סדראדין אגא חאן
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. הנסיך סדראדין אגא חאן (בפרסית: صدرالّدين آغا خان, Sadr ad-Dīn Āghā Khān; 17 בינואר 1933 - 12 במאי 2003) שימש כנציב העליון של נציבות האו"ם לפליטים בין השנים 1966–1978. הוא בלט בתמיכתו בעידוד שיתוף הפעולה בין ארגונים לא ממשלתיים לבין סוכנויות האו"ם. התעניינותו בנושאי סביבה הובילה אותו בסוף שנות ה-70 ליסוד קרן בלריב, הוא אף נודע כאספן בקיא ובולט של אמנות האסלאם.
הוא נולד בפריז לאגא חאן השלישי, האימאם ה-48 של האיסמאעיליה ולאשתו השלישית הנסיכה אנדרי אגא חאן. הנסיך אגא חאן נישא פעמיים אך לא הותיר ילדים. הוא נפטר ממחלת הסרטן בגיל 70 ונקבר בשווייץ.
ילדותו וחינוכו
אגא חאן נולד בניי-סיר-סן, בפרברי פריז, כבנם המשותף היחיד של הסולטאן מהומד שאה אגא חאן השלישי ואשתו אנדרי. את שנות לימודיו הראשונות למד בעיר לוזאן, בשווייץ, והשלים לימודי תואר ראשון בהצטיינות באוניברסיטת הרווארד בשנת 1954[1]. עם סיום לימודי תואר ראשון הוא השלים שלוש שנות מחקר במרכז ללימודי המזרח התיכון בהרווארד.
אף שחונך באירופה לאם צרפתייה, אביו אשר שימש כאימאם ה-48 של המוסלמים בפלג השיעי של האיסמאעיליה, השפיע עמוקות על דרכו. הוא סיפר כי אביו התעקש כי ילמד את הקוראן ועודד אותו להכיר ולהבין את המסורות הבסיסיות של דת האסלאם, מבלי שכפה עליו לאמץ השקפות אלה[2].
לצד אביו הוא ביקר במדינות מוסלמיות רבות וכך נחשף לשורשי משפחתו המוסלמית כבר בגיל צעיר. הוא תיאר את איראן כערש מולדת משפחתו, אף שמעולם לא התגורר במדינה זו. בילדותו נהגה סבתו לדקלם באוזניו שירה פרסית. אגא חאן החזיק בשלוש אזרחויות: צרפתית, איראנית ושווייצרית, ודיבר באופן שוטף צרפתית, אנגלית, גרמנית ואיטלקית ואף שלט בפרסית וערבית.
עבודתו באונסק"ו
הנסיך סדראדין הצטרף לארגון אונסק"ו בשנת 1958 ובשנת 1961 מונה למזכיר הכללי של וועדת הפעולה הבינלאומית לשימור נוביה. יוזמה זו קיבצה יחדיו ארכאולוגים ממזרח ומערב אירופה בשיאה של המלחמה הקרה בניסיון להציל את אוצרותיה הקדומים של מצרים, כולל מקדשי אבו סימבל והכנסיות הנוצריות של נוביה, במהלך בניית סכר אסוואן. מאוחר יותר בחייו הוא תיאר משימה זו כאחד מן ההישגים הגדולים ביותר של ארגון אונסק"ו, במיוחד על רקע המתח במזרח התיכון והמלחמה הקרה[3].
הנציב העליון לפליטים של האו"ם
בשנת 1959 החל הנסיך סדראדין לשמש כשליח מיוחד של נציבות האו"ם לפליטים אשר התמקד בקידום שנת הפליט הבינלאומית (1959-1960). יוזמה זו נודעה בזכות "תוכנית הבולים" אשר הזרימה כספי תרומות לארגון האו"ם מן המדינות החברות בעזרת מכירות בולי מזכרת בשיתוף פעולה עם איגוד הדואר העולמי. באותה תקופה התמקדו מאמצי נציבות הפליטים בעזרה לפליטים שיצאו ממדינות מזרח אירופה.
