סיאטיקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סיאטיקה
Sciatica
תחום אורתופדיה, נוירולוגיה
שכיחות 2%-40% מכלל האוכלוסייה במהלך חייהם.
סיבות פריצת דיסק, ספונדילוליסטזיס, הצרות עמוד השדרה, תסמונת פיריפורמיס, גידול באגן
תסמינים כאב מורגש לאורך הרגל מהגב התחתון, חולשה או נימול של הרגל הפגועה[3]
אבחון מבחן הרמת הרגל ישרה[1]
טיפול שיכוך כאב, ניתוח[2]

סיאטיקה (באנגלית: Sciatica) הוא מצב רפואי המאופיין בכאב הנובע מהגב התחתון[3] ומורגש לאורך הרגל. כאב זה מופיע לאורך הגב התחתון או בחלק הקדמי של הרגל.[1] הכאב יכול להתפרץ עקב הרמת משקלים כבדים, ויכול להופיע גם בהדרגתיות.[4] התחושה מתוארת לעיתים קרובות כמו ירי.[3] בדרך כלל, הסימפטומים מופיעים רק בצד אחד של הגוף[1], למרות שבמקרים מסוימים הכאב מורגש בשני הצדדים.[1] לפעמים מדווח גם על כאב בגב התחתון.[1] חולשה או נימול מורגשים באזורים מסוימים ברגל הפגועה ובכף הרגל.[1]

90% ממקרי הסיאטיקה מופיעים עקב פריצת דיסק שלוחץ על שורש העצב המותני או העצב השדרתי.[5] ספונדילוליסטזיס, הצרות עמוד השדרה, תסמונת פיריפורמיס, גידולים באגן והריון גם עלולים לגרום לסיאטיקה.[1] מבחן יישור והרמת הרגל עוזר לאבחן את הבעיה.[1] המבחן חיובי כאשר אדם שוכב ומרים את הרגל ישרה למעלה, ומופיע כאב מתחת לברך.[1] ברוב המקרים אין צורך[2] בהדמיה רפואית. עם זאת, נהוג להשתמש בדימות כאשר יש פגיעה במעיים או בשלפוחית השתן, אם יש אובדן תחושה או חולשה, אם הסימפטומים מתמשכים, או אם קיים חשש לגידול או לזיהום.[2] מצבים שעשויים להופיע באופן דומה הם מחלות הירך והתחלה של הרפס זוסטר (לפני היווצרות פריחה).[1]

טיפול ראשוני לרוב כולל שימוש במשככי כאבים.[2] בדרך כלל, מומלץ להמשיך בפעילות נורמלית ככל שניתן.[1] לעיתים קרובות כל שנדרש עבור החלמה מסיאטיקה זה זמן. ב-90% מהמקרים הכאב חולף כעבור שישה שבועות. אם הכאב חמור ונמשך מעל 6 שבועות,[2]ניתוח הוא אופציה לטיפול.[2] גם אם הניתוח משפר את תחושת הכאב, היתרונות לטווח הארוך אינם ברורים.[1] נדרש ניתוח אם מופיעים סיבוכים כגון אובדן תפקוד תקין של המעיים או תפקוד לקוי של השלפוחית.[2] טיפולים רבים כגון מתן סטרואידים, גבפנטין, פרגאבאלין, דיקור סיני, חום או קור ומניפולציות בעמוד השדרה לא מוכחים כיעילים.[1][6][7]

תלוי איך מגדירים זאת, ל-1% - 40% מהאוכלוסייה יש סיאטיקה בשלב מסוים בחייהם.[8][5]זה נפוץ בגילאי 40 ו50, וגברים יותר חשופים לכך מנשים.[1][2] סיאטיקה הוא מצב ידוע מימי קדם.[1] השימוש הראשון הידוע במושג "סיאטיקה" נעשה בשנת 1451.

הגדרה

המונח "סיאטיקה" מתאר תסמין- כאב לאורך מסלול העצב הסיאטי. יש המשתמשים במושג זה כדי לתאר כל כאב המוקרן לרגל ונובע מהגב התחתון. אחרים משתמשים במונח כאבחנה (כלומר אינדיקציה של סיבה ותוצאה) לתפקוד עצבי לקוי הנגרם על ידי דחיסה של שורש עצב שדרתי או מותני עקב פריצת דיסק. כאב בדרך כלל מורגש בהתפצלות של הדרמוטום וממשיך מתחת לברך עד כף הרגל. כאב זה עלול להתקשר לחוסר תפקוד נוירולוגי כמו נימול או חולשה.[5] תחושה זו מתוארת כיריה או זרם חשמלי המתפשט במהירות בעצב הפגוע.

