 70% מהיהודים בחרבין.[3][4]
קספה היה בנו של ג'וזף קספה, הבעלים של "בית המלון מודרנה" (Hôtel Moderne) שבחרבין, יחד עם רוב בתי הקולנוע והתיאטראות של העיר. ג'וזף קספה נמלט מרדיפות ברוסיה, ועבר לחרבין ב-1907. בתחילה ג'וזף היה חסר אזרחות, לאחר מכן הוא השיג אזרחות צרפתית עבור משפחתו. סיימון קספה גדל בחרבין, נסע בקביעות לצרפת כדי ללמוד בקונסרבטוריון של פריז, והיה פסנתרן מוכשר.[4]
חטיפה ורצח
באוגוסט 1933 נחטף סיימון קספה, כשחזר מטיול עם חברתו. התוקפים שלו התקרבו מאחור, תפסו אותו ולקחו אותו לאתר במרחק של כ-36 מיל (58 קילומטרים) ממערב לעיר.[4]
למחרת, ג'וזף קספה קיבל שטר כופר בדרישה של 100,000 דולר. הוא יצר קשר עם הקונסול הצרפתי המקומי, ששכנע אותו לעכב את תשלום הכופר והבטיח לשתף פעולה עם החקירה של השלטונות היפניים. חודש לאחר מכן, הוא קיבל חצי אוזן מדממת, אך שוב הומלץ לו שלא לשלם את הכופר.[4] גופתו של סיימון קספה נמצאה על ידי המשטרה ב-3 בדצמבר. החוטפים הרעיבו והכו אותו, חתכו את אוזניו, תלשו את ציפורניו והכריחו אותו להחזיק את ראשו בתוך חור חשוך וקר באדמה כשהטמפרטורות ירדו ל-20 ו-30 מעלות מתחת לאפס. הוא הוצא להורג בירייה בראשו.[4]
אחרית דבר
אלפי מפגינים מקהילות רבות השתתפו בהלווייתו של קספה. להפגנות של הקהילות היהודיות בחרבין ושנגחאי בפני סגן שר החוץ היפני, ממורו שיגמיטסו, לא הייתה השפעה.
החוטפים נעצרו אך שוחררו למחרת. לאחר הרשעותיהם, הובא השופט הסיני באשמת בגידה. החוטפים נשפטו מחדש, נמצאו אשמים ונידונו ל-15–20 שנות מאסר. מספר שבועות לאחר מכן, השלטונות נענו בחיוב לבקשת רודזייבסקי לשחרורם בטענה שהמזימה, שהגה הסגן שלו מרטינוב, הונעה רק על ידי אג'נדה "פטריוטית".[2][4]
עד אמצע שנות ה-30, האוכלוסייה היהודית של חרבין ירדה בחצי בגלל שפל כלכלי ואירוע החטיפה של סיימון קספה.[1] תושבים אלה עברו לשנגחאי, לערים סיניות אחרות שאינן בשליטת יפן, או אפילו חזרה לברית המועצות, למרות העובדה שרבים הגיעו לסין כשהם נמלטים מהרדיפות שם.[4]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Strangers always: a Jewish family in wartime Shanghai' by Rena Krasno. Published by Pacific View Press, 1992. מסת"ב 1-881896-02-1,
- ^ 2.0 2.1 MY CHINA: Jewish Life in the Orient 1900-1950 by Yaacov Liberman. Gefen Publishing House, Ltd.
- ^ Dubois, Thomas David, Rule of Law in a Brave New Empire: Legal Rhetoric and Practice in Manchukuo. Law and History Review 26.2 (2008): 48 pars. 1 May 2009
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 4.6 Tokayer, Marvin and Mary Schwartz. The Fugu Plan. New York: Weatherhill Inc., 1979. pp53-55.
