ניקל (מטבע אמריקני)
ניקל (באנגלית: nickel) הוא מטבע אמריקני שערכו חמש מאיות הדולר, או חמישה סנטים. המטבע, אשר מוטבע מאז שנת 1866, הוא המטבע בעל העריך החמישי בשוויו המוטבע בארצות הברית. המטבע עשוי סגסוגת ניקל ונחושת, כאשר בצד הנושא שלו מוטבע, החל משנת 1938, דיוקנו של נשיא ארצות הברית תומאס ג'פרסון ובצד הערך שלו מופיעה, גם כן מאז שנת 1938, אחוזתו של ג'פרסון במונטיצ'לו. קוטרו של המטבע 21.21 מ"מ ועוביו 1.95 מ"מ. נכון לשנת 2013, עלות ייצור המטבע היא יותר מ-11 סנט.
שם המטבע
השם הרשמי שניתן למטבע מטעם מטבעת ארצות הברית הוא מטבע חמישה סנטים (five-cent piece), כאשר העריך המופיע על צד הערך של המטבע הוא FIVE CENTS. הכינוי ניקל ניתן למטבע זה משום תכולת הניקל הגבוהה שבו, אולם היו מספר מטבעות נוספים בהיסטוריה של ארצות הברית שניתן להם הכינוי ניקל, אם כי הכינוי דבק במטבע זה בצורה החזקה ביותר. כינוי זה השפיע גם על המטבע הקנדי בעל אותו עריך, שאף הוא הוטבע במשך שנים מניקל.
היסטוריה
חצי דיים
חוק מערכת המטבע משנת 1792 קבע את חצי הדיים לחלק העשרים של הדולר, תוך שהוא מגדיר את משקלו בכסף ואת מידת טוהרו. שנה לאחר מכן החלה מטבעת ארצות הברית להנפיק מטבעות סנט וחצי סנט העשויים נחושת, בעוד שהנפקת מטבעות ממתכות יקרות יותר נדחתה בשנה. בין השנים 1794–1805 הוטבעו מטבעות חצי דיים בעיצובים שונים מאת החרט רוברט סקוט. בשנת 1804 נסחרו מטבעות הכסף האמריקניים באיי הודו המערבית תמורת מקבילות ספרדיות בעלת עריך שווה אך עם תכולה רבה יותר של כסף. אלה הוחזרו לארצות הברית ונמכרו למטבעה להתכה. עקב כך הפסיקה המטבעה להנפיק מטבעות חצי דיים. הנפקת חצאי הדיים חודשה ב-1829, וב-1837 הועלתה דרגת טוהר הכסף שממנו הוטבעו. באותה שנה הוחלף עיצוב צד הנושא מדיוקן של חירות לעיצוב בו נראית החירות ישובה.
שלבי ביניים
מלחמת האזרחים האמריקנית הביאה לכדי היעלמות של רוב המטבעות האמריקניים. את החלל שנוצר מילאו אסימוני סוחר, בולי מטבע ומעות נייר שהודפסו בעריכים נמוכים עד כדי שלושה סנטים. בשנת 1864 החל הקונגרס בהשבת המטבעות למחזור על ידי ביטול מעת הנייר של שלושה סנטים ואישור להטביע מטבעות ארד של סנט ושני סנטים. במרץ 1865 אישר הקונגרס הטבעת מטבע בן שלושה סנטים שהרכבו 75% נחושת ו-25% ניקל. קודם לכן, בשנת 1864, אישר הקונגרס הדפסה של סדרת מעות נייר בערך של חמישה סנטים, אלא שהיא בוטלה לאחר שבצד הפנים הודפס דיוקנו של ספנסר קלארק, ראש לשכת המטבע, במקום דיוקנו של ויליאם קלארק.
לאור הצלחתם של מטבעות הניקל בני שלושה סנטים, חזר בו מנהל המטבעה מהתנגדותו להנפיק מטבעות בני חמישה סנטים המכילים ניקל. באותה תקופה הייתה כריית הניקל בארצות הברית תחת כמעט מונופול של התעשיין ג'וזף וורטון. וורטון חיפש לקדם את השימוש של ניקל בהנפקת המטבעות, ותוך שימוש בקשריו בקונגרס הצליח להביא להטבעת מטבעות שלושה סנטים מסגסוגת ניקל ולקידום הצעת חוק שתביא להנפקת מטבעות חמישה סנטים מאותה סגסוגת במשקל 3.9 גרם. בשלב הדיונים בוועדות הקונגרס הוחלט להגדיל את משקלם של מטבעות אלה ל-5 גרם. הצעת החוק עברה במאי 1866.
ניקל המגן
עוד בטרם אישור הנפקת המטבע של חמישה סנטים, החל החרט הראשי במטבעה, ג'יימס לונגקייר, להכין עיצובים ומטבעות דוגמה למטבע העתידי. מזכיר האוצר דאז, יו מקלוך, דחה את העיצובים שבהם הופיעו דיוקנאות של הנשיאים המנוחים ג'ורג' וושינגטון ואברהם לינקולן ובחר בעיצוב הדומה במראהו לעיצוב של לונגקייר עבור מטבע שני סנטים, אשר הציג בצד הנושא מגן ובצד הערך את הספרה 5 מוקפת בכוכבים ובקרניים.