גורמים

גורמי סיכון

גורמי סיכון הניתנים לשינוי עבור סיאטיקה כוללים עישון, השמנת יתר, מצב סוציו-אקונומי נמוך ומקצוע.[8] גורמי סיכון שאינם ניתנים לשינוי כוללים גיל, מין (גברים) והיסטוריה אישית של כאבי גב תחתון.[8]

פריצת דיסק

כ-90% מהמקרים של סיאטיקה נגרמים עקב פריצת דיסק שלוחץ על שורש העצב השדרתי או העצב המותני.[5] פריצת דיסק מתרחשת בדרך כלל כתוצאה מהרמת משקלים כבדים.[9] סיאטיקה הנגרמת כתוצאה מפריצת דיסק עשויה להתרפא בספונטניות, הדלקת תיעלם עקב החלמת הקרע בין הדיסקים.

הצרות תעלת השדרה

במצב של הצרות עמוד השדרה, תעלת עמוד השדרה, החלל שבו עובר חוט השדרה, מצטמצם ולוחץ על החוט, או על שורשי העצבים הסיאטיים.[10] ההיצרות עלולה להיות תוצאה של דורבן, ספונדילוליסטזיס (החלקה של חוליה על גבי המקטע השכן שלה), דלקת או פריצת דיסק אשר מקטינים את החלל הזמין עבור חוט השדרה. לכן, פוגע ומגרה עצבים מחוט השדרה שהופכים לעצב הסיאטי.[10] כאב סיאטי עקב היצרות עמוד השדרה נובע מעמידה, הליכה או ישיבה ממושכת.[10]מנוחה לרוב מובילה להקלה בכאב.[10]

תסמונת פיריפורמיס

תסמונת פיריפורמיס היא מצב שנוי במחלוקת. תופעה זו נעה בסקאלה כ"נדירה ביותר" ועד תרומה של כ-8% לסיבה לכאבי גב תחתון, תלוי אבחנה.[11] בחלק קטן מהאוכלוסייה, העצב הסיאטי עובר דרך שריר הפיריפורמיס במקום מתחתיו.[10] כאשר הפיריפורמיס מתקצר או מתעוות בעקבות טראומה או שימוש יתר, יש דחיסה של העצב הסיאטי.[11] תסמונת פיריפורמיס נקראת בסלנג "ארנק סיאטיקה", מכיוון שהתחושה היא כמו שנושאים ארנק בכיס האחורי של המכנסיים וכאשר יושבים יש לחץ על שרירי הישבן והעצב הסיאטי. תסמונת זו חשודה כגורם לסיאטיקה כאשר שורשי העצבים בעמוד השדרה המתחברים לעצב הסיאטי נמצאים במצב תקין ואין פריצת דיסק.[12][13]

הריון

סיאטיקה עלולה להופיע גם במהלך הריון, בעיקר בשלבים המתקדמים, כתוצאה ממשקל העובר הלוחץ על העצב הסיאטי (בעברית: עצב השת) במהלך ישיבה או במהלך עוויתות הרגל.[10] בעוד שרוב המקרים לא פוגעים באופן ישיר באישה או בעובר, נזק עקיף עלול להופיע כתוצאה מתחושת הנימול ברגל, ולהביא לחוסר שיווי משקל ונפילה של ההרה. לא קיים טיפול עבור סיאטיקה בנשים בהריון.[14]

אחר

סיאטיקה יכולה להיגרם גם על ידי גידולים הפוגעים בחוט השדרה או בשורשי העצבים.[5] כאבי גב חמורים המשתרעים לאורך הרגל, איבוד תחושה בשלפוחית השתן או שליטה במעי או חולשת שרירים עלולים להיווצר כתוצאה מגידולים בעמוד השדרה או מתסמונת זנב הסוס.[10] טראומה לעמוד השדרה, כמו למשל תאונת דרכים או נפילה קשה על העקבים או על הישבן, עשויים להוביל גם כן לסיאטיקה.[10] הוצע קשר בין זיהום פרופיוניבקטריום אקנה רדום בדיסקים החולייתיים לבין סיאטיקה, אבל הקשר עדיין לא הוכח.[15][16]

