סורנה

סורנה (Surena או Surenas) היה מצביא פרתי מוכשר, שפעל במאה הראשונה לפנה"ס (84-53 לפנה"ס), ונודע בעיקר עקב התבוסה, שהנחיל צבאו לצבא הרומאי בקרב חרן. שמו הפרטי של המצביא אינו ידוע לנו, והשם "סורנה" המופיע בכתבי ההיסטוריונים הרומיים והיווניים, הוא כנראה שיבוש לטיני/יווני של שם בית האב שלו (בית Suren), שהיה אחד מבתי האב החשובים והחזקים ביותר בקרב האריסטוקרטיה הפרתית, אם לא החשוב מכולם, ונהנה מזכויות יתר רבות, ובראשן הזכות להכתיר את המלכים של האימפריה הפרתית.

לפי תיאורו של ההיסטוריון פלוטארכוס, סורנה היה אדם מרשים ביותר הן במראהו החיצוני והן באישיותו. הוא החזיק צבא פרטי גדול, שכלל כעשרת אלפים איש (כולל אלף פרשים כבדים), שגויס מקרב הוואסלים שלו והתלויים בו, ושיירת המטען שליוותה אותו במסעותיו כללה, בין השאר, 200 עגלות שנשאו את פילגשיו, ואלף גמלים נושאי מטען.

בשנת 54 לפנה"ס מילא סורנה תפקיד מכריע במלחמת הירושה שהתנהלה באימפריה הפרתית בין האחים אורודס השני ומיתרידטס השלישי, ובביסוס שלטונו של המלך אורודס השני על האימפריה. אורודס השני שלח את סורנה לכבוש מחדש את החלק המערבי של האימפריה, שנשלט על ידי מיתרידטס השלישי, והוא הצליח לדחוק את מיתרידטס לסלאוקיה על נהר החידקל, הטיל מצור על העיר, וכבש אותה לאחר מצור ממושך. מיתרידטס השלישי נתפס על ידי סורנה והוצא להורג, ואורודס השני נותר שליט יחיד של האימפריה הפרתית. בחורף שנת 53/54 לפנה"ס נשלח סורנה בראש כוח פרשים להשתלט מחדש על השטח, שנכבש על ידי הצבא הרומאי בפיקוד מרקוס ליקיניוס קראסוס בקיץ שנת 54 לפנה"ס, בצפון מסופוטמיה.

באביב שנת 53 לפנה"ס נשלח סורנה, בראש כוח פרשים, שכלל כנראה גם את צבאו הפרטי, לעמוד כנגד הפלישה השנייה של צבאו של קראסוס לצפון מסופוטמיה. הוא משך את הצבא הרומאי להילחם בשטח מישורי פתוח, שנבחר על ידו, והתאים לאופי הלחימה של צבאו, והצליח לכתר אותו ולהנחיל לו תבוסה ניצחת בקרב חרן. לאחר מכן ניהל סורנה מרדף מוצלח אחרי שרידי הצבא הרומאי, שנסוגו צפונה, מרדף שהסתיים במותו של קראסוס ובהשמדה כמעט מוחלטת של צבאו. סורנה חזר עטור ניצחון לסלאוקיה, אך אורודס השני, שחשש מפני כוחו המתעצם, וראה בו איום פוטנציאלי על המשך שלטונו, דאג להוציא אותו להורג זמן קצר לאחר מכן.