נקניקייה לבנה

נקניקייה לבנה (בגרמנית: Weißwurst, וַיְסווּרסט; בבווארית: Weißwuascht) היא נקניקייה בווארית מסורתית העשויה מבשר עגל טחון ומבשר חזיר. נהוג להוסיף לנקניקייה פטרוזיליה, לימון, אגוזי מוסקט, בצל, ג'ינג'ר והל. התערובת נדחסת למעטפת ומופרדת לנקניקיות באורך שנע בין 10 ל-12 ס"מ ולעובי של 2 ס"מ.

מאחר שהנקניקייה מתכלה, היה נהוג לפני עשרות שנים להכין אותה מוקדם בבוקר ולצרוך אותה כחטיף בין ארוחת הבוקר לארוחת הצהריים. ישנה אימרה בגרמנית הגורסת כי אסור לנקניקייה הלבנה "לשמוע" את צלצול פעמוני הכנסייה של שעת הצהריים. על פי המסורת בגרמניה ניתן להגיש את הנקניקייה עד לשעות הצהריים המוקדמות, זאת מאחר שהיא אינה מכילה חומרים משמרים, הבשר אינו מעושן ועל כן מכינים את המאכל טרי מדי יום. הדברים מסבירים מדוע נהוג גם לכנות את הנקניקייה בשם "נקניקיית בוקר". לפני העידן המודרני, הנקניקייה הייתה מתקלקלת כבר בטרם חצות. גם בימינו, תושבי בוואריה נוהגים לאכול הנקניקייה לפני הצהריים.

את הנקניקייה משרים במים חמים למשך כעשר דקות עד שצבעם נהפך לאפור-לבן. הנקניקייה מוגשת לשולחן בקערה יחד עם המים החמים בה בושלה ואז נאכלת ללא המעטפת החיצונית שלה. ישנן שתי דרכים לאכול את המנה: הראשונה נקראת זוזלן ("zuzeln", מציצה בבווארית) ובה חותכים או נושכים את מרכז הנקניקייה ושואבים מן הפתח את הבשר. הדרך השנייה יותר פופולרית ויותר מנומסת, חותכים את הנקניקייה לאורכה ואוספים את הבשר עם מזלג או שקורעים אותה וצורכים את המילוי ללא העור.

נהוג לאכול את הנקניקייה לצד חרדל בווארי בטעם מתוק ("Weisswurstsenf") ושלובית גרמנית (ברצן בבווארית, בְרֵצְלֵן בגרמנית) וכן בירת חיטה.

הנקניקיה הולידה מונח משעשע בשפה הגרמנית הנקרא "וַיְסווּרְשְטַאקְוַיְיטוֹר" (Weißwurstäquator), שפירושו בתרגום חופשי קו המשווה של הנקניקייה הלבנה. הקו מפריד בין דרום גרמניה לשאר המדינה ובמדינות מדרומו נהוג לצרוך את המאכל בקנה מידה גדול משמעותית לעומת צפונית אליו.