פתופיזיולוגיה

סיאטיקה נגרמת בדרך כלל על ידי דחיסה של העצבים המותניים L4 או L5 או עצב S1.[17] במקרים פחות נפוצים, דחיסה של עצבים S2 או S3 או של עצב השת עצמו עלולה לגרום לסיאטיקה.[17] ב 90% ממקרי הסיאטיקה, הגורם הוא פריצת דיסק או בלט דיסק.[9] דיסקים בין חולייתיים בעמוד השדרה מורכבים מחלק חיצוני שנקרא הטבעת הליפית והוא בנוי מסחוס סיבי, וחלק פנימי שנקרא גרעין מוכי העשוי מחומר ג'לטיני, המכיל יותר סחוס מאשר סיבים המאופיין באלסטיות.[9] הדיסק מהווה מפרק מסוג מאחה בין גופי החוליות, הוא מחבר בחוזקה את החוליות, מאפשר תנועה מעטה ומתפקד כבולם זעזועים.[18] בתהליך ההתבגרות, החלק החיצוני מתרכך ולכן, נוטה להיקרע.[9] כאשר יש קרע בטבעת הליפית, החלק הפנימי כלומר, הגרעין המוכי עלול לדלוף החוצה וללחוץ על עצבי עמוד השדרה מצב זה יכול לגרום לדלקת, נימול או כאבי תופת. דלקת ברקמת השדרה יכולה להתפשט לאחר מכן למפרקים פנימיים סמוכים ולגרום לתסמונת פנים(אנ'), המאופיינת בכאבי גב תחתונים ובירך האחורית.[9] סיבות אחרות לסיאטיקה כוללות את החספוס, ההגדלה או חוסר ההתאמה של החוליות, או ניוון הדיסק המקטין את קוטר הנקב שדרכו שורשי העצבים יוצאים.[9] כאשר סיאטיקה נגרמת על ידי דחיסה של שורש העצב האחורי, יש פגיעה בשורש העצב המותני המלווה בכאבים ובחוסר תחושה וזו תגובה דלקתית.[9][10][19]

משמאל: איור של פריצת דיסק, מבט מלמעלה. מימין: בדיקת MRI מראה פריצת דיסק, חתך סיגיטלי

אבחנה

סיאטיקה מאובחנת בדרך כלל באמצעות בדיקה גופנית. לרוב, אם אדם מדווח על הכאב הטיפוסי ברגל אחת ועוד ליקויים נוירולוגיים ניתן לאבחן סיאטיקה.[20][5] בדיקת האבחון הישימה ביותר היא מבחן הרמת הרגל הישרה, הנחשבת חיובית אם כאב מורגש בעצב הסיאטי בהרמה של הרגל בין 30 עד 70 מעלות.[21] בעוד שהמבחן יוצא חיובי ב-90% מהאנשים הסובלים מסיאטיקה, בקירוב 75% מהאנשים שיצאו חיוביים בבדיקה לא באמת סובלים מסיאטיקה.[5] הרמת רגל ישרה בצד שאין בעיה סיאטית עלולה לגרום כאב ברגל הנגועה. מצב זה ידוע כסימן פיירשטיין.[10] נוכחותו של סימן פיירשטיין מראה יותר על פריצת דיסק מאשר מבחן הרמת הרגל.[10] סיטואציות אשר מגבירות את הלחץ התוך שידרתי כמו שיעול, כפיפה של הצוואר ולחץ דו צדדי על וריד הצוואר עלולים להחמיר את הסיאטיקה.[10] שיטות הדמיה כגון טומוגרפיה ממוחשבת או דימות תהודה מגנטית יכולות לעזור באבחנה של פריצת דיסק מותני.[22] התועלת של בדיקת נוירוגרפיה תהודת מגנטית באבחון תסמונת פיריפורמיס שנויה במחלוקת.[11] בדיקת דיסקוגרפיה יכולה לקבוע איזה דיסק ספציפי נפגע ומה תפקידו.[9] בבדיקה זו מחדירים מחט לדיסק כדי לקבוע את הלחץ של שטח הדיסק.[9] חומר ניגוד מוזרק לתוך חלל הדיסק כדי להעריך שינויים חזותיים שעשויים להצביע על אי תקינות אנטומית של הדיסק.[9]חזרתיות של כאבים של הפרט במהלך דיסקוגרפיה הוא גם אבחנתי.[9]

