ארקדי גאידר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. ארקדי גַאידר (ברוסית: Аркадий Гайдар) הוא שם עט של ארקדי פטרוביץ' גוליקוב (21 בינואר 1904 - 26 באוקטובר 1941) היה סופר ילדים סובייטי.
חייו
גוליקוב נולד בעיירה לגוב (כיום במחוז קורסק) במשפחתו של מורה. בשנת 1909 עברה משפחתו לעיר ארזאמאס שבמחוז ניז'ני נובגורוד. בשנת 1918, בהיותו בן 14 בלבד, עזב ארקדי את לימודיו בגמנסיה והתנדב לצבא האדום (תוך שהוא מסתיר את גילו האמיתי). הוא השתתף בקרבות כנגד צבאו של סמיון פטליורה באוקראינה. בשנת 1919 נשלח למוסקבה, שם סיים קורס קצינים מזורז. כמפקד פלוגה נטל חלק בקרבות נגד הצבא הלבן בקווקז ובאזור נהר דון. בשנים 1922–1923, כמפקד יחידה מיוחדת, השתתף בדיכוי מרידות אנטי קומוניסטיות של איכרים באזור טמבוב ובחקסיה. בשנת 1924 מסיבות בריאותיות שוחרר מן השירות הצבאי.
לאחר שחרורו מן הצבא החל לעסוק בפעילות ספרותית. בשנת 1926 התפרסמה היצירה הגדולה הראשונה שלו נובלה "ר.ו.ס.", בה מתאור סיפורם של שני ילדים, המסתירים לוחם פצוע של הצבא האדום מפני חיילי הצבא הלאומי האוקראיני במהלך מלחמת האזרחים. יצירה זו התוותה, במידה רבה, את המשך דרכו הספרותית של גאידר - סיפורי גבורה מימי המהפכה הבולשביקית ומלחמת האזרחים המיועדים לילדים ובני נוער. בשנת 1940 יצאה לאור היצירה הכי מפורסמת של ארקדי גאידר - "טימור וחבורתו". בספר זה מתאר חבורת בני נוער, פיונירים, אשר עוזרים בהתנדבות למשפחות של חיילי הצבא האדום ונלחמים בפרחחי רחוב. בעקבות פרסום הספר נוסדה בברית המועצות תנועת התנדבות בשם "טימורווצי" (הקרויה על שם גיבור הספר).
ביוני 1941, לאחר פלישת הוורמאכט לברית המועצות, ביקש גאידר להתנדב לצבא. בקשתו נדחתה מטעמים רפואיים. אך הוא לא ויתר ובסופו של דבר הצליח להגיע לחזית ככתב צבאי של העיתון קומסומולסקאיה פראבדה. בסתיו 1941 כותרה היחידה, אליה צורף גאידר, על ידי הגרמנים באזור אומן. רוב חייליה נפלו בשבי, אך גאידר עם כמה לוחמים הצליח להימלט ליערות בסביבה, שם הצטרף ליחידת פרטיזנים מקומיים. בפרטיזנים לחם גאידר כמפעיל מקלע. ב-26 באוקטובר 1941 נהרג גאידר בקרב עם הגרמנים בכפר לפלייב שליד צ'רקסי. לאחר מותו הוענק לגאידר עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה על גבורתו בקרב.
משפחתו
בשנת 1925 התחתן גאידר עם רבקה-לאה סלומנסקי אך הם התגרשו בשנת 1931. מנישואין אלו נולד בנו היחיד, טימור (לימים קצין בחיל הים הסובייטי, כתב צבאי של העיתון פראבדה וסופר). נכדו, יגור גאידר, כיהן תקופה קצרה כראש ממשלת רוסיה בתחילת שנות ה-90. נינתו, מריה גאידר, פוליטיקאית אף היא.
ספריו שתורגמו לעברית
- טימור וחבורתו, הוצאת מסדה, 1970
- צ'וק וגק, הוצאת שמעוני
- קורותיו של המתופף, הוצאת שמעוני
קישורים חיצוניים
