סיודאד חוארס
| מדינה |
 מקסיקו |
|---|---|
| מדינה |
 צ'יוואווה |
| ראש העיר | חוסה רייס פריס (José Reyes Ferriz) |
| תאריך ייסוד | 1659 |
| שטח | 221 קמ"ר |
| גובה | 1,120 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 1,400,891 (2005) |
| ‑ במטרופולין | 2,031,319 (2005) |
| ‑ צפיפות | 7,561 נפש לקמ"ר (2005) |
| קואורדינטות | 31°44′16″N 106°29′01″W / 31.7378°N 106.4836°W |
| אזור זמן | UTC -7 |
| www.juarez.gob.mx | |
סיודאד חוארס (בספרדית: Ciudad Juárez; ידועה גם כ"חוארס" ובעבר כ"אל פאסו דל נורטה") היא עיר במקסיקו והגדולה ביותר במדינת צ'יוואווה.
אוכלוסייתה של העיר מוערכת ב-1.5 מיליון נפש. העיר נמצאת על גדת הנהר ריו גראנדה, סמוך לגבול בין מקסיקו וארצות הברית, ליד העיר אל פאסו שבטקסס. אל פאסו וסיודאד חוארס מרכיבות את אחד האזורים המטרופוליטניים הדו לאומיים הגדולים בעולם, ואוכלוסייתם מונה ביחד 2.5 מיליון נפש. סיודאד חוארס היא אחת הערים הגדלות בקצב המהיר בעולם.
מדי יום חוצים את מעברי הגבול בין חוארס לאל פאסו כ-60,000 נפש, עובדה ההופכת את העיר לשער כניסה עיקרי לכל צפון מקסיקו ומרכזה. העיר היא בעלת מרכז תעשייתי מתפתח בו פועלים כ-300 "מאקילדורס" - מפעלים המייבאים חומרי גלם בתעריף מוזל, חופשי ממס, ומחזירים לארץ המוצא את המוצר המושלם. על אף שגשוגה של התעשייה, סובלת העיר גם מעוני ואלימות, והייתה זירה לסדרת רציחות של עובדות מפעלים שטרם פוענחה.
היסטוריה
העיר סיודאד חוארס נוסדה ב-1659 כ"אל פאסו דל נורטה" (El Paso del Norte; בספרדית - "השער הצפוני"), על ידי הספרדים, שחיפשו מסלול לאזור הרי הרוקי הדרומיים. המיסיון של נואסטרה סניורה דה גוואדלופה היה אחד מיישובי הקבע הראשונים באזור. העץ ממנו נבנה הגשר מעבר לריו גראנדה הובא מהעיר סנטה פה במהלך המאה ה-18. הסכם גואדלופה הידלגו שסיים את מלחמת ארצות הברית מקסיקו בשנת 1848 קבע כי הריו גראנדה יהיה הגבול בין שתי המדינות, והפריד בין היישובים שעל שתי גדות הנהר. המרכז העירוני מצפון הפך לאל פאסו שבטקסס ואילו המרכז העירוני שמדרום הפך לעיר סיודאד חוארס. גורל דומה נפל בחלקן של 13 ערים נוספות במקסיקו. במהלך הפלישה הצרפתית למקסיקו, בין השנים 1862 ל-1867, שימשה אל פאסו דל נורטה כתחנת מעבר לכוחותיו הרפובליקניים של בניטו חוארס עד שייסד את ממשלתו הגולה בצ'יוואווה. ב-1888 הוחלט לקרוא את העיר על שמו, סיודאד חוארס (עירו של חוארס).
