סולומון פבלוביץ' ואסר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. סולומון פבלוביץ' ואסר (נולד ב-26 באוגוסט 1946, לבוב) הוא מדען ישראלי-אוקראיני, בוטנאי, מיקולוג, רופא למדעים ביולוגיים, פרופסור וחבר באקדמיה הלאומית למדעים באוקראינה. מוכר על ידי הקהילה המדעית העולמית כאחד המובילים במדע המיקולוגי.
ביוגרפיה
סולומון פבלוביץ' ואסר נולד ב-26 באוגוסט 1946 בלבוב, אביו היה עורך דין ואמו שחקנית ומורה לאסתטיקה וסטיילינג.
פבלוביץ' סיים את בית הספר התיכון בעיר ברגובו בטרנסקרפטה ובשנת 1964 החל ללמוד בפקולטה לביולוגיה באוניברסיטת אוז'הורוד. הוא התמחה במחלקה למערכת סיסטמטיקה ומורפולוגיה של צמחים, שם החל להתעניין במקרומיצטים. במחלקה לא התקיימה הכשרה במומחיות "מיקולוגיה", אז ראש המחלקה וואסר פנו למכון קייב לבוטניקה של האקדמיה למדעים של ה- SSR האוקראיני שם קיבלו את תמיכתו של אגריקולוג בעל שם.
בשנת 1969 ואסר סיים את לימודי התואר הראשון והחל ללמוד לתואר שני במחלקה למיקולוגיה של המכון לבוטניקה. במהלך לימודיו לתואר השני, השתתף במסעות רבים ברחבי אוקראינה, בהן כתב כמות גדולה של מחקרים על מקרומיצטים, וחקר קהילות שונות של צמחי ערבות. בשנת 1973, על בסיס החומרים שאסף במסעותיו כתב את עבודת הדוקטורט שלו "האגרוקולוגיה באזור הערבות של אוקראינה". במכון לבוטניקה החלו ההכנות לפרסום ספר "צמחיית פטריות אוקראינה", ובשנת 1980 יצא הכרך הבסיסי של "צמחיית פטריות אוקראינית. פטריות אגרית". שמציגה 205 מינים ואינפרא-מינים של פטריות, מתוכם 43 התגלו לראשונה באוקראינה, ו-9 היו תגליות חדשות למדע.
בהמשך, לצורך מחקר מעמיק יותר של האגריקולוגיה, הרחיב ואסר את הגאוגרפיה של המחקר באופן משמעותי, הוא ערך מסעות לסיביר, הרי אלטאי, ויתר האזורים בברית המועצות, הוא עיבד דגימות הרבריום שנשלחו מאוספי ארצות הברית ומערב אירופה. התוצאה של עיבוד החומרים החדשים הייתה עבודת הדוקטורט שלו " משפחת אגריקאים של ברית המועצות", שנכתבה בשנת 1982 ופורסמה באופן סופי ב"פטריות אגריות של ברית המועצות" בשנת 1985.
בשנות השבעים ותחילת שנות השמונים עסק ואסר בפיתוחים של גידול תעשייתי של פטריות באזור אוקראינה. ההישגים של המחלקה המיקולוגית הוצגו בפועל על בסיס חוות שמגדלות פטריות ומפעלים לייעור, שקמו באוקראינה. מספר עבודות פורסמו בנושא זה, כולל כמה מונוגרפיות קולקטיביות. בשנת 1982, למחקר בתחום גידול הפטריות התעשייתיות הוענק לואסר פרס שך האקדמיה למדעים של ה- SSR האוקראיני.
בשנת 1985 מונה ואסר לראש המחלקה לאלגולוגיה (כיום המחלקה לפיקולוגיה) במכון קייב לבוטניקה, ואז הפך למנהל המדעי של הרבריום של המכון. בשנים 1988–1994 שימש כפרופסור במחלקה לביולוגיה במכון הרפואי בקייב, ולימד קורסים בביולוגיה כללית, יסודות הגנטיקה הרפואית ופיקח על המחקר המדעי. בשנת 1988 נבחר לחבר באקדמיה למדעים של ה- SSR האוקראיני.
בשנות השמונים - תחילת שנות התשעים, המשיך לעבוד בהצלחה כמיקולוג מחקר, ופרסם מספר מונוגרפיות, חומרי עזר והוראה. בתקופה זו פורסמה יצירותיו - ספר העיון "שיטות המיקולוגיה הניסויית" (1982), בשיתוף עם חוקר נוסף פרסם כרך נוסף של "צמחיית פטריות אוקראינה "-"פטריות אמניטליות "(1992). בשנת 1991, על תרומתו לפיתוח האגריקולוגיה הוענק לואסר פרס קרן אלכסנדר והלן סמית (ארצות הברית).
