נציבות הרייך מוסקבה
| |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| ראש המדינה | רייכסקומיסאר | ||
| זיגפריד קאשה | |||
| שפה נפוצה | גרמנית | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אירואסיה | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | |||
| פירוק | |||
| כלכלה | |||
| מטבע | רייכסמארק | ||
.svg)
.svg)
נציבות הרייך מוסקבה (ברוסית: Рейхскомиссариат Московия) היה שמו של הממשל האזרחי שגרמניה הנאצית התכוונה להקים במערב רוסיה במהלך מלחמת העולם השנייה והוא היה אמור לחלק מקבוצה של נציבויות רייך שיוקמו על חורבות ברית המועוצות (כמו נציבות הרייך אוקראינה, נציבות הרייך קווקז ואחרות).
זיגפריד קאשה היה אמור מושל הנציבות אך בעקבות כישלון הוורמאכט בקרבות החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה נשאר רעיון הקמת הנציבות על הנייר בלבד ומעולם לא יצא לפועל.
גרמניה הנאצית התכוונה להשמיד את רוסיה כישות היסטורית לצמיתות, ללא קשר לאופייה – קפיטליסטית, קומוניסטית או צארית. על פי עקרון מרחב מחיה של קנצלר גרמניה, אדולף היטלר, שבא לידי ביטוי בספרו, מיין קאמפף – יש לנשל את התושבים הרוסים, כמוהם סלאבים אחרים במזרח אירופה מאדמותיהם ולהעבירם למעבר הרי אורל או לחלופין, להשמידם באמצעים שונים כחלק מתוכנית-האב למזרח.
היטלר תכנן לחלק את השטחים החדשים שהנאצים כבשו במזרח לארבע נציבויות רייך: נציבות הרייך אוסטלנד, נציבות הרייך אוקראינה, נציבות הרייך קווקז ונציבות הרייך מוסקבה. נציבויות הרייך היו אמורות להיות תחת פיקוח משרד הרייך לשטחים הכבושים במזרח. עם זאת, התוכניות מעולם לא מומשו מכיוון שתוכניות הצבא הגרמני לכבוש את מוסקבה ומרכז רוסיה במבצע טייפון כשלו.
תכנון טריטוריאלי
נציבות הרייך מוסקבה הייתה אמורה לכלול את רוב שטחה של רוסיה האירופית בין הרי אורל ומספר מחזות ממזרח לה, כולל העיר סברדלובסק (יקטרינבורג; בשנים 1924–1991 נקראה סברדלובסק) לבין גבולותיה עם פינלנד, המדינות הבלטיות, בלארוס ואוקראינה. החלקים הרוסיים של אזור הקווקז היו אמורים להיות תחת נציבות הרייך קווקז וחלק מדרום רוסיה היו אמור להשתלב בנציבות הרייך אוקראינה כחלק מהרחבתו המתכוננת מזרחה עד הגבול עם קזחסטן. חלקים קטנים יותר שגם לא היו תחת שטחה של הנציבות היו הערים סמולנסק, סמולנסק ולנינגרד (סנקט פטרבורג; בשנים 1924–1991 נקראה לנינגרד) שנכללו בנציבות הרייך אוסטלנד. גם חצי האי קולה ומזרח קרליה לא היו תחת שטח הנציבות והובטחו לפינלנד, בת בריתה של גרמניה וזאת על תרומתה הצבאית והלחימה לצד הגרמנים בחזית המזרחית של המלחמה.
תחילה, הוצע כי בירת הנציבות תהיה מוסקבה, אך כאשר הוורמאכט התקרב לבירת ברית המועצות במהלך הקרב על מוסקבה בסתיו 1941, קבע היטלר שמוסקבה תיהרס עד היסוד וכ-4 מיליון תושביה ייהרגו וזאת כדי למנוע סיכוי שהיא תהפוך למרכז התנגדות קומוניסטי. התכנון היה להקים אגם מלאכותי (באמצעות פתיחת תעלת מוסקבה) עצום שימנע כל שימוש עתידי בקרקע[1][2].
מנהיגות פוליטית
משרד הרייך לשטחים הכבושים במזרח, אלפרד רוזנברג הציע בתחילה את אריך קוך כקומיסר הרייך אך הצעה זו נדחתה על ידיו ובמקום זאת קוך מונה היה קומיסר הרייך של נציבות הרייך אוקראינה. במקומו, הוחלט למנות את זיגפריד קאשה, שהיה השגריר הגרמני במדינה העצמאית של קרואטיה וזאת על אף התנגדותו של ראש האס אס, היינריך הימלר שראה בקאשה (שבעברו היה באס אה) אדם חלש ואויב האס אס[3]. אריך פון דם באך-צלבסקי היה אמור להיות מפקד האס אס והמשטרה המקומי.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ Fabian Von Schlabrendorff (1947). They Almost Killed Hitler: Based on the Personal Account of Fabian Von Schlabrendorf, p. 35. Gero v. S. Gaevernitz.
- ^ Oscar Pinkus (2005). The war aims and strategies of Adolf Hitler, p. 228. MacFarland & Company Inc. Publishers.
- ^ Dallin, Alexander (1981). German rule in Russia, 1941-1945: a study of occupation policies. Westview. p. 296
36502783נציבות הרייך מוסקבה