המטבעות החדשים התבררו כקשים להטבעה. בשל הקשיחות של דסקיות המטבע, איכות המטבעות הייתה נמוכה וחיי הגלופות היו קצרים. כמו כן, העיצוב עצמו ספג ביקורת ואף תואר על ידי וורטון כדומה למצבה שעל גביה צלב ולצדה תלויים ענפי ערבה. בשנת 1867 שונה מעט העיצוב והקרניים הוסרו מצד הערך, אלא שאז התעורר בקרב חלק מן הציבור בלבול, אשר חשב שאחד מן המטבעות הללו הוא זיוף. משהונפקו מספיק מטבעות כדי לענות על צורכי המסחר פחת קצב ההנפקה של המטבעות.
ניקל ראשה של החירות
בשנות ה-70 המאוחרות של המאה ה-19 פחת קצב הייצור של מטבעות הניקל, דבר אשר הביא את וורטון לגייס תמיכה למען הטבעת מטבע דומה מסגסוגת נחושת-ניקל, כפי שהיה בין השנים 1857–1864. גיוס התמיכה נשא פרי בשנת 1881, כאשר המפקח על מטבעת פילדלפיה, ארצ'יבלד לודון סנואודן, הורה לחרט המטבעה, צ'ארלס בארבר, לייצר עיצוב אחיד למטבעות בני סנט אחד, שלושה סנטים וחמישה-סנטים. סנואודן דרש כי המטבעות החדשים יציגו את ראשה של החירות עם הכיתוב חירות ועם שנת ההנפקה, בעוד שצד הערך יישא זר חטים, כותנה ותירס סביב הספרה הרומית V. במסגרת הצעה זו משקלו של המטבע היה אמור להישאר 5 גרם, אולם קוטרו אמור היה לגדול ל-22 מ"מ.
בארבר עיצב את המטבעות לפי דרישותיו של סנואודן, אולם זה החליט לבסוף לוותר על המטבעות בני סנט אחד ושלושה סנטים. בארבר המשיך לעבוד על עיצוב הניקל תוך התאמת קוטר המטבע ל-21.21 מ"מ. כאשר נשלחו דוגמאות של המטבע החדש לאישור בוושינגטון, נדחה עיצוב המטבע על ידי מזכיר האוצר, צ'ארלס ג'יימס פולגר, מאחר שהחוק דרש כי הכיתוב UNITED STATES OF AMERICA ׁ(ארצות הברית של אמריקה) יופיע בצד הערך, ולא בצד הנושא כפי שעיצב בארבר. בארבר תיקן את עיצובו בהתאם והמטבע הוכן להטבעה בראשית שנת 1883.
בזאת לא תמו בעיות העיצוב של המטבע. המטבע, אשר חסר את המילה CENTS, היה דומה בגודלו למטבע הזהב חצי איגל ששוויו 5 דולרים. עבריינים ניצלו עובדה זו וציפו את המטבעות בזהב על מנת לקבל תמורתם 5 דולרים. חלק מהמטבעות אף חורצו בשוליהם כדי לשוות להם מראה הקרוב יותר למטבעות הזהב. בשל עובדה זו פסק לחלוטין הייצור של המטבעות החדשים, ובארבר נאלץ בשנית לתקן את עיצוב המטבע כך שצד הערך יכיל בתחתיתו את המילה CENTS. ביוני 1883 הונפקו המטבעות בעיצוב המתוקן של בארבר, בעוד הציבור עט על המטבעות חסרי המילה CENTS מתוך אמונה כי מחלקת האוצר תאסוף אותם והם ייהפכו לפריטי אספנים נדירים.
לאורך 30 שנות הנפקתו, הוטבע מטבע ניקל ראשה של החירות בהיקף נרחב, למעט בשנות השפל הכלכלי ב-1885–1886 וב-1894. בשנת 1890 ביטל הקונגרס את הנפקתו של המטבע בן שלושה סנטים, דבר שהותיר את הניקל כמטבע היחיד שיוצר מסגסוגת נחושת-ניקל. בשנות ה-90 של המאה ה-19 נפוץ השימוש במכונות המופעלות באמצעות מטבעות לצורך ממכר מזון, שעשוע והימורים. מטבע הבחירה במכונות אלה היה על פי רוב הניקל.
ניקל באפלו
ניקל ג'פרסון
משחלפו 25 שנים להטבעתו של ניקל הבאפלו, וניתן היה לפי החוק להחליף את עיצוב המטבע בלא חקיקה נוספת של הקונגרס, הזדרזה המטבעה לתור אחר עיצוב חדש. בתחרות שנערכה בשנת 1938, אשר הוגדר בה כי על צד הנושא יופיע דיוקנו של הנשיא תומאס ג'פרסון ועל צד הערך יופיע מבנה אחוזתו במונטיצ'לו, כל זאת לקראת יום ההולדת ה-200 של ג'פרסון שעתיד היה לחול ב-1943, זכה עיצובו של פליקס שלאג. עיצובו של שלאג לדיוקנו של ג'פרסון תאם במידה רבה לדיוקן שפיסל הפסל ז'אן אנטואן אודון המופיע במוזיאון בוסטון לאמנות יפה. יחד עם זאת, בטרם הוטבע המטבע נדרש שלאג לבצע מספר שינויים בנקודת המבט על מונטיצ'לו ובגופן האותיות. ייצור המטבע החל באוקטובר של אותה שנה והוא נכנס למחזור חודש לאחר מכן.