עלייה ועבודה בישראל
בישראל עמד בראש המרכז הבינלאומי למגוון ביולוגי וביוטכנולוגי של צמחי נבגים ופטריות (המרכז הביולוגי והביוטכנולוגיה של צמחים ופטריות קריפטוגמיות, BCCPF) במכון לאבולוציה באוניברסיטת חיפה. כאן כתב את הספר "פטריות אכילות ורעילות של ישראל" (1995), וארגן מחקר מקיף על צמחי הנבגים והפטריות של שמורת הכרמל. ויחד עם עמיתים ישראלים, גילה נוכחות של כ-70 מינים של פטריות גבוהות (אנ') ופטריות ביצה (אנ') בים המלח. תוצאות מחקר המיקופלורה של ים המלח פורסמו לראשונה בשנת 1998, ובשנת 2004 הן פורסמו כמונוגרפיה באנגלית. בעבודה בישראל, סולומון פבלוביץ ואסר משתף פעולה עם מדענים מאוקראינה ורוסיה, נותן תמיכה מדעית וחומרית, מארגן אירועים, ממשיך לפרסם בכתבי עת מדעיים אוקראינים ורוסים.
בשנת 2020 שיתף פעולה פרופ' ואסר עם פרופסור פואד פארס במחקר של תרופה בוטאנית לסרטן המעי הגס וסרטן הלבלב המשלבת קנאביס רפואי ופטריות מרפא.[1]
פעילות ארגונית
פרופסור ואסר מארגן כנסים מחקריים במשך שנים רבות. כך, בשנת 1987 יזם מפגש בנושא בעיות אקטואליות של אלגולוגיה מודרנית. הוא היה שותף ביצירת ספר העיון "אצות", והיה העורך הראשי של פרסום זה, שראה אור בשנת 1989. בהנהגתו של ואסר בוצע שחזור האלגוטק - אוסף המכיל דגימות שנאספו על ידי כמה דורות של אלולוגי המכון. ההישג הגדול ביותר של ואסר כראש המחלקה נקרא על ידי יצירת המגזין "אלולוגיה" בשנת 1991. מאז 1994, כתב העת פורסם גם בתרגום לאנגלית (הוצאת Scriptio, ארצות הברית). מאוחר יותר, בשנת 1999, ואסר הפך למייסד מגזין בינלאומי אחר - "כתב העת הבינלאומי על אצות".
במהלך עבודתו בישראל החל פרופ' סולומון להתעניין בתחום מדעי ויישומים אחר של המיקולוגיה - מחקר על התכונות הרפואיות של פטריות[2]. בשנת 2000 הוא הקים את כתב העת הבינלאומי לפטריות "מרפא" והפך לעורך הראשי שלו. בשנת 2001 הוא ארגן את הקונגרס הבינלאומי לפטריות מרפא בקייב ובשנת 2003 נערך אותו קונגרס בתאילנד ובשנת 2005 בארצות הברית.
סולומון פבלוביץ ואסר הוא גם חבר במערכת העורכים של כמה כתבי עת בינלאומיים בנושא בוטניקה, מיקולוגיה, אקולוגיה ורפואה, חבר בכמה חברות ועדות מדעיות לאומיות (גרמניה, ארצות הברית, ישראל) ובינלאומיות.
פרופ' ואסר בשמות טקסונומיים
לכבוד פרופ' ואסר נקראו מספר פטריות ואצות[3]:
- Agaricus wasseri 1985
- Lepiota wasseri 1994[4]
- Lichenochora wasseri 1996
- Пахикитоспора Вассера (כינוי ספציפי ניתן בקשר לציון 60 שנה לואסר)
- Placogeia wasseri (Bukhtiyarova et Pomazkina) 2013 [5] זן של אצות דיאטום.
ביבליוגרפיה
לסולומון פבלוביץ ואסר יש כ-500 פרסומים, יותר מ -40 מהם מונוגרפיות שנכתבו באופן עצמאי.
קישורים חיצוניים
דן אבן, פטריות המרפא מהחצר האחורית, באתר הארץ, 12 במאי 2013- גלי וינרב, קנאביס בתוספת פטריות: "זה הכיוון שהתעשייה הולכת אליו", באתר גלובס, 29 באוקטובר 2019
הערות שוליים
- ^ אילן נבון, מוצרי הדגל של קנבוטק - תרופה המשלבת פטריות מרפא וקנאביס רפואי, באתר בלומר, 26 באוגוסט 2020
- ^ Gali Weinreb, Cannabotech combines cannabis with mushrooms, Globes, 2019-10-29
- ^ פטריות על שמו של פרופ' ואסר
- ^ Lepiota wasseri | Biologer, biologer.org
- ^ L.N.Bukhtiyarova, G.V.Pomazkina Bacillariophyta of Lake Baikal. Vol.1. Genera Baikalia, Slavia, Navigeia, Placogeia, Grachevia, Goldfishia, Nadiya, Cymbelgeia. — Lviv: LigaPres, 2013. — 184 p.
32897144סולומון פבלוביץ' ואסר