מבחן הרמת הרגל הישרה לעיתים עוזר באבחנת פריצת דיסק מותני

טיפול

אפשר לטפל בסיאטיקה במספר דרכים שונות[23] שמטרתן חזרה לתפקוד הנורמלי ואיכות חיים.[9] כשהגורם לסיאטיקה הוא פריצת דיסק (90% מהמקרים)[5], הבעיה נפתרת לרוב באופן ספונטני כעבור שבועות או חודשים.[24] טיפול התחלתי ב6-8 שבועות הראשונים צריך להיות שמרני[5].75% ממקרי הסיאטיקה מטופלים ללא ניתוח.[9] פעילות גופנית לרוב מומלצת בתהליך הטיפול השמרני עבור אנשים שמסוגלים לבצע אותה.[1] עם זאת, ההבדל בתוצאות בין הפעילות הגופנית לעומת מנוחה במיטה לא הובהר באופן מלא.[1]אצל אנשים שמעשנים וסובלים מסיאטיקה, מומלץ לשקול הפסקת עישון.[9] טיפול בסיבה המקורית של דחיסת העצב נחוץ במקרים של אבצסט אפידורלי, גידולים אפידורליים ותסמונת זנב הסוס.[9]

טיפול תרופתי

אין טיפול תרופתי יחיד לסיאטיקה.[23] אין מספיק הוכחות שהשימוש באופיואיד ותרופות מרפות שרירים מועיל.[25] ראיות שאיכותן נמוכה מצביעות על כך שנוגדי דלקת שאינם סטרואידים לא משפרים את הכאב המידי וכל התרופות הללו מופיעות בערך שווה ביכולתן להקל על סיאטיקה.[25][26]אף על פי כן, נוגדי דלקת שאינם סטרואידים מומלצים כטיפול ראשוני.[23] אצל אלו עם סיאטיקה עקב תסמונת פיריפורמיס, זריקות רעלן בוטולינום עשויות לשפר את הכאב והתפקוד.[27] ואילו יש ראיות מועטות התומכות בשימוש בסטרואידים אפידורליים או מערכתיים,[28][29]סטרואידים סיסטמיים עשויים להיות מוצעים לאנשים עם אישור פריצת דיסק אם יש התווית נגד לשימוש בנוגדי דלקת שאינם סטרואידים.[23] ממצעים באיכות נמוכה תומכים בשימוש בגבפנטין להקלת כאבים חריפה אצל אלו עם סיאטיקה כרונית.[25]תרופות אנטי-אפילפטיות ותרופות ביולוגיות לא הראו שיפור בסיאטיקה חריפה או כרונית.[23] תרופות נוגדות דיכאון הוכיחו יעילות מסוימת בטיפול בסיאטיקה כרונית, וניתן להציע אותן לאנשים שאינם נכונים לטיפול בעזרת נוגדי דלקת שאינם סטרואידים.[23]

ניתוח

אם הסיאטיקה נגרמת עקב פריצת דיסק, הסרה חלקית או מלאה של הדיסק (אנ') לא מוכחת בוודאות כמועילה לטווח הקצר.[30] אם הסיבה לסיאטיקה היא ספונדילוליסטזיס או הצרות עמוד השדרה, ניתוח נמצא כמקל על הכאב למשך בערך שנתיים.[30]

רפואה אלטרנטיבית

דיקור סיני נראה כמשפר כאב סיאטי, למרות שהעדות התומכת בכך מוגבלת למחקר על מעט פרטים.[23] עדות באיכות נמוכה עד בינונית מראה שהתערבות בעמוד השדרה (אנ') יעילה למצב סיאטי חריף .[1][31]במצב סיאטי כרוני, העדות התומכת בניתוח בעמוד השדרה כטיפול יעיל היא אפסית.[31] ניתוח בעמוד השדרה נמצא בדרך כלל בטוח כטיפול בכאב ממקור של דיסק, לעומת זאת דווחו מקרים שנמצא בהם קשר לתסמונת זנב הסוס,[32] וזו התווית נגד (אנ') לנתח כאשר יש חסרים נוירולוגיים מתקדמים.