בינואר 1966 מונה הנסיך סדראדין לנציב העליון של נציבות הפליטים של האו"ם, לאחר ששימש במשך שלוש שנים כסגן הנציב העליון. בגיל 33, הוא היה הנציב העליון הצעיר ביותר בתפקיד זה. הוא הוביל את הארגון במשך 12 שנים, באחת התקופות הקשות ביותר לארגון. בשנת 1971 הוא ניהל את מאמצי הסיוע לעזרת המשבר ההומניטרי שהתפתח במלחמת השחרור של בנגלדש, אשר הותירה 10 מיליון פליטים. בשנת 1972 סייע הארגון למאות אלפים מבני ההוטו שנמלטו מבורונדי לטנזניה ובאמצע שנות ה-70 סייע לאנשי הסירות (אנ') שנמלטו מווייטנאם לאחר תום המלחמה שם. בשנת 1972 שימש הנסיך סדראדין בתפקיד מפתח למציאת פתרונות דיור חלופיים לעשרות אלפי פליטים ממוצא הודי שהוגלו בהוראת אידי אמין מאוגנדה.
בעת כהונתו כנציב עליון הנסיך סדראדין היה נחוש שלא לנקוט במדינות מפלה בין פליטים אירופים לבין פליטים במדינות העולם השלישי. בעוד שבשנות ה-50 עיקר עיסוקו של הארגון היה במציאת פתרונות למאות אלפי פליטים ממוצא אירופי, בשנות ה-70 נפתרה ברובה בעיית פליטי אירופה ועיקר עיסוקו של הארגון התמקד בסיוע למיליוני פליטים במדינות אסיה ואפריקה. הוא יזם את הרחבת המנדט המקורי של הארגון, אשר התמקד במדינות אירופה, כדי שיכלול אף פליטים מן המזרח התיכון, אסיה ואפריקה. בעת שסיים את תפקידו כנציב העליון לפליטים, הוא החזיק במשרה יותר מכל אחד אחר בתפקיד זה. הוא המשיך במשימות הומניטריות בשליחות האו"ם אף לאחר שפרש מתפקידו הרשמי.
אספן אמנות
בימי חייו אסף הנסיך סדראדין את אחד מאוספי אמנות האסלאם המרשימים ביותר בעולם[4]. הוא נודע כאספן משכיל ומכובד ולאורך 50 שנה צבר אוסף של ציורים, שרטוטים, כתבי יד ויצירות מיניאטוריות שערכן רב. בנוסף היה ברשותו אף אוסף של אמנות אפריקאית פרימיטיבית שאותו מכר לפני שנת 1985.
התעניינותו באמנות האסלאם החלה עוד בימי נערותו בזכות הספרייה העשירה של ספרות פרסית אשר הייתה לסבתו מצד אביו ובה ספרי מיסטיקה ואסטרולוגיה. בעת לימוד בהרווארד בשנות ה-50, הוא ביצע רכישות אמנות בניו יורק ואחר כך החל לרכוש אף מסוחרי אמנות בפריז, בז'נבה ובלונדון. הוא הופיע באופן קבוע במכירות פומביות בבתי המכירות סותבי'ס וכריסטי'ס, באירופה ובארצות הברית.
אוסף אגא חאן הוא עצום ומגוון ומכיל חפצי אמנות ערביים, טורקיים והודים, החל מן המאה ה-10. חלק מכתבי היד והציורים שאסף מתעדים את תולדות משפחתו, אשר שורשיה מגיעים לפאטמה בת מוחמד. באוסף אף דוגמאות לקליגרפיה עות'מאנית, בכתבי יד ובציורים.
במהלך חייו הוצגו חלקים מן האוסף בתערוכות שנערכו בניו יורק, לונדון וציריך, אחת הבולטות בהן הייתה תערוכה נודדת שאורגנה על ידי המוזיאון הבריטי בשנת 1998. האוסף בשלמותו יוצג במוזיאון אשר נבנה לצורך כך בעיר טורונטו, קנדה, ביוזמת קרן אגא חאן לתרבות, ואשר צפוי להיפתח בשנת 2013[5]. קרן אגא חאן אף מקימה שני מוזיאונים נוספים בקהיר ובזנזיבר.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Genial diplomat shone under fire, The Telegraph, London. June 16, 2003.
- ^ Hidden secrets of the universe, The Telegraph, London. January 24, 1998.
- ^ Sadruddin Aga Khan, UNESCO Courier, May 1991.
- ^ The Arts of Islamic Book: The Collection of Prince Sadruddin Aga Khan, Arts of Asia 1984;14(6):55-66.
- ^ Aga Khan Museum (AKM)