בשנות מלחמת העולם השנייה נדרשה המתכת ניקל למאמץ המלחמתי, והמטבעה חיפשה אחר חלופות שתפחתנה את השימוש במתכת זו. במרץ 1942 התיר הקונגרס את ייצורו של ניקל העשוי מ-50% נחושת ו-50% כסף, אולם הוא הסמיך את המטבעה לשנות את יחס המתכות או להוסיף מתכות אחרות לסגסוגת. לבסוף נבחרה סגסוגת של נחושת (56%), כסף (35%) ומנגן (9%), אשר נמצאה כמתאימה לדרישות גלאי המטבעות המזויפים במכונות הממכר האוטומטיות. בשנת 1946 הושבה הסגסוגת המקורית להטבעת המטבע, והיא משמשת מאז בכל מטבעות הניקל.
בשנת 2002 החלה המטבעה לשקול עיצוב חדש של הניקל לכבוד יובל ה-200 למשלחת לואיס וקלארק שעתיד היה לחול ב-2004. הקונגרס אישר שינוי של העיצוב לזמן מוגבל של שנתיים (2004–2005) וקבע כי משנת 2006 תוחזר אחוזת מונטיצ'לו לצד הערך. בשנת 2004 הונפקו שני מטבעות לציון 200 שנה לרכישת לואיזיאנה ולמשלחת לואיס וקלארק. צד הנושא עם דיוקנו של ג'פרסון נשמר בשני המטבעות. צד הערך של המטבע הראשון שהונפק עוצב על ידי נורמן נמת בהשראת מדליות השלום האינדיאניות, בעוד צד הערך של המטבע השני עוצב על ידי אל מלצקי ונשא תמונת סירה הדומה לזו שבה השתמשו במסע. בשנת 2005 הונפקו שני מטבעות נוספים, הפעם עם דיוקן שונה של ג'פרסון בצד הנושא. דיוקן זה עוצב על ידי ג'ו פיצג'רלד בהתבסס על פסלו של אודון. לצד הדיוקן הופיעה המילה Liberty – חירות – כפי שנכתבה בכתב היד של ג'פרסון בטיוטת הכרזת העצמאות של ארצות הברית. צד הערך של המטבע הראשון שהונפק בשנה זו עוצב על ידי ג'יימי פרנקי ונשא תמונת ביזון אמריקאי, ואילו בצד הערך של המטבע השני נשקף נוף של אוקיינוס עם המילים "Ocean in view! O! The Joy!" – "אוקיינוס בנוף! הו! השמחה!" – אשר נלקחו מיומנו של ויליאם קלארק.
-
צד הנושא במטבעות 2005
-
צד הערך בהשראת מדליות השלום האינדיאניות -
סירת המשלחת של לואיס וקלארק בצד הערך -
ביזון אמריקאי בצד הערך
-
נוף האוקיינוס
בשנת 2006 הוחלף דיוקן הצדודית של ג'פרסון שבצד הנושא בדיוקן מן החזית שעוצב על ידי ג'יימי פרנקי לפי עבודתו של רמברנדט פיל, ולצדו המילה Liberty בדומה לעיצוב מ-2005. מבנה אחוזת מונטיצ'לו, שחזר להופיע בצד הערך, הוטבע בשוליים מחודדים יותר.
בעשור הראשון של המאה ה-21 האמירו מחירי הנחושת והניקל, דבר אשר גרם לעליית מחיר הייצור של מטבע ניקל אחד מ-3.46 סנט ב-2003 ל-10.09 ב-2012. בשל כך ביקשה מנהלת המטבעה מהקונגרס לממן מחקר שיבחן חלופות זולות יותר למתכות המטבע. בשנת 2010 חוקק הקונגרס חוק שהורה למטבעה לתור אחר חלופות להרכבם הנוכחי של המטבעות בששת העריכים. באשר לצריכת מטבעות הניקל, המטבעה צופה עלייה בביקוש למטבעות מ-840 מיליון בשנת 2011 ל-1.08 מיליארד בשנת 2015.
חוקים ותקנות
בניסיון למנוע אובדן של מטבעות רבים בהתכה, תיקנה המטבעה בדצמבר 2006 תקנות אשר הפכו את ההתכה והייצוא של מטבעות סנט וניקל לעבירה פלילית. העונש המרבי על עבירה זו הוא קנס של 10,000$, מאסר של חמש שנים או שניהם.
קישורים חיצוניים
| מטבעות ארצות הברית | |
|---|---|
|
28046731ניקל (מטבע אמריקני)