נפרוסטומיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


נפרוסטומיה (באנגלית: nephrostomy) היא פעולה כירורגית בה מכניסים נקז (נפרוסטום) לכליה דרך פתח בבטן (סטומה), במטרה לנקז את השתן ישירות מהכליה אל שקית חיצונית.

תהליך

ההליך מתבצע בשכיבה על הבטן ובהרדמה מקומית. הרופא מכניס צינורית בקוטר של כ-3 מ"מ אל אגן הכליה בהכוונה של שיקוף רנטגן ואולטרה-סאונד[1]. השתן המופרש על ידי הכליה מנוקז ישירות לשקית חיצונית במקום למערכת האיסוף וההפרשה של הגוף.

לאחר הכנסת הנפרוסטום, יש להחליפו אחת לכשלושה חודשים[2].

שימושים

נפרוסטומיה מתבצעת כאשר ישנה חסימה כלשהי במעבר של השתן מהכליה אל השופכן. חסימה של השופכן תוביל להצטברות שתן בכליה, מצב שעלול להביא לזיהום ולאי-ספיקת כליות. ניקוז השתן מהכליה יאפשר את המשך פעולתה התקינה[3]. החסימה במערכת האיסוף יכולה להיגרם מסיבות שונות, ביניהן: סרטן השופכן ואגן הכליה (אנ'), סרטן השחלות, סרטן המעי הגס, סרטן שלפוחית השתן, סרטן הערמונית[4], אבנים בכליות, מיימת כליה (הידרונפרוזיס) (אנ') ועוד[5].

בנוסף לבעיות חסימתיות של מערכת השתן, ניתן לבצע נפרוסטומיה גם במקרים של חור בשופכן או בשלפוחית השתן. חורים אלו עשויים להתרחש בעקבות טראומה, ניתוח, סרטן ועוד.[3]

כמו כן, לעיתים מחדירים נפרוסטום כהכנה לניתוח בשופכן או בכליה.[3]

סיבוכים

באופן כללי, נפרוסטומיה היא הליך בטוח. הסיבוכים עלולים להיות:[6]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נפרוסטומיה בוויקישיתוף

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25495959נפרוסטומיה