סולומון ליינברג
 | |
| קציני החטיבה ה-6 של צבא מערב אוקראינה. סולומון ליינברג יושב בשורה תחתונה באמצע. התמונה צולמה בנובמבר 1919. |
סולומון (שלמה) ליינברג (27 ביולי 1891–1920 (לפי מקורות אחרים - 1938) היה מפקד גדוד המחץ היהודי בצבא הרפובליקה העממית של מערב אוקראינה.
ביוגרפיה
נולד בעיר טרנופול (אז בתחומי האימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום באוקראינה). סיים בית ספר תיכון בטרנופול, לאחר מכן למד משפטים באוניברסיטת לבוב. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התנדב לצבא האוסטרו-הונגרי. סיים קורס קצינים מזורז ולחם באזור גליציה.
בנובמבר 1918, לאחר התפרקות האימפריה האוסטרו-הונגרית, חזר סגן ליינברג לעיר הולדתו טרנופול. באותה עת התרחשו קרבות בין הכוחות האוקראינים לבין הכוחות הפולנים ברחבי גליציה. במהלך הקרבות ביצעו הפולנים כמה פרעות ביהודי גליציה (פרעות לבוב). בעקבות הפרעות החליט ליינברג להקים כוח יהודי לוחם בטרנופול, אשר יספק הגנה לתושביה היהודים של העיר. יחד עם כמה מוותיקי הצבא האוסטרו-הונגרי כמוהו הוא ארגן יחידת הגנה עצמית יהודית. ביוני 1919 נכבשה טרנופול על ידי צבא הרפובליקה העממית של מערב אוקראינה. האוכלוסייה היהודית קיבלה את החיילים המערב-אוקראינים בברכה, כיוון שיחסם אל היהודים היה טוב בהרבה מזה של הפולנים. יהודים לא מעטים מקרב תושבי טרנופול הביעו רצון להתנדב לצבא האוקראיני. בעקבות כך פנה ליינברג אל המפקד האוקראיני קולונל מיקיטקה (אותו הכיר עוד משרותם המשותף בצבא האוסטרו-הונגרי) בבקשה להצטרף עם יחידת ההגנה העצמית שלו אל הצבא האוקראיני. קולונל מיקיטקה הטיל על ליינברג לארגן גדוד יהודי בשורות צבא המערב-אוקראיני.
תוך שבועיים הוקם הגדוד, אשר קיבל את השם "גדוד המחץ היהודי". הגדוד הורכב מחמש פלוגות (ארבע פלוגות רובאיות ופלוגת מקלעים כבדים) ושלוש מחלקות עצמאיות (פרשים, הנדסה וקשר). למרות שמו, היה הגדוד למעשה יחידה מעורבת, בה שירתו אוקראינים לצד היהודים.
החל מאמצע יולי 1919 השתתף הגדוד בפיקודו של ליינברג בקרבות עם הצבא הפולני באזור טרנופול. בסוף יולי חצה הגדוד (יחד עם שאר יחידות הצבא) את הנהר זברוצ' למזרח אוקראינה. כאן נלחם הגדוד בכוחות הצבא האדום באזור פרוסקורוב ובקרבת ויניצה. באוגוסט אותה שנה הגיע עם הצבא האוקראיני עד לפאתי קייב.
לאחר נסיגת הצבא האוקראיני מקייב באוקטובר 1919 הגיע הגדוד לברדיצ'ב, שם שימש כחיל מצב. לאחר תבוסת הצבא האוקראיני בקרבות עם כוחות הצבא האדום בחורף 1919/1920 נסוג הגדוד אל דרום אוקראינה. במהלך הנסיגה איבד הגדוד כשני שלישים מחייליו - חלקם נהרגו בקרבות, אך רוב האבדות נגרמו כתוצאה ממגפת טיפוס הבהרות. בעקבות האבדות הקשות שספג, פורק הגדוד על ידי פיקוד הצבא האוקראיני. החיילים האוקראינים של הגדוד נסוגו עם הצבא האוקראיני למערב אוקראינה. החיילים היהודים של הגדוד נמלטו לאודסה.
גורלו של ליינברג, לאחר פירוק הגדוד אינו ידוע בוודאות. קיימות שתי גרסאות לגבי המשך חייו:
- לפי גרסה אחת הוא נסוג יחד עם הצבא האוקראיני למערב אוקראינה. בהמשך, לאחר התפרקות הצבא האוקראיני, הוא חזר לעיר הולדתו טרנופול (שעברה בינתיים לשלטון פולני). בטרנופול נעצר ליינברג על ידי המשטרה הפולנית ונרצח בכלא בספטמבר 1920.
- לפי גרסה אחרת בפברואר 1920 הושאר ליינברג (שהיה חולה בטיפוס הבהרות) בבית חולים בעיר ויניצה. העיר נכבשה על ידי הצבא האדום וליינברג אולץ להצטרף אל שורות הצבא האדום. הוא המשיך לשרת בצבא גם לאחר תום מלחמת האזרחים. הוא שירת כקצין קשר באגף המודיעין של הצבא האדום. בשנת 1933 הואשם בפעילות אנטי-סובייטית ונידון לשלוש שנות מאסר. לאחר ריצוי העונש עבר להתגורר בלנינגרד. באוגוסט 1937, במהלך הטיהורים הגדולים, נעצר שוב, נשפט ונידון למוות. הוצא להורג באפריל 1938.
אחד מרחובות לבוב נושא את שמו.
קישורים חיצוניים
- - ביוגרפיה של סולומון ליינברג באתר זיכרון לקורבנות "הטיהורים הגדולים" (רוסית)
- - סיפורו של הגדוד היהודי בצבא מערב אוקראינה (רוסית)
סולומון ליינברג30594632Q7219057