סוריא אל-ג'נוביה (עיתון)
סוּרִיא אל-ג'נוּבִּיה (ערבית: سوريا الجنوبية, "סוריה הדרומית") היה עיתון שיצא לאור בירושלים החל מספטמבר 1919 על ידי עורך הדין מוחמד חסן אל-בודיירי, ונערך על ידי עארף אל-עארף.
הוא היה העיתון הערבי הפוליטי הראשון שנוסד בארץ ישראל אחרי מלחמת העולם הראשונה, ושימש שופר לחוגי הנוער הלאומני-קיצוני.[1] העיתון שימש שופר ל"אגודה המוסלמית-נוצרית", שהייתה מפרסמת בו את החלטותיה וכוונותיה.[2] בין הכותבים בעיתון היה גם אמין אל-חוסייני.
באותה תקופה, המונח "סוריה הדרומית" התייחס לעמדה פוליטית שתמכה בלאומנות הפאן-ערבית של סוריה הגדולה, שהייתה קשורה לממלכה שהובטחה לשושלת ההאשמית מחג'אז על ידי הבריטים במהלך מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה, הנסיך ההאשמי פייסל ניסה להקים מדינה פאן-סורית או פאן-משריקית כזו (כלומר ממלכה מאוחדת שהייתה צריכה לכלול את כל סוריה המודרנית, כמו גם את הר הלבנון, ארץ ישראל ועבר הירדן).
העיתון דגל ברעיון הפאן-סורי הזה לצד עמדות פוליטיות לאומניות פאן-ערביות ופלסטיניות. עם היעלמותה של ממלכתו הסורית של פייסל, רעיון הפאן-סוריות איבד תמיכה, והעיתון התמקד בלאומנות פלסטינית והתנגדות לשלטון הבריטי ולעלייה יהודית, עד למניעת הפצתו על ידי השלטונות הבריטיים באפריל 1920, בזמן מאורעות תר"פ. ב-2 במרץ 1920, כחודש לפני פרוץ המאורעות, פורסם בעיתון מאמר שהזהיר: "אם לא יקשיבו למחאותינו בעל פה... במקום העט נשתמש בסכינים, ובמקום הדיו - בדם".[2]
הערות שוליים
- ^ יעקב שמעוני, ערבי ארץ ישראל, עמ' 277, 404.
- ^ 2.0 2.1 אליהו אילת, עלייתו של המופתי, מעריב, 30 באפריל 1967