במהלך השלבים הראשונים של המהפכה המקסיקנית שימשה העיר כבירה זמנית, כאשר כוחות הנאמנים למועמד האופוזיציה פרנסיסקו מדרו, שהונהגו על ידי פנצ'ו וייה, כבשו את העיר ב-20 בנובמבר 1910. לאחר לוחמה שנמשכה כעשור, החלימה העיר בתקופת חוק היובש בארצות הברית (1919–1933), בה שימשה כמרכז בידורי לתושבי ארצות הברית שרצו ליהנות משתייה חריפה באופן חוקי. חוארס המשיכה לקלוט תיירים מצידו הצפוני של הגבול במהלך שנות ה-40 ושנות ה-50, ופיתחה מרכז ובו בארים, מועדוני לילה ומרכזים למלחמת שוורים. פיתוח מרכזי המאקילדורס, מפעלים להרכבה המתבססים על ייבוא של חומרי גלם ללא מכס, הביא לעיר אנשים רבים שמצאו בהם עבודה. המפעלים משכו לעיר תאגידים כדלפי, מפעל גדול לייצור חלפים לרכב, שביסס בעיר את המרכז הטכנולוגי שלו בחצי הכדור המערבי, ומעסיק יותר מ-2,000 מהנדסים. אך קרבתה של העיר לגבול ותהליכי העיור הביאו גם ליצירת שכונות עוני המכונות "קולוניות".
דמוגרפיה
הצמיחה השנתית באוכלוסיית העיר במהלך שנות ה-90 הייתה 5.3%. היא נבעה במיוחד מהגעתם של תושבים חדשים מתוככי מקסיקו, ויש המעריכים כי כיום, 32% מתושבי העיר הגיעו מחוץ לתחומי מדינת צ'יוואווה. על אף שרוב המהגרים הם מקסיקנים, ישנם רבים המגיעים ממדינות אחרות במרכז אמריקה כגואטמלה, הונדורס וניקרגואה.
פשע
קרטל הסמים חוארס
חוארס ידועה לשמצה באלימות ובפשע השוררים בה, חלקם נובעים מפעילותו של קרטל חוארס, העוסק בסחר בסמים.
אלימות בין קרטלי סמים מתחרים הביאה לכך שיותר מרבע מ-3,800 הרציחות המתרחשות במקסיקו מדי שנה על רקע של סחר בסמים התרחשו בחוארס. העיר היא בעלת אחד משיעורי הרצח הגבוהים ביותר במקסיקו. הרציחות בעיר הן לא רק רבות אלא גם אכזריות. בשנת 2009 קיבלה העיר את התואר המפוקפק "בירת הרצח העולמית" והפכה לעיר המסוכנת בעולם עם מספר מקרי הרצח הרבים ביותר ביחס לאוכלוסייה.
רציחות הנשים בחוארס
משנת 1993 הייתה חוארס זירה לרצח של יותר מ-400 נשים שנרצחו, רבות מהן לאחר התעללות בעניינים שבצניעות, ונמצאו כשהן זרוקות לצד הדרך. רבות נוספות טרם נמצאו. על אף לחץ לתפוס את הרוצחים ואיתורם של מספר חשודים, האחראים למעשים טרם נתפסו[1]. ספר בשם "בנות חוארס" מאת העיתונאית תרזה רודריגז, שיצא לאור בשנת 2007 טוען כי האחראים לרציחות הם גורמים בכירים במשטרה ואזרחים מכובדים בעיר.
חינוך
על פי ההערכות האחרונות אחוז ידיעת קרוא וכתוב בעיר הוא בין הגבוהים במקסיקו, ו-97.3% מתושבי העיר מעל לגיל 15 יודעים קרוא וכתוב. בעיר יש שלוש אוניברסיטאות ציבוריות ושתי אוניברסיטאות פרטיות. המוסד הטכנולוגי של סיאודד חוארס (Instituto Tecnológico de Ciudad Juárez) שנוסד ב-1964, היה המוסד הציבורי הראשון ללימודים גבוהים בעיר. לאחר מכן, ב-1968 נוסדה האוניברסיטה "Universidad Autónoma de Ciudad Juárez", והיא הייתה לאוניברסיטה הגדולה בעיר, ולאחת מהאוניברסיטאות הטובות במקסיקו. האוניברסיטה פזורה על פני מספר אתרים בעיר. כן פועלת בעיר הפקולטה למדע המדינה של "האוניברסיטה האוטונומית של צ'יוואווה". "המוסד לטכנולוגיה ולחינוך גבוה של מונטריי" ו"האוניברסיטה האוטונומית של דוראנגו" הן אוניברסיטאות פרטיות הפועלות בעיר. המוסד הטכנולוגי של מונטריי נפתח ב-1983 והוא אוניברסיטה פרטית המועדפת על בעלי האמצעים בעיר. המדובר בשלוחה מקומית של רשת לחינוך גבוה.
