נתן הילו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נתן הילו
Nathan Hilu
לידה 1925
לואר איסט סייד, מנהטן, ניו יורק, ארצות הברית
פטירה 19 באפריל 2019 (בגיל 94 בערך)
ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית
לאום אמריקאי
תחום יצירה ציור
זרם באמנות קומיקס

נתן הילואנגלית: Nathan Hilu;‏ 192519 באפריל 2019) היה חייל בצבא האמריקאי ששמר על פושעי המלחמה הנאצים בעת משפטי נירנברג, וצייר את דמויותיהם במהלך המשפט.

ביוגרפיה

הילו גדל בשכונת לואר איסט סייד שבמנהטן, ניו יורק, במשפחה יהודית שהיגרה מסוריה לארצות הברית.[1] הוא שירת בצבא ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה, מלחמת קוריאה והמלחמה הקרה. תחילה שירת כסוהר בנירנברג, ולאחר מכן ברחבי אירופה ובסופו של דבר בטוקיו, יפן, שם צורף לחיל המודיעין הנגדי. הילו החל את מאמציו האמנותיים ביפן, שם סיפק איורים לספרי ילדים. לאחר שירותו חזר הילו לניו יורק, שם, תוך כדי עבודתו בחברה להפצת ספרים, התוודע אל הארי נ. אברמס (אנ'), מו"ל ידוע של אמנות, ספרי ילדים וספרים מצוירים. אברמס סיפק להילו ציוד אמנות, והכיר לו את יצירותיו של שאגאל, ואן גוך, גוגן ודאלי. כמו שאגאל, איורי חייו של הילו התמקדו בזיכרון החזותי שלו, והביאו "אנרגיה" לנושאים שהניעו אותו באופן אישי במהלך יותר מארבעת העשורים שלו כאמן.[2]

סגנונו האמנותי של הילו תואר כ"אמנות גולמית" (Outsider art) ו"ארט ברוט" (אנ') ונאמר שיש לו "רגישות סוריאליסטית" המשלבת "רישומים נלהבים ותזזיתיים" והוספת קולאז' וכתיבה, כדי לחלוק את השקפותיו הפנימיות על אירועים, אמתיים והתנסותיים, כמו גם תנכ"יים, אגדיים והיסטוריים.[2] אלה כוללים ייצוג חזותי של דברים שהוא זוכר מהעבר האמריקאי ביידיש, שאינו נוכח עוד אלא במוחו: המפגשים שלו עם יצחק בשביס זינגר, עם השחקן ופרשן הרדיו צבי סקולר בשכונת מגוריו, הגרסאות בשפת היידיש של סרטי הבוקרים של בוב סטיל (אנ') שראה כילד, דלפקי צהריים כשרים, סיפורי תנ"ך, מורשת יהדות סוריה, והספרות הפולקלוריסטית המזרח-אירופאית.[3]

הפרסום העיקרי של הילו כצייר התרחש רק אחרי מותו, כשהבמאי הישראלי אמריקאי אילן גולוד הפיק את הסרט "נתניזם", שהוקרן לראשונה בישראל ביום 12 במאי 2023 במסגרת פסטיבל דוקאביב - הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע דוקומנטרי בתל אביב.[4] לאחר מכן הסרט הוקרן בפסטיבל הסרטים היהודי בסן פרנסיסקו ב-28 ביולי 2023,[5] וב-13 בדצמבר 2023, הוקרן הסרט במסגרת פסטיבל הקולנוע היהודי בסינמטק בירושלים.[6]

הוא היה טוראי יהודי בן 18 של צבא ארצות ברית כאשר הוטל עליו לשמור על פושעי מלחמה גרמנים כמו הרמן גרינג, אלברט שפר ויוליוס שטרייכר. לאחר גזר הדין שלהם בנירנברג הוא שוחח איתם, אך בעיקר עם אלברט שפר, שניהל יומנים מפורטים על ניסיונו בזמן המלחמה. זה עודד את הילו לרשום את הפרטים עבור זיכרונותיו שלו, והוא תיעד באובססיביות את החוויות המכריעות הללו, וחזר אליהן במהלך חייו. הפרטים הללו בלטו בעיקר בפרקטיקה האמנותית של הילו שכונה לאחר חשיפתו בקולנוע כ"אמן האאוטסיידר היהודי המשמעותי ביותר שמעולם לא שמעתם עליו".[3] סגנונו הייחודי נובע מזרמים של תודעה: דמויות בסגנון קומיקס ילדותי,[7] קולאז'ים ילדותיים שנוצרו בעפרונות, עפרונות עם דבק ועם עיטורים של מילים, הנכתבים בטוש עבה או דק, באנגלית וביידיש, וכתמי צבע פסטל. "עם המורשת היהודית שלו בחזית עבודתו, חילו ממחיש בצורה חיה את האוטוביוגרפיה שלו כאמן בניו יורק במשך יותר מ-70 שנה".[8]

הילו לדבריו, היה עד לפגישה האחרונה של הרמן גרינג עם אשתו בכלא, בטרם אמור היה להיות מובל לגרדום, כפי שנגזר בגזר דינו. בפגישה זו, לדעתו, העבירה אשתו של גרינג לבעלה את גלולת הציאניד שבאמצעותה התאבד מיד לאחר מכן. היא עשתה זאת באמצעות נשיקה ארוכה שבה העבירה את הגלולה מפה לפה. הילו לדבריו, בראיונות להפקת הסרט, היה עד למעמד הזה, וצייר אותו לאחר מכן.[7]

בשנת 2012 הוצגו ציוריו בתערוכת יחיד במכון למדעי היהדות (JIR) (אנ') - שבהיברו יוניון קולג' בניו יורק, וגם במספר גלריות בתערוכות משותפות.[7] יצירותיו נמכרות במכירות פומביות במחירים של בין 100 ל-875 דולר אמריקאי.[9]

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ נתניזם, באתר דוק אביב 2023
  2. ^ 2.0 2.1 Nathan Hilu: a Soldier, an Artist, The Jacob Rader Marcus Center of the American Jewish Archives
  3. ^ 3.0 3.1 Matthew Fishbane, Documenting Nathan Hilu, the Great Lost Jewish Outsider Artist, Tablet
  4. ^ נתניזם, באתר דוקאביב - הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע דוקומנטרי בתל-אביב 11-20.05.2023, עמ' 15
  5. ^ Nathan-ism, San FranciscoJewish Film Festival 43, ‏July 28, 2023
  6. ^ שבוע הקולנוע היהודי 9-14.12.2023, באתר סינמטק ירושלים
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 אתר למנויים בלבד אופיר חובב, נתן הילו, האיש שצייר את הפושעים הנאצים במשפטי נירנברג, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2023
  8. ^ About the film, Jewish Film Institute
  9. ^ Nathan Hilu, Montefiore Auction Hause
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37675270נתן הילו