סטיבן שוורצמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סטיבן שוורצמן
Stephen Allen Schwarzman
לידה 14 בפברואר 1947 (גיל: 77)
הנטינגדון ואלי, פנסילבניה
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום מגורים לונג איילנד, ניו יורק, ארה"ב
פעילות בולטת מבעלי Blackstone Group
ידוע בשל עושרו ונדבנותו
השכלה
  • בוגר, אוניברסיטת ייל
  • מוסמך, בית הספר לעסקים של הרווארד[1]
תקופת הפעילות מ-1972
מקצוע איש עסקים
תפקיד פילנטרופ, מבעלי Blackstone Group
מפלגה המפלגה הרפובליקנית
השקפה דתית יהודי
בת זוג
  • אלן פיליפס
  • כריסטין הרסט
מספר צאצאים 2
פרסים והוקרה
  • פרס צלחת הזהב, מטעם האקדמיה האמריקאית להישגים
  • עיטור מסדר העיט האצטקי, ממדינת מכסיקו

סטיבן אלן שוורצמן (באנגלית: Stephen Allen Schwarzman; נולד ב-14 בפברואר 1947) הוא איש עסקים יהודי ופילנתרופ מיליארדר אמריקאי. הוא היו"ר והמנכ"ל של The Blackstone Group (אנ'), חברת פרייבט אקוויטי גלובלית שהוא הקים ב-1985 עם היו"ר והמנכ"ל לשעבר של Lehman Brothers ושר המסחר האמריקני פיטר ג'י פיטרסון. שוורצמן היה לזמן קצר היו"ר של הפורום האסטרטגי והמדיניות של הנשיא דונלד טראמפ.[2]

ראשית חייו וחינוך

שוורצמן גדל במשפחה יהודית בהנטינגדון ואלי, פנסילבניה (אנ'), בנם של ארלין וג'וזף שוורצמן.[3][4] אביו היה הבעלים של שוורצמנ'ס, חנות ל"מוצרים יבשים" לשעבר בפילדלפיה, והיה בוגר בית הספר וורטון.[5]

שוורצמן למד בבית הספר המחוזי אבינגטון בפרברי פילדלפיה וסיים את לימודיו בתיכון אבינגטון (אנ') ב-1965. [6] הוא למד באוניברסיטת ייל, שם היה חבר באגודה שנקראה גולגולת ועצמות והקים את אגודת הבלט של דבנפורט. [7] [8] [9] לאחר שסיים את לימודיו ב-1969, שירת במשך זמן קצר במילואים בצבא ארצות הברית לפני שיצא ללמודים בבית הספר לעסקים בהרווארד (אנ'), שם סיים את לימודיו ב-1972. [10]

קריירה והשקעות

עבודתו הראשונה של שוורצמן בתחום השירותים פיננסיים הייתה עם דונלדסון, לופקין וג'נרט, בבנק השקעות שהתמזג עם קרדיט סוויס בשנת 2000. עם סיום לימודיו בבית הספר למנהל עסקים, שוורצמן עבד בבנק ההשקעות ליהמן ברדרס, הפך למנכ"ל הבנק בגיל 31, ולאחר מכן ראש תחום מיזוגים ורכישות גלובליים. [11] בשנת 1985, שוורצמן והבוס שלו בליהמן ברדרס, פיטר פיטרסון, הקימו את קבוצת The Blackstone Group, שהתמקדה בתחילה במיזוגים ורכישות של חברות. [12] [13] בלקסטון הסתעפה לרכישת עסקים, נדל"ן, הלוואות ישירות, נכסים חלופיים. נכון לשנת 2020 היא ניהלה נכסים בשווי של כ-619 מיליארד דולר.[14] [15]

ביוני 2007 כשבלקסטון יצאה להנפקה, היא חשפה בתצהיר החברה לבורסה לניירות ערך ששוורצמן הרוויח כ-398.3 מיליון דולר בשנת הכספים 2006. [16] לאחר ההנפקה הוא הרוויח 684 מיליון דולר ממכירת חלק מאחזקותיו בבלקסטון שנמכר בהנפקה, תוך שמירה על יתר אחזקותיו בחברה ששוויין עמד על 9.1 מיליארד דולר. [17]

ביוני 2007 תיאר שוורצמן את השקפתו על השווקים הפיננסיים באמירה: "אני רוצה מלחמה, לא סדרה של התכתשויות. . . אני תמיד חושב, מה יהרוג את המציע השני." [18]

