סאטירה מניפאית
סאטירה מניפאית היא סוג של יצירה ספרותית המתאפיינת בריבוי מובאות, ציטטות וסימוכין כדי ליצור מראית עין של כתיבה אקדמית או אינטלקטואלית אך למעשה מגחיכה את תוכן הדברים. הסוגה נקראת על שמו של הפילוסוף היווני מניפוס (אנ') בן המאה ה-3 לפנה"ס שיצירותיו אבדו אך שמו הונצח על ידי וארו הרומי.[1]
נורת'רופ פריי, חוקר התרבות הקנדי, התייחס לסאטירה המניפאית בספרו אנטומיה של ביקורת, שם הדגיש את האלמנטים המשלבים של סוגה זו, המערבבת מגוון סוגות ספרותיות כדי ליצור הזרה ולשבור מוסכמות חברתיות, ואת מוטיב הרשימה והקטלוג.[2] חוקר הספרות מיכאיל בכטין התווה קווים לדמותה של הסאטירה המניפאית, ביניהם שימוש מודגש באלמנטים פנטסטיים והרפתקניים לשם העצמת רעיונות, הגזמה של הממד הקומי, שימוש באי-גיון והתעלמות מחוקי הטבע, תיאור התנהגויות לא מקובלות ואף שערורייתיות, דיבור שאינו בהתאם לכללים הנהוגים ושימוש בנקודת מבט לא שגרתית המציגה אלמנטים רגילים באור זר ומשונה. הסאטירה המניפאית מתאפיינת גם בכך שהיא רלוונטית למקום או לתקופה מסוימים.[3] הדמויות המוצגות בסאטירה המניפאית מועצמות עד כדי גיחוך וניתן לראות בהן קריקטורה של מעמדות, מקצועות או מאפיינים אחרים, דבר היוצר תחושת קרניבליות וניתוק מן המציאות. שימוש בדמויות היסטוריות או קאנוניות לצד דמויות מופרכות מבליט את האלמנט המגוחך והפנטסטי.[4]
יצירות בולטות
- ארסמוס מרוטרדם, שבחי הסכלות
- פרנסואה רבלה, גרגנטואה ופנטגרואל
- רוברט ברטון, אנטומיה של מלנכוליה
- וולטר, קנדיד
- לואיס קרול, הרפתקאות אליס בארץ הפלאות
- טרי גיליאם, ברזיל (סרט)
לקריאה נוספת
- באחטין, מיכאיל. סוגיות הפואטיקה של דוסטויבסקי. תרגום: מרים בוסגנג. ספרית פועלים, 1978.
- Musgrave, David. Grotesque Anatomies: Menippean Satire since the Renaissance. Cambridge Scholars Publishing, 2014.
- Weinbrot, Howard D. Menippean Satire Reconsidered: From Antiquity to the Eighteenth Century. JHU Press, 2005.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
