נעמי קובור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. נעמי קובור, (במקור עד 1905 נעמי ברמן,[1] בהונגרית: Kóbor Noémi; בודפשט, 12 באוגוסט 1896 – בודפשט, 8 במאי 1959)[2] סופרת, מבקרת, מתרגמת יהודייה-הונגרייה.

חייו

נעמי ברמן נולדה במשפחה יהודית כבנם של העיתונאי טמאש קובור ושל רוזה ארדאי. היא סיימה את בית הספר התיכון בעיר הולדתה והחלה לעסוק בספרות כבר מוקדם. לפני מלחמת העולם השנייה עבדה ביומון "אז אוישאג" (כלומר "העיתון" - Az Újság). את עבודתה הקדישה בעיקר לתיאור מגמות התקופה מחוץ לממלכת הונגריה. מ-1920 עד 1939 פרסמה את דרמות שלה וכן את הרומנים שלה. בתקופת השואה בקושי התפרנסה והוכרזה על ידי הממשלה, לרבות כל יצירותיה, כסופרים אסורים. בשנת 1945 בתום מלחמת העולם השנייה תרגמה יצירות מאת ארקדי גאידר, בוריס גורבאטוב, ולנטין קטייב, אלכסנדר קופרין אלכסיי טולסטוי.

קברה נמצא בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה (חלקה 5B, קו 8, קבר 13).[3]

חייה הפרטיים

ב-20 בנובמבר 1928 נישאה בבודפשט לאישטוואן קאלוש, מנהל מלון באי מרגיט וסנטוריום, בנם של ליפוט קלוג ושל רגינה שוורץ.[4]

יצירותיה

  • גתה (דרמה, בודפשט, 1920)
  • חורבן ירושלים (דרמה, בודפשט, 1922)
  • המנהיג קופאן (רומן, בודפשט, 1924)
  • פרחי עבר (סיפורים, בודפשט, 1928)
  • מה קרה לי? (רומן, בודפשט, 1934)
  • ושים את חייך על זה (רומן, בודפשט, 1936)
  • החבר האלמוני (רומן, בודפשט, 1939)

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 6645/1905. Forrás: MNL-OL 30798. mikrofilm 200. kép 2. karton. Névváltoztatási kimutatások 1905. év 2. oldal 30. sor
  2. ^ "Halotti bejegyzése a Budapest XI. kerületi polgári halotti akv. 437/1959. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-09-24.
  3. ^ Kallós Istvánné Kóbor Noémi
  4. ^ A házasságkötés bejegyezve a Budapest I. ker. polgári házassági akv. 888/1928. folyószáma alatt.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33155415נעמי קובור