בספטמבר 2011, שוורצמן היה רשום כחבר במועצה המייעצת הבינלאומית של קרן ההשקעות הישירות הרוסית. [19] [20]

דעות פוליטיות וכלכליות

שוורצמן הוא רפובליקני. הוא חבר ותיק של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ וכיהן כיו"ר הפורום האסטרטגי והמדיניות של טראמפ.[2] [21] בתגובה לביקורת כנגדו על מעורבותו בממשל טראמפ, [22] כתב שוורצמן מכתב, בו טען ש"השפעה ומתן עצות טובות זה דבר טוב, גם אם זה מושך ביקורת או דורש הקרבה מסוימת".[2]

הוא גייס 100,000 דולר עבור מאמציו הפוליטיים של ג'ורג' ווקר בוש (הנשיא ה-43 של ארצות הברית). [23]

שוורצמן על הבמה ב- Web Summit 2019 בליסבון, פורטוגל.

באוגוסט 2010 השווה שוורצמן את התוכנית של ממשל אובמה להעלאת שיעור המס על הריבית למלחמה ולפלישה של היטלר לפולין ב-1939, הוא אמר, "זו מלחמה. זה כמו כשהיטלר פלש לפולין ב-1939." [24] מאוחר יותר התנצל שוורצמן על האנלוגיה. [25] [26] בשנת 2012, אובמה התקשר לשוורצמן וביקש את עזרתו בתיווך על מנת להגיע להסכם על תקציב ארצות הברית עם הרפובליקנים בקונגרס, כדי להימנע מצוק פיסקאלי. [27] בסופו של דבר הגיעו הצדדים להסכם בעזרת שוורצמן. תוכנית המס החדשה הוסיפה הכנסה נוספת לאוצר ארצות הברית בגובה של 1 טריליון דולר על ידי העלאת מיסים, סגירת פרצות מס וסיום ניכויים. מאוחר יותר ניסח אובמה הודעה רשמית של תמיכה בחוקרים ששוורצמן היה מעורב ויוזמת חינוך שבוצעה על ידי שוורצמן. [28]

בתחילת 2016, שוורצמן אמר שבמרוץ של שני המועמדים לנשיאות במפלגה הרפובלקאית הוא יעדיף את דונלד טראמפ על טד קרוז. הוא אמר שהאומה זקוקה ל"נשיאות מגובשת ומרפאה, לא כזו שמסתובבת ימינה או שמאלה". [29] הוא תרם בעבר למרקו רוביו ב-2014. הוא גם תמך וגייס כספים עבור מיט רומני ב-2012. [30]

בסוף 2016, שוורצמן "עזר להרכיב" צוות של מנהלי תאגידים כדי לייעץ לטראמפ בתחומים של תוספת מקומות עבודה וכלכלה. הקבוצה, הפכה לפורום האסטרטגי והמדיניות של טראמפ.[31][32] בפברואר 2017 מונה שוורצמן לתפקיד יו"ר הפורום האסטרטגי והמדיניות של הנשיא, המאגד 16 מנכ"לים של התאגידים הגדולים ביותר, בנקים וחברות השקעות בארצות הברית כדי לייעץ לנשיא. ב-16 באוגוסט 2017, בעקבות התפטרותם של חמישה חברים, הנשיא טראמפ הודיע ברשת החברתית טוויטר שהוא מפרק את הפורום. [33]

בדצמבר 2018, שוורצמן ארגן מבצע התרמה ותמיכה בנשיא טראמפ. הדו"ח הפיננסי של המבצע חשף ששוורצמן תרם 344,000 דולר לתמיכה במסע הבחירות מחדש של טראמפ. בעקבות בחירתו מחדש טראמפ מינה את שוורצמן ליושב ראש הפורום האסטרטגי והמדיניות של הבית הלבן.[34]

בשנים 2019 ו-2020, שוורצמן תרם שתי תרומות בסך 500,000 דולר כל אחת כדי לתמוך בבחירתה מחדש של הסנאטורית סוזן קולינס ממיין.

