סטאראיה רוסה
 | |
| תחנת הרכבת של סטאראיה רוסה | |
| מדינה |
 רוסיה |
|---|---|
| אובלסט |
 מחוז נובגורוד |
| שטח | 18.54 קמ"ר |
| גובה | 25 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 29,019[1] (2017) |
| ‑ צפיפות | 1,565.21 נפש לקמ"ר (2017) |
| אזור זמן | UTC +3 |
| www.admrussa.ru | |
סטאראיה רוסה (ברוסית: Старая Русса) היא עיר במחוז נובגורוד ברוסיה. העיר הידועה כעיר מרפא שוכנת על גדות נהר פוליסט במרחק של כ-100 קילומטרים דרומית לנובגורוד, בירת המחוז. בעיר מתגוררים כ-29 אלף איש (נכון ל-2017).[1]
אטימולוגיה
מאז האזכור הראשון של העיר במאה ה-12 ועד המאה ה-16 היא נודעה בשם "רוסה" (Руса, עם С יחידה בניגוד לשם המודרני). ההסבר המקובל ביותר הוא שהיא קרויה על שם נהר רוסה, יובל של נהר פוליסט הידוע היום בשם נהר פורוסיה (רו'). לאחר שבמאה ה-16 נוסדו בקרבת מקום שני כפרים שנודעו גם הם בשם זה, הוסף לשם התואר "סטאראיה" (מילולית: "הישנה") כדי להבדיל אותה מהם. במאה ה-19 הכתיב הרוסי השתנה והאות С בשם רוסה הוכפלה, כחלק ממגמה שהייתה באותה תקופה של הכפלת אותיות בשמות.[2]
היסטוריה
לא ברור מתי העיר הוקמה. האזכור הראשון של העיר הוא מ-1167, כשהיא מוזכרת כאחת הערים המרכזיות של רפובליקת נובגורוד. בסוף המאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13 העיר התפתחה ונבנו בה מנזר, קתדרלה וביצורים.
ב-1456 העיר נכבשה על ידי כוחותיה של נסיכות מוסקבה במסגרת מלחמה שלה עם רפובליקת נובגורוד, אך הוחזרה לנובגורוד עם סיום הלחימה וחתימת חוזה יז'לביצי. במסגרת מלחמה נוספת בין השתיים ב-1471 העיר הוחרבה על ידי כוחותיה של מוסקבה ולאחר מכן סופחה סופית לנסיכות.
החל מהחצי השני של המאה ה-16 מעמדה של העיר ירד באופן דרסטי. ב-1581, במהלך מלחמת ליבוניה, היא נכבשה והוחרבה על ידי האיחוד הפולני-ליטאי ונשארה בשלטון האיחוד גם בתחילת תקופת הצרות. ב-1608 היא נכבשה על ידי כוחותיו של דמיטרי הכוזב השני, אך ב-1609 היא נכבשה על ידי כוח רוסי-שוודי שנלחם נגד דמיטרי. השוודים השתלטו לבדם על האזור ב-1611 והוא הוחזר לרוסיה בחוזה סטולבובו ב-1617. באותו זמן העיר הייתה חרבה לחלוטין ונותרו בה 38 בני אדם בלבד מתוך 8,000 בסוף המאה ה-16,[3] והיא החלה בתהליך שיקום ארוך.
ב-1708 האימפריה הרוסית חולקה מנהלית מחדש והעיר נכללה בפלך סנקט פטרבורג. ב-1727 היא עברה לפלך נובגורוד. ב-1763 העיר חרבה בשרפה, והיא הוקמה מחדש על הגדה הימנית של נהר פוליסט. בסוף המאה ה-18 היא החלה להתעצב כעיר מרפא ונופש.
עם הקמתה של ברית המועצות בתחילת המאה ה-20 האזור סופח למחוז לנינגרד.
