ניקולאוס הרביעי
| לידה |
לישיאנו, מארקה, מדינת האפיפיור  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
רומא, מדינת האפיפיור | ||||
| מדינה | מדינת האפיפיור | ||||
| |||||
ניקולאוס הרביעי (בלטינית: Nicolaus IV; 30 בספטמבר 1227 – 4 באפריל 1292) היה האפיפיור מ-22 בפברואר 1288 עד מותו.
ביוגרפיה
ראשית חייו
ג'ירולמו מאשי ד'אסקולי (Girolamo Masci d’Ascoli) נולד ב-30 בספטמבר 1227 בעיר לישיאנו באיטליה, והוא הצטרף למסדר הפרנציסקנים בשלב מוקדם. בשנת 1272 הוא מונה לשופט מחוזי בדלמטיה, ובשנת 1274 מונה למנהל הכללי של המסדר. ב-12 במרץ 1278 הוא מונה לקרדינל של סנטה פודנציאנה, וב-12 באפריל 1281 מונה לבישוף-קרדינל של פלסטרינה.
שלטונו
לאחר מותו של קודמו הונוריוס הרביעי, נמשכו הבחירות כמעט שנה תמימה. זה קרה לא רק בגלל חילוקי דעות במועצת הקרדינלים, אלא גם בגלל מחלת המלריה, שבאותו זמן השתוללה ברומא, ואף עלתה לכמה מן הקרדינלים בחייהם, אולם בסוף ד'אסקולי נבחר לאפיפיור ב-22 בפברואר 1288 ושמו כאפיפיור היה ניקולאוס הרביעי. הוא היה הפרנציסקני הראשון שנבחר לאפיפיור; עם זאת, ניקולאוס השלישי היה גם הוא תומך נלהב של המסדר.
האפיפיור החדש המשיך במדיניות הסיציליאנית של קודמיו