אפידמיולוגיה

תלוי איך מגדירים זאת, ל-1% - 40% מהאוכלוסייה יש סיאטיקה בשלב מסוים בחייהם.[8][5] זה נפוץ בגילאי 40 ו50, וגברים יותר חשופים לכך מנשים.[2][1]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Frymoyer, J. W. (1988). Back pain and sciatica. New England Journal of Medicine, 318(5), 291-300.
  • Kuslich, S. D., Ulstrom, C. L., & Michael, C. J. (1991). The tissue origin of low back pain and sciatica: a report of pain response to tissue stimulation during operations on the lumbar spine using local anesthesia. The Orthopedic Clinics of North America, 22(2), 181-187.
  • Carette, S., Leclaire, R., Marcoux, S., Morin, F., Blaise, G. A., St.-Pierre, A., ... & Montminy, P. (1997). Epidural corticosteroid injections for sciatica due to herniated nucleus pulposus. New England Journal of Medicine, 336(23), 1634-1640.
  • Peul, W. C., Van Houwelingen, H. C., van den Hout, W. B., Brand, R., Eekhof, J. A., Tans, J. T., ... & Koes, B. W. (2007). Surgery versus prolonged conservative treatment for sciatica. New England Journal of Medicine, 356(22), 2245-2256.
  • Stafford, M. A., Peng, P., & Hill, D. A. (2007). Sciatica: a review of history, epidemiology, pathogenesis, and the role of epidural steroid injection in management. British journal of anaesthesia, 99(4), 461-473.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סיאטיקה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 1.12 1.13 1.14 1.15 1.16 1.17 1.18 Sciatica | NEJM, New England Journal of Medicine (באנגלית)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 2.8 Slipped disk: Overview - National Library of Medicine - PubMed Health, web.archive.org, ‏2017-09-08
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Sciatica - National Library of Medicine - PubMed Health, web.archive.org, ‏2017-01-07
  4. ^ T. J. Fowler, J. W. Scadding, Clinical Neurology, 3Ed, CRC Press, 2003-11-28. (באנגלית)
  5. ^ 5.00 5.01 5.02 5.03 5.04 5.05 5.06 5.07 5.08 5.09
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, Sciatica, Best Practice & Research Clinical Rheumatology 24, 2010-04-01, עמ' 241–252 doi: 10.1016/j.berh.2009.11.005
  6. ^ Sandra Martin, Baldev Singh Dhillon, Tsveti Markova, Treatment of Acute Sciatica, American Family Physician 75, 2007-01-01, עמ' 99
  7. ^ C.-W. Christine Lin, Christopher G. Maher, Jane Latimer, Andrew J. McLachlan, Anticonvulsants in the treatment of low back pain and lumbar radicular pain: a systematic review and meta-analysis, CMAJ 190, 2018-07-03, עמ' E786–E793 doi: 10.1503/cmaj.171333
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 Chad E. Cook, Jeffrey Taylor, Alexis Wright, Steven Milosavljevic, Risk Factors for First Time Incidence Sciatica: A Systematic Review, Physiotherapy Research International 19, 2014, עמ' 65–78 doi: 10.1002/pri.1572
  9. ^ 9.00 9.01 9.02 9.03 9.04 9.05 9.06 9.07 9.08 9.09 9.10 9.11 9.12 9.13 9.14 Morgan & Mikhail's Clinical Anesthesiology, 5e | AccessMedicine | McGraw-Hill Medical, accessmedicine.mhmedical.com
  10. ^ 10.00 10.01 10.02 10.03 10.04 10.05 10.06 10.07 10.08 10.09 10.10 10.11 Adams and Victor's Principles of Neurology, 10e | AccessMedicine | McGraw-Hill Medical, accessmedicine.mhmedical.com
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 D. C. Ross, K. P. White, T. A. Miller, The Diagnosis and Management of Piriformis Syndrome: Myths and Facts, Canadian Journal of Neurological Sciences 39, 2012/09, עמ' 577–583 doi: 10.1017/S0317167100015298
  12. ^ Jonathan S. Kirschner, Patrick M. Foye, Jeffrey L. Cole, Piriformis syndrome, diagnosis and treatment, Muscle & Nerve 40, 2009, עמ' 10–18 doi: 10.1002/mus.21318