ב-9 באוגוסט 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, העיר נכבשה על ידי הארמייה ה-16 של הוורמאכט.[4] רוב תקופת הלחימה העיר הייתה באזור החזית ונחרבה לחלוטין פעם נוספת. הצבא האדום ניסה לשחרר את מספר פעמים - ב-1942 וב"מבצע סטאראיה רוסה" (רו') ב-1943 - ללא הצלחה. העיר שוחררה סופית ב-18 בפברואר 1944 על ידי ארמיית ההלם הראשונה של החזית הבלטית השנייה במסגרת מבצע לנינגרד-נובגורוד. גם ב-1959, עת התקיים מפקד האוכלוסין הראשון לאחר המלחמה, היו בה כ-25,000 תושבים בלבד, לעומת כ-40,000 ב-1939.[5] כהוקרה לסבל שעברה העיר במהלך המלחמה הוענק לה ב-1984 עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה וב-6 באפריל 2015 נשיא רוסיה ולדימיר פוטין העניק לה את אות עיר תהילה צבאית.
העיר הועברה למחוז נובגורוד עם הקמתו ב-5 ביולי 1944.
הקהילה היהודית
הקהילה במקום מנתה כמה מאות יהודים והתקיימה לפחות מסוף המאה ה-19, אז ישבו בה 624 יהודים מתוך כ-15,000.[6] ערב מלחמת העולם השנייה ישבו בה כ-830 יהודים שהיו כשני אחוזים מהאוכלוסייה.[7][4]
בשואה
הגרמנים כבשו את העיר ב-9 באוגוסט 1941 ועל המקום הופקדה יחידה של איינזצגרופה א'. מרבית היהודים הצליחו לברוח מזרחה או שגויסו לצבא האדום, אך עדיין נותרו בה בין 15 ל-20 אחוזים מהקהילה המקורית.[4] בתחילת ספטמבר נערך רישום של היהודים והם חויבו לשאת טלאי צהוב וסרטים לבנים והגרמנים השתמשו בהם לעבודות כפייה שונות. תוך זמן קצר היהודים כונסו במעין גטו בבית כלא מקומי ובמנזר שלידו.[7][4]
כעבור מספר שבועות, ככל הנראה ב-15 באוקטובר, הגטו חוסל על כל יושביו שנקברו בקבר אחים.[7][4] כעבור חודש נעצרו כמה עשרות יהודים מתבוללים שלא נעצרו קודם לכן, והם נרצחו בשלב כלשהו בחודש דצמבר.[4] בסך הכך נהרגו בסטאראיה רוסה בין 150 ל-200 יהודים.[4]
קישורים חיצוניים
- "סטאראיה רוסה", באתר JewishGen (באנגלית)
- סטרייה רוסה (Staraya Russa), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- אלכסנדר קרוגלוב (רו'), סטאראיה רוסה, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1825–1826), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 מספר האוכלוסייה של הפדרציה הרוסית לפי רשות מקומית נכון ל-1 בינואר 2017, השירות הפדרלי לסטטיסטיקה ממלכתית (ברוסית).
- ^ Агеева Р. А., Васильев В. Л., Горбаневский М. В., Старая Русса. Тайны имени древнего города, Москва: Мельгир, 2002, מסת"ב 5-8137-0067-6 (ברוסית)
- ^ היסטוריה של סטאראיה רוסה באתר מחוז נובגורוד (ברוסית)
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 4.6 אלכסנדר קרוגלוב (רו'), סטאראיה רוסה, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1825), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
- ^ אוסף סטטיסטיקות לרגל יובל ה-70 לסיום מלחמת העולם השנייה, השירות הפדרלי לסטטיסטיקה ממלכתית (ברוסית)
- ^ סטאראיה רוסה ביברייסקיה אנציקלופדיה (ברוסית).
- ^ 7.0 7.1 7.2 סטרייה רוסה (Staraya Russa), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
25578803סטאראיה רוסה