בית הספר הקתולי "Instituto Latinoamericano", הוא מוסד דתי המפעיל מוסדות חינוך שונים, לחינוך בסיסי וחינוך גבוה, במגמה המוצהרת לעצור את התפשטות הדת הפרוטסטנטית במקסיקו.
באופן כללי ניתן לומר שהעיר מציעה אפשרויות נרחבות לחינוך, המותאמות לכל טעם ולכל מעמד כלכלי. עם זאת רבים מעדיפים ללמוד בעיר השכנה אל פאסו.
ספורט
כדורגל הוא הספורט האהוב בחוארס. קבוצת הכדורגל המקומית היא "Indios de Ciudad Juárez", המשחקת בליגת העל המקסיקנית. האינדיוס משחקים באצטדיון האולימפי על שם בניטו חוארס (Estadio Olímpico Benito Juárez) כמו כן יש בעיר קבוצות בייסבול, כדורסל, פוטבול אמריקני ומועדון טניס שזכה להישגים. העיר היא גם המקום שבו מתקיים מרוץ האופניים "צופקבראס 100", למרחק מאה קילומטר, מדי שנה מאז שנת 1997.
בעיר פועל מרכז לספורט אתגרי המכונה "Parque Extremo", הכולל משטחי בטון ועפר לרכיבת אופני BMX וסקייטבורד.
תקשורת
רוב ערוצי הטלוויזיה המקסיקנים והאמריקנים הכלל-ארציים נקלטים בעיר. שלוש רשתות טלוויזיה בתשלום מוצעות לתושבים, וכן 24 רשתות רדיו AM ו-21 רשתות רדיו FM. בעיר פועלים ארבעה עיתונים מקומיים: "El Mexicano", "El Diario", "El Norte" ו-"El PM".
אתרים מעניינים בעיר
- בית העירייה הישן (Antigua Presidencia Municipal) הוא בניין שנבנה במהלך המאה ה-19 מסלע געשי ועץ. הבניין היווה זירה לרבים מהאירועים ההיסטוריים שהתרחשו בעיר.
- המיסיון של גוואדלופה (Mision de Guadalupe) הוא המבנה העתיק ביותר בעיר, שנבנה במהלך המאה ה-17 ומשמש את הכנסייה הקתולית ברציפות מאז בנייתו.
- תיאטרון בניטו חוארס (Auditorio civico Benito Juárez) הוא בית התיאטרון ומרכז האומנויות המקומי.
- האודיטוריום העירוני (Auditorio Municipal) הוא מרכז אומנויות חדש ומרשים שנבנה מאחורי הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה האוטונומית של סיודד חוארס.
- אזור פרונף (Zona Pronaf) אזור תיירותי הכולל ברים, חנויות, מסעדות, בילוי ומוזיאונים.
- האצטדיון האולימפי בניטו חוארס (Estadio Olímpico Benito Juárez) הוא ביתה של קבוצת הכדורגל המקומית "לוס אינדיוס".
- פארק חאמיסל (Parque Chamizal) הוא הריאה הירוקה של העיר. מעל 40 דונם של פארק הכוללים משעולי ריצה והליכה, נדנדות ואזורי בילוי.
- מוזיאון הקונקורד (Museo del Concorde) הוא מוזיאון עירוני המוקדש למטוס הקונקורד העל קולי.
- "Centro Cívico Paso del Norte" הוא מרכז אומנויות שנפתח ב-2006.
- בעיר פועלים מרכזי הקניות והקניונים ,"Misiones", "Galerias Tec", "Plaza Juárez" ו-"Rio Grande",Gran Patio Zaragoza.
- "Parque Central" הוא גן עירוני המותאם לבילוי משפחתי.
- "Parque Xtremo" הוא מרכז הספורט האתגרי הגדול ביותר באמריקה הלטינית.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סיודאד חוארס |
- אתר העיר חוארס
- שלמה פפירבלט, הם יורים גם בנשים, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2011
- ברוכים הבאים לגיהנום - חוארז, עיר הפשע המסוכנת בעולם