  13. ^ Cynthia T. Chin, Nicholas M. Barbaro, J. W. Engstrom, Robert Layzer, Magnetic Resonance Neurography in Extraspinal Sciatica, Archives of Neurology 63, 2006-10-01, עמ' 1469–1472 doi: 10.1001/archneur.63.10.1469
  14. ^ Sciatic Nerve Pain During Pregnancy: Causes and Treatment, American Pregnancy Association, ‏2012-04-27 (באנגלית)
  15. ^ Renata Ganko, Prashanth J. Rao, Kevin Phan, Ralph J. Mobbs, Can Bacterial Infection by Low Virulent Organisms Be a Plausible Cause for Symptomatic Disc Degeneration? A Systematic Review, Spine 40, 2015-05-15 doi: 10.1097/BRS.0000000000000832
  16. ^ Yuehuan Zheng, Yucheng Jiao, Ye Yuan, Zezhu Zhou, Overview: the role of Propionibacterium acnes in nonpyogenic intervertebral discs, International Orthopaedics 40, 2016-06-01, עמ' 1291–1298 doi: 10.1007/s00264-016-3115-5
  17. ^ 17.0 17.1 Edward Parks, Practical office orthopedics, 2018. (באנגלית)
  18. ^ Schwartz's Principles of Surgery, 10e | AccessMedicine | McGraw-Hill Medical, accessmedicine.mhmedical.com
  19. ^ DeGowin’s Diagnostic Examination, 10e | AccessMedicine | McGraw-Hill Medical, accessmedicine.mhmedical.com
  20. ^ B W Koes, M W van Tulder, W C Peul, Diagnosis and treatment of sciatica, BMJ : British Medical Journal 334, 2007-06-23, עמ' 1313–1317 doi: 10.1136/bmj.39223.428495.BE
  21. ^ Cathy Speed, Low back pain, BMJ : British Medical Journal 328, 2004-05-08, עמ' 1119–1121
  22. ^ Christine M. Shugart, George C. Wortley, Craig K. Seto, David S. Gregory, Acute Lumbar Disk Pain: Navigating Evaluation and Treatment Choices, American Family Physician 78, 2008-10-01, עמ' 835–842
  23. ^ 23.0 23.1 23.2 23.3 23.4 23.5 23.6 Ruth A. Lewis et. al, Comparative clinical effectiveness of management strategies for sciatica: systematic review and network meta-analyses, The Spine Journal 15, 2015-06-01, עמ' 1461–1477 doi: 10.1016/j.spinee.2013.08.049
  24. ^ ClinicalKey, www.clinicalkey.com
  25. ^ 25.0 25.1 25.2 Rafael Zambelli Pinto, Chris G Maher, Manuela L Ferreira, Paulo H Ferreira, Drugs for relief of pain in patients with sciatica: systematic review and meta-analysis, The BMJ 344, 2012-02-13 doi: 10.1136/bmj.e497
  26. ^ Manuela L. Ferreira, Marina B. Pinheiro, Richard O. Day, Paulo H. Ferreira, Non-steroidal anti-inflammatory drugs for spinal pain: a systematic review and meta-analysis, Annals of the Rheumatic Diseases 76, 2017-07-01, עמ' 1269–1278 doi: 10.1136/annrheumdis-2016-210597
  27. ^ Botulinum toxin injections for low‐back pain and sciatica
  28. ^ Jean Dudler, Valérie Piguet, Federico Balagué, Steroids for low back pain - from rationale to inconvenient truth, Swiss Medical Weekly 142, 2012-04-11 doi: 10.4414/smw.2012.13566
  29. ^ Roger Chou, Robin Hashimoto, Janna Friedly, Rongwei Fu, Epidural Corticosteroid Injections for Radiculopathy and Spinal Stenosis, Annals of Internal Medicine 163, 2015-09-01, עמ' 373 doi: 10.7326/M15-0934
  30. ^ 30.0 30.1 Paulo H. Ferreira, Bart W. Koes, Chris G. Maher, Isabela R. C. Silva, Surgery or physical activity in the management of sciatica: a systematic review and meta-analysis, European Spine Journal 25, 2016-11-01, עמ' 3495–3512 doi: 10.1007/s00586-015-4148-y
  31. ^ 31.0 31.1 ClinicalKey, www.clinicalkey.com
  32. ^ Francesco Ciro Tamburrelli, Maurizio Genitiempo, Carlo Ambrogio Logroscino, Cauda equina syndrome and spine manipulation: case report and review of the literature, European Spine Journal 20, 2011-5, עמ' 128–131 doi: 10.1007/s00586-011-1745-2
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30735795סיאטיקה

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=סיאטיקה&oldid=1841208"