בשנת 2020 תרם שוורצמן 15 מיליון דולר לקרן המנהיגות של הסנאט, [35] הקשורה למיץ' מקונל. [36]

נדבנות

שלט בבניין העיון המרכזי של הספרייה הציבורית בניו יורק המכבד את תרומתו של שוורצמן

נכון ל־2 באוקטובר 2021 במדד המיליארדרים של בלומברג (אנ'), נכתב שהשווי הנקי של שוורצמן היה של 34.3 מיליארד דולר. בשנת 2014, שוורצמן נבחר לאחד מ-50 האנשים המשפיעים ביותר של השנה במדד של בלומברג. [37] בשנת 2016, שוורצמן שוב נבחר כאחד מ-50 האנשים המשפיעים ביותר של השנה על ידי בלומברג. [38]

בשנת 2004, שוורצמן תרם אצטדיון כדורגל חדש לתיכון אבינגטון בו למד. האצטדיון נקרא - אצטדיון סטפן א. שוורצמן. בשנת 2007, שוורצמן נמנה בין 100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם על פי טיים מגזין .

בתחילת 2008, הודיע שוורצמן כי תרם 100 מיליון דולר להרחבת הספרייה הציבורית של ניו יורק, שהוא שימש כנאמן שלה. שם הבניין המרכזי של הסיפריה ברחוב 42 ובשדרה החמישית שונה ונקרא "בניין סטיבן א. שוורצמן". [39] בשנת 2018 תרם שוורצמן 10 מיליון דולר לספרייה הלאומית של ישראל. [40]

ב-21 באפריל 2013, הכריז שוורצמן על מתנה אישית של 100 מיליון דולר להקמת תוכנית מלגות לימוד בסין, לפי מודל של תוכנית מלגות רודוס. [41] שוורצמן הכריז במקביל על קמפיין גיוס כספים עם יעד של 200 מיליון דולר, לטובת אוניברסיטת טסינגואה הסינית ולטובת המפלגה הקומוניסטית הסינית. [42] [43] [44]

באביב 2015, פיטר סאלוביי, נשיא אוניברסיטת ייל, הודיע כי שוורצמן תרם 150 מיליון דולר למימון מתחם הסעדה באזור ההיסטורי שנקרא "Commons", במרכז הקמפוס של האוניברסיטה. [45] [46]

בתחילת 2018, פורסם כי שוורצמן נתן 25 מיליון דולר לתיכון אבינגטון, בו למד בצעירותו. עם זאת, תרומה זו הייתה מותנית בכמה תנאים, כולל שינוי שמו של בית הספר. לאחר שנודע לציבור על העסקה, נערך הסכם חדש עם שוורצמן והוא הסיר כמה מהתנאים לתרומתו, כולל שינוי שם בית הספר. [47]

באוקטובר 2018, שוורצמן תרם 350 מיליון דולר למכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס להקמת מכללת שוורצמן למחשוב. [48]

ביוני 2019, אוניברסיטת אוקספורד הודיעה כי שוורצמן תרם 150 מיליון פאונד להקמת מרכז שוורצמן למדעי הרוח, שבנייתו עתידה להסתיים עד שנת הלימודים האקדמית של האוניברסיטה 25–2024. [49] [50]

שוורצמן הודיע בפברואר 2020 שהוא הצטרף למיזם התחייבות הנתינה, והוא מתחייב לתת את רוב עושרו למטרות פילנתרופיות. [51] [52]

באוקטובר 2020, שוורצמן התחייב לתת 8 מיליון דולר לקרן הספורט של ארצות הברית לקראת אולימפיאדת טוקיו 2021 ופריז 2024 . [53]

בדצמבר 2021, שוורצמן ואשתו כריסטין נתנו 25 מיליון דולר למרכז הרפואי לבעלי חיים בניו יורק (אנ'). שם בית החולים שונה למרכז רפואי לבעלי חיים, סטיבן וכריסטין שוורצמן.

חיים אישיים

שוורצמן התחתן עם אשתו הראשונה אלן פיליפס ב-1971, שהייתה נאמנה של אוניברסיטת נורת'ווסטרן והמרכז הרפואי הר סיני (אנ'). הם התגרשו ב-1990. יש להם שני ילדים משותפים, אחד מילדיו הוא מפיק הסרטים והסופר טדי שוורצמן [54] [55] [56]

שוורצמן התחתן עם אשתו השנייה כריסטין הרסט ב-1995, היא עורכת דין לקניין רוחני שגדלה בלונג איילנד, ניו יורק.[57] יש לה ילד אחד מנישואים קודמים.[58]

הוא מתגורר בדירת דופלקס שהייתה בבעלותו של ג'ון ד. רוקפלר ג'וניור. [59] [60]

פרסים והוקרה

בשנת 1999 קיבל שוורצמן את פרס צלחת הזהב של האקדמיה האמריקאית להישגים (אנ'). [61]

שוורצמן שימש פרופסור מורה מן החוץ בבית הספר לניהול באוניברסיטת ייל והיה יו"ר חבר הנאמנים של מרכז ג'ון פ. קנדי לאמנויות הבמה בין השנים 2004 ל-2010.

בדצמבר 2018, הוענק שוורצמן עיטור מסדר הנשר האצטקי (אנ'), הכבוד הגבוה ביותר של מקסיקו לזרים, על ידי הנשיא אנריקה פניה נייטו, כהוקרה על עבודתו של שוורצמן בשם ארצות הברית בתמיכה בהסכם ארצות הברית-מקסיקו-קנדה . [62]

בשנת 2019 כתב שוורצמן את ספרו הראשון שכותרתו, "מה שצריך: הם שיעורים במרדף אחר מצוינות " הספר שואב מניסיונותיו בעסקים, בפילנתרופיה ובשירות הציבורי. ספרו הפך לרב מכר על פי הניו יורק טיימס . [63]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • King of Capital: The Remarkable Rise, Fall, and Rise Again of Steve Schwarzman and Blackstone.
  • Greed and Glory on Wall Street-The Fall of the House of Lehman by Ken Auletta, The Overlook Press, New York, מסת"ב 1-58567-088-X

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סטיבן שוורצמן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Stephen A. Schwarzman - Blackstone, Blackstone, ‏3 באוגוסט 2020
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Joe Nocera, Steve Schwarzman Explains Why He Counsels Trump, BloombergQuint (באנגלית)
  3. ^ "Live From New York, It's Steve Schwarzman". The New York Times. ארכיון מ-19 בספטמבר 2017. נבדק ב-4 בדצמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ "The world's 50 Richest Jews: 31-40 – Jewish World – The Jerusalem Post". Jpost.com. ארכיון מ-6 במאי 2013. נבדק ב-4 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "WEDDINGS - Christine Hearst, S. A. Schwarzman". The New York Times. 5 בנובמבר 1995. ארכיון מ-12 בפברואר 2017. נבדק ב-4 בדצמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ "Past Award Recipients". Abington.k12.pa.us. 24 ביוני 2009. ארכיון מ-2 בפברואר 2014. נבדק ב-4 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Evan Thomas and Daniel Gross, "Taxing the Super Rich", Newsweek, July 23, 2007
  8. ^ Andrew Clark, "The Guardian profile: Stephen Schwarzman", The Guardian, June 15, 2007
  9. ^ "Steve Schwarzman's Other Two Great Loves: Chicks And Ballet". Dealbreaker. נבדק ב-18 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "The 25 Most Successful Harvard Business School Graduates". Business Insider. ארכיון מ-5 בדצמבר 2014. נבדק ב-28 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ David Carey; John E. Morris (2010). King of Capital: The Remarkable Rise, Fall, and Rise Again of Steve Schwarzman and Blackstone. New York: Crown Business. pp. 13–30. ארכיון מ-29 בספטמבר 2017. נבדק ב-21 בנובמבר 2010. {{cite book}}: (עזרה)
  12. ^ "Team Information – Steven Schwarzman" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-6 במאי 2006. נבדק ב-2006-04-17. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ King of Capital, pp. 45–56
  14. ^ דוח הרבעון הרביעי לשנת 2020 של קבוצת בלקסטון
  15. ^ "The Rise and Rise of Steve Schwarzman". Worth (באנגלית אמריקאית). 2019-09-17. ארכיון מ-11 בינואר 2020. נבדק ב-2020-01-11. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Michael Flaherty, "Blackstone Co-Founders to Get $2.3 Billion Post IPO", Reuters, June 11,
  17. ^ King oReferencesapital, p. 3
  18. ^ The Guardian profile: Stephen Schwarzman, the Guardian, ‏2007-06-15 (באנגלית)
  19. ^ "Russian Direct Investment Fund". rdif.ru. ארכיון מ-3 ביולי 2017. נבדק ב-27 ביוני 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Russian Direct Investment Fund Announces International Advisory Board". Russian Direct Investment Fund. 16 בספטמבר 2011. ארכיון מ-3 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "Trump reviews top White House staff after tumultuous start". Politico. ארכיון מ-29 במרץ 2017. נבדק ב-29 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Kelly, Kate (18 בפברואר 2021). "After Capitol Riots, Billionaire's 'Scholars' Confront Their Benefactor". The New York Times. נבדק ב-30 במרץ 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ "Tycoon finds money can't buy him love". Politico. ארכיון מ-17 בפברואר 2017. נבדק ב-29 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Neil Brooks; Linda McQuaig (1 באפריל 2012). "How billionaires destroy democracy". Salon.com. ארכיון מ-2 באפריל 2012. נבדק ב-2 באפריל 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ Clark, Andrew (17 באוגוסט 2010). "Blackstone billionaire is sorry for Nazi jab against Obama's tax policies". ארכיון מ-17 בפברואר 2017. נבדק ב-29 במרץ 2017 – via The Guardian. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Moritz, Michael (7 בפברואר 2017). "Stephen Schwarzman's Bad Business Advice". The New York Times. ארכיון מ-15 בפברואר 2017. נבדק ב-29 במרץ 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ Gottfried, Miriam (13 בספטמבר 2019). "Stephen Schwarzman's Lifelong Audacity". Wall Street Journal (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-11 בינואר 2020. נבדק ב-2020-01-11. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ "Schwarzman Scholars". Schwarzman Scholars. ארכיון מ-11 בינואר 2020. נבדק ב-2020-01-11. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ DiChristopher, Tom (20 בינואר 2016). "Wall Street CEO: I'd pick Trump over Cruz". CNBC. ארכיון מ-17 בפברואר 2017. נבדק ב-29 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ Egan, Matt (29 באפריל 2015). "Blackstone CEO: GOP field way stronger than 2012's 'Seven Dwarfs'". ארכיון מ-6 במרץ 2017. נבדק ב-29 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ Dayen, David (27 במאי 2017). "Trump's 'America First' Infrastructure Plan: Let Saudi Arabia and Blackstone Take Care of It". The Intercept. ארכיון מ-14 ביוני 2017. נבדק ב-10 ביוני 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ^ Alesci, Cristina (21 במאי 2017). "Blackstone for American infrastructure". CNN. ארכיון מ-24 באפריל 2019. נבדק ב-10 ביוני 2017. In late 2016 a {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ Edelman, Adam; Ruhle, Stephanie (17 באוגוסט 2017). "Trump Dissolves Business Advisory Councils as CEOs Quit". NBC News. ארכיון מ-16 באוגוסט 2017. נבדק ב-17 באוגוסט 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ^ Johnson, Hanah Lola (12 בדצמבר 2019). "How the World Trade Organization Propelled the Rise of the Global Far-Right". InsideOver. ארכיון מ-10 באפריל 2020. נבדק ב-20 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ "Organizations Disclosing Donations to Senate Leadership Fund, 2020 | OpenSecrets".
  36. ^ Allison, Bill (21 באוגוסט 2020). "Senate Leadership Fund Gets $10 Million Boost From Schwarzman". Bloomberg. ארכיון מ-27 בספטמבר 2020. נבדק ב-21 באוגוסט 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  37. ^ "Most Influential 50 Are the Bankers, Investors Who Move Markets". Bloomberg. ארכיון מ-1 בנובמבר 2014. נבדק ב-31 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ "Bloomberg's Fifty Most Influential". Bloomberg. ארכיון מ-23 בספטמבר 2016. נבדק ב-23 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ Robin Pogrebin (11 במרץ 2008). "Stephen Schwarzman – New York Public Library". The New York Times. ארכיון מ-9 באוקטובר 2016. נבדק ב-4 בדצמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  40. ^ "Billionaire Trump Adviser Donates to Israel National Library". USA Today. Associated Press. 8 בפברואר 2018. ארכיון מ-7 בפברואר 2019. נבדק ב-5 בפברואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  41. ^ Julia La Roche (21 באפריל 2013). "Billionaire Steve Schwarzman Has Donated $100 Million To Start His Own Version Of The Rhodes Scholarship". Business Insider. ארכיון מ-29 בנובמבר 2014. נבדק ב-22 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ Allen-Ebrahimian, Bethany (11 בינואר 2020). "The Moral Hazard of Dealing With China". The Atlantic. ארכיון מ-15 בינואר 2020. נבדק ב-26 בספטמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  43. ^ "Beijing welcomes scholars funded by U.S. tycoon". San Francisco Chronicle. Associated Press. 10 בספטמבר 2016. ארכיון מ-11 בינואר 2020. נבדק ב-26 בספטמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  44. ^ Chen, George (7 במאי 2013). "Schwarzman Scholars plan raises doubts over Beijing interference". South China Morning Post. ארכיון מ-11 בינואר 2020. נבדק ב-26 בספטמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  45. ^ "YaleNews | $150 Million Gift by Stephen A. Schwarzman to Establish First-of-its-Kind Campus Center at Yale University". News.yale.edu. 11 במאי 2015. ארכיון מ-22 בנובמבר 2016. נבדק ב-4 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ "Stephen A Schwarzman Gives $150 Million for Yale Cultural Hub". The New York Times. ארכיון מ-10 בנובמבר 2017. נבדק ב-4 בדצמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  47. ^ Strauss, Valerie (12 באפריל 2018). "Billionaire offered $25 million to high school alma mater. What he wanted in return was too much for the district". The Washington Post. אורכב מ-המקור ב-13 באפריל 2018. נבדק ב-12 באפריל 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  48. ^ Lohr, Steve (15 באוקטובר 2018). "M.I.T. Plans College for Artificial Intelligence, Backed by $1 Billion". The New York Times. ארכיון מ-7 בפברואר 2019. נבדק ב-5 בפברואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  49. ^ Adams, Richard (19 יוני 2019). "Oxford to receive biggest single donation 'since the Renaissance'". The Guardian. ארכיון מ-19 ביוני 2019. נבדק ב-19 ביוני 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  50. ^ "Schwarzman Centre: Planning application submitted for concert hall". BBC News (באנגלית בריטית). 2021-11-17. נבדק ב-2021-12-15.
  51. ^ Zhang, Hannah (2020-02-05). "Blackstone CEO pledges to donate the majority of his wealth to charity". CNN Business. ארכיון מ-26 בפברואר 2020. נבדק ב-2020-02-26. {{cite web}}: (עזרה)
  52. ^ La Roche, Julia (2020-02-05). "EXCLUSIVE: Billionaire Steve Schwarzman signs Warren Buffett's Giving Pledge". Yahoo! Finance (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-26 בפברואר 2020. נבדק ב-2020-02-26. {{cite web}}: (עזרה)
  53. ^ "USA Track & Field | Stephen A. Schwarzman Pledges $8,000,000 to USATF Foundation in Support of Elite Track & Field Athle". usatf.org. ארכיון מ-10 באוקטובר 2020. נבדק ב-2020-10-08. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ^ Profiles: The Birthday Party : The New Yorker, web.archive.org, ‏2014-07-12
  55. ^ "Ellen Zajac and Teddy Schwarzman". The New York Times. 11 בנובמבר 2007. ארכיון מ-13 בפברואר 2017. נבדק ב-4 בדצמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  56. ^ "Oh, Zibby, Thanks So Much for Calling!". Observer (באנגלית אמריקאית). 2007-06-20. ארכיון מ-17 ביולי 2020. נבדק ב-2020-07-16. {{cite web}}: (עזרה)
  57. ^ Toobin, Jeffrey (15 ביולי 2014). "The Birthday Party". The New Yorker. ארכיון מ-18 ביוני 2014. נבדק ב-4 בדצמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  58. ^ Andrew Clark. "profile: Stephen Schwarzman | Business". The Guardian. ארכיון מ-14 במרץ 2016. נבדק ב-4 בדצמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  59. ^ "740 Park | Michael Gross". Mgross.com. ארכיון מ-28 בפברואר 2009. נבדק ב-4 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  60. ^ Toobin, Jeffrey (15 ביולי 2014). "The Birthday Party". The New Yorker. ארכיון מ-12 ביולי 2014. נבדק ב-4 בדצמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  61. ^ "Golden Plate Awardees of the American Academy of Achievement". www.achievement.org. American Academy of Achievement. ארכיון מ-15 בדצמבר 2016. נבדק ב-10 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  62. ^ "President Confers Mexican Order of Aztec Eagle on co-founder and CEO of the Blackstone Group Stephen Allen Schwarzman". Presidencia de la República. gob.mx. ארכיון מ-7 בפברואר 2019. נבדק ב-5 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  63. ^ The Blackstone Group Inc. "Our People". www.blackstone.com. ארכיון מ-2 בפברואר 2017. נבדק ב-2020-03-31. {{cite web}}: (עזרה)


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33895068סטיבן שוורצמן