טמאש קובור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. טמאש קובור, (מקודם עד 1905 אדולף ברמן[1] בהונגרית: Kóbor Tamás; ברטיסלאבה, 28 באוגוסט 1867 – בודפשט, 26 במאי 1942)[2] היה סופר יהודי-הונגרי, פובליציסט.

ביוגרפיה

אדולף ברמן נולד במשפחה יהודית כבנם של מוריץ ברמן ושל רגינה שמלצר. הוא למד משפטים, אך לא השלים אותם. הוא קיבל משרה ב"בנק האשראי הכללי ההונגרי" כפקיד. את קריירת הכתיבה שלו החל לצד גיסו, המשורר יוז'ף קיש, בכתב העת "אַ הֵט" (פירושו:השבוע - A Hét). הוא היה הכתב של "פשטי הירלפ" (Pesti Hírlap), "מאדיאר הירלפ" (Magyar Hírlap), פשטי נפלו ועוד עיתונים. במדור "סקיצה" ביטא בכתביו את השקפותיו הפוליטיות.

ב-8 באוקטובר 1895, בבודפשט, נשא את השחקנית רוז'ה ארדאי.[3] אשתו נולדה ב-5 בפברואר 1873 ושמה המקורי היה רוז'ה פליגלמן. בתם, נעמי ליוויה, נולדה באוגוסט של השנה שלאחר מכן, לימים הסופרת נעמי קובור רעייתו של אישטוואן קאלוש.

אפשר לתאר אותו כאחד העיתונאים האמיצים ביותר של עידן מיקלוש הורטי בממלכת הונגריה (1920–1946). בגיליון "העיתון" מ-31 מאי 1925 פרסם את עדותו של שר הפנים לשעבר, אדן בניצקי, אשר חשף את הרצחם של בלה שומודי ושל בלה באצ'ו על ידי אנשי הטרור הלבן. במשך זמן רב הוא יכול היה לכתוב רק בעילום שם. ברומנים שלו הוא תיאר את תהליך ההתבוללות של הבורגנות היהודית בבודפשט. כתביו הופיעו גם ב"עתיד היהודי" של טרנסילבניה". הוא היה חבר באגודת מיצקביץ' ההונגרית, שמטרתה הייתה לטפח את יחסי הונגריה-פולין.[4] מותו נגרם ממחלת לב. הוא הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט.

קברו של טמאש קובור בבודפשט. בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה: 5B-10-5

עבודותיו החשובות יותר

טמאש קובור: בשם ההגינות
טמאש קובור: הוד מעלתה סינדרלה
  • Muzsika és parfum. Regény; Könyves Kálmán, Bp., 1893 (A Könyves Kálmán regénytára)
  • Aszfalt; Athenaeum Ny., Bp., 1894
  • Fagy. Elbeszélések; Athenaeum, Bp., 1895 (Az Athenaeum olvasótára)
  • Marianne; Singer-Wolfner, Bp., 1895
  • A félisten. Mesék a hónapos szobából; Légrády, Bp., 1896
  • Hoffmann meséi. Modern fantazmagóriák; Légrády, Bp., 1897
  • A tisztesség nevében. Regény; Athenaeum, Bp., 1898 (Az Athenaeum olvasótára)
  • Ő akarta. Kis regények; Légrády, Bp., 1898
  • A csillagok felé. Regény, 1-2.; Légrády Testvérek, Bp., 1899 (Legjobb könyvek)
  • Elbeszélések; Lampel, Bp., 1899 (Magyar könyvtár)
  • Budapest. Regény; Légrády, Bp., 1901
  • Az élet ára; Pallas, Bp., 1903
  • A csillagok felé. Regény. 1-2. köt.; Légrády, Bp., 1904
  • Örök éjszakák; Magyar Kereskedelmi Közlöny, Bp., 1905
  • Idegenek. Regény; Grill, Bp., 1908 (Magyar írók arany könyvtára)
  • A jukker-leány; Engel Ny., Bp., 1909 (Mozgó könyvtár)
  • Munka. Elbeszélések; Franklin, Bp., 1909
  • A tisztesség nevében. Regény; Magyar Kereskedelmi Közlöny, Bp., 1909
  • Marianne; Singer-Wolfner, Bp., 191? (Modern magyar könyvtár)
  • Egyveleg. Novellák; Politzer, Bp., 1911 (Modern könyvtár)
  • Komédiák; Athenaeum, Bp., 1911 (Athenaeum könyvtár)
  • Ki a ghettóból, 1-2.; Franklin, Bp., 1911
  • Hamupipőke őnagysága, 1-2.; Franklin, Bp., 1911
  • Egy test, egy lélek. Dráma; Eke, Bp., 1911
  • Aranyhajú Rózsika. Baba-regény; Irodalmi és Nyomdai Rt., Bp., 1912
  • Furcsa tragédiák; Franklin, Bp., 1913
  • Cognac-idillek. Novellák; Athenaeum, Bp., 1914 (Athenaeum könyvtár)
  • A front mögött; Magyar Kereskedelmi Közlöny, Bp., 1918 (Világkönyvtár II.)
  • A halál; Franklin, Bp., 1918
  • A bolsevismusról, a bolsevismus alatt; Franklin, Bp., 1919
  • Művész és egyéb történetek; Lampel, Bp., 1919 (Magyar könyvtár)
  • Mi az igazság?; Garai Ny., Bp., 1920
  • Agáta nővér. Színmű; Franklin, Bp., 1920
  • Furcsák klubja; Franklin, Bp., 1921
  • Pók Ádám hetvenhét élete. Regény; Franklin, Bp., 1923 (Kóbor Tamás válogatott munkái)
  • Szidi. Egy varrólány története; Fővárosi Ny., Bp., 1924 k. (Béta olvasó)
  • Háború és béke; Béta, Bp., 1930 (Kóbor Tamás válogatott munkái)
  • Regény novellákban; Béta, Bp., 1930 (Kóbor Tamás válogatott munkái)
  • Szent Harpagon; Globus, Bp., 1932
  • Hamlet az irodában. Regény; Franklin, Bp., 1934
  • Álmodom, tehát vagyok; Arany Ny., Bp., 1943
  • Budapest. Regény; utószó Bodnár György; Pesti Szalon, Bp., 1993 (Pesti Szalon könyvek)
  • Aranyhajú Rózsika; utószó Rónay László; Argumentum, Bp., 2003
  • Ki a gettóból; utószó Kőbányai János; Múlt és Jövő, Bp., 2007 (Magyar zsidó elbeszélés)
  • Hamupipőke őnagysága. Ki a gettóból II.; Múlt és Jövő, Bp., 2008 (Magyar zsidó elbeszélés)
  • Válogatott munkái (I–XII. Bp., 1930)

לקריאה נוספת

טמאש קובור 1913
  • Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái. (יוז'ף סיניאי: יצירותיהם וחייהם של סופרים הונגרים).
  • Magyar életrajzi lexikon (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש. 1967)
  • לקסיקון יהודי הונגרי. עורך פטר אויווארי. 1929. טמאש קובור
  • שטיינר לנקה: טמאש קובור (1938)
  • אלדאר קומלוש: טמאש קובור (1943)
  • לאסלו ספרה: סקיצות ומחקרים דיוקן (בפ., 1962)
  • Endre Sós: Flashing Faces (1965 עם ביבליוגרפיה)
  • Lászlóné Schreiter Zsuzsánna Kövesdi: An Unusual Monograph מאת טמאש קובור (2014)
  • Lászlóné Schreiter Zsuzsánna Kövesdi: טמאש קובור, או ברמן היהודי (2021)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טמאש קובור בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ A Belügyminisztérium 1905. évi 6645. sz. rendelete. MNL-OL 30798. mikrofilm 200. kép 2. karton. Névváltoztatási kimutatások 1905. év 2. oldal 29. sor.
  2. ^ Halálesete bejegyezve a Bp. XI. ker. állami halotti akv. 138/1942. folyószáma alatt.
  3. ^ A házasságkötés bejegyezve a Bp. VII. ker. állami házassági akv. 6/1895. folyószáma alatt.
  4. ^ Gerencsér Tibor: A Magyar Mickiewicz Társaság második évtizede. A Magyar Mickiewicz Társaság tagjainak névsora. In: Acta Papensia XI (2011) 3-4. 195-199. o., library.hungaricana.hu.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33134713טמאש קובור

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=טמאש_קובור&oldid=1969675"