סטטירה הראשונה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סטטירה הראשונהיוונית: Στάτειρα, בפרסית: استاتیرا‏; ? - ספטמבר 331 לפנה"ס) הייתה מלכת האימפריה הפרסית. אשתו ואחותו של דריווש השלישי.

ביוגרפיה

השם "איסטטירה" משמעו "נערת התפילה". תאריך לידתה אינו ידוע. היא הייתה בתם של אציל פרסי בשם ארסמס ואשתו סיסיגמביס. ידוע על שני אחים שהיו לה דריווש ואוקסיטאריס. בתאריך לא ברור היא נישאה לאחיה דריווש - צעד מקובל למדי בקרב משפחות האצולה הפרסיות. בשנת 336 לפנה"ס נרצח המלך ארתחששתא הרביעי, ודריווש הוכתר כמלך דריווש השלישי. סטטירה ילדה לו שתי בנות: ברסינה ודריפטיס ובן בשם אוכוס.

בשנת 340 לפנה"ס פלש אלכסנדר הגדול מלך מוקדון לפרס. לאחר מספר ניצחונות שהשיג אלכסנדר באסיה הקטנה ולאחר שכבש את מצרים, החליט דריווש לצאת לקראת אלכסנדר בעצמו. דריווש גייס צבא שגודלו היה בערך 100,000 איש, והוביל אותו בעצמו. כמנהג המלכים הפרסיים, הוא לקח עמו את סטטירה יחד עם שתי בנותיהם ובנם, וכן את אמו סיסיגמביס. חרף העליונות המספרית הניכרת של הצבא הפרסי, קרב איסוס הסתיים בניצחון מוקדוני מוחץ, ודריווש נמלט משדה הקרב. האוהל המלכותי, עם בני משפחתו של המלך, נפל בידיהם של המוקדונים. אף על פי שנשים פרסיות אחרות זכו ליחס אכזרי, לא כן היה עם משפחת המלוכה.

על פי פלוטרכוס, אלכסנדר שמע שהנשים משוכנעות שדריווש מת בקרב, וכי הן מתאבלות עליו. הוא שלח לאוהלן את לאונטוס, אשר הודיע להן שדריווש לא מת, והבטיח להן יחס הולם.[1] על פי יוסטינוס, אלכסנדר הגיע בעצמו אל האוהל, ונשות משפחת המלוכה "נצמדו זו לזו למראה הזרים החמושים, והקימו זעקות שבר כמו מצפות למוות מיידי. אחר הן נפלו לרגליו של אלכסנדר והתחננו לא על חייהן, אלא לעיכוב הוצאתן להורג עד שיקברו את גופת דריווש". אלכסנדר התרגש מהדאגה שהפגינו, והבטיח להן שהמלך חי. הוא ניחם אותן והבטיח להעניק להן יחס מכובד ואף למצוא לבנות חתנים מתאימים.[2]

נראה שאכן הנשים זכו ליחס מכובד ולפרטיות, אם כי סביר להניח שפעולה זאת לא נבעה מנימוס או טוב לב, אלכסנדר רצה לבסס את טענתו לכתר הפרסי על ידי כך שיאמץ כבני משפחתו את משפחת המלך הקודם, תחת שישעבד אותה כמנהג מלך כובש.[3] משא ומתן בין דריווש לאלכסנדר על שחרור בני משפחתו נכשל, והמשפחה המשיכה להתלוות אל אלכסנדר במסעותיו. אריאנוס כותב שחרף יופייה האגדי של סטטירה, אלכסנדר לא התפתה לקחת אותה לאשה.[4] עם זאת, באזור ספטמבר 331 לפנה"ס,[3] סטטירה מתה, על פי המקורות כתוצאה מהריון שהסתבך.[5] מכיוון שהיא נפלה בשבי לכל הפחות שנה קודם לכן, לא ייתכן שדריווש היה האב. חלק מהחוקרים הציעו את ההצעה שאלכסנדר היה האב, ויש אף הסבורים שזו הסיבה לכך שסירב לשחרר אותה גם כאשר דריווש הציע פיצויים נכבדים מאוד.[3] עם זאת, אין רמזים המאששים או סותרים טענה זו.[6]

אחד מחצרניה של סטטירה הצליח להימלט במהלך הלוויה שנערכה לה, ולהגיע אל דריווש ולספר לו על מותה. פלוטרכוס מספר שדריווש הזדעזע מכך שאשתו ואחותו לא זכתה לקבורה מלכותית, אולם השליח הרגיע אותו שהן בחייה והן במותה זכתה מלכתו בכבוד הראוי לה.[5] לימים נישאה בתה ברסינה לאלכסנדר עצמו, ושינתה את שמה ל"סטטירה" על שם אמה.[3]

הערות שוליים

  1. ^ פלוטרכוס, "חיי אלכסנדר", 20-21.
  2. ^ מצוטט בתוך: ביל יני, אלכסנדר הגדול - לקחים מפועלו של המצביא הבלתי-מנוצח בהיסטוריה, הוצאת מודן, 2012. עמ' 69-70.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 סטטירה/ברסינה באתר ליוויוס
  4. ^ אריאנוס, "אנבסיס", ספר רביעי, 19.
  5. ^ 5.0 5.1 פלוטרכוס, "חיי אלכסנדר", 30.
  6. ^ ביל יני, אלכסנדר הגדול - לקחים מפועלו של המצביא הבלתי-מנוצח בהיסטוריה, הוצאת מודן, 2012. עמ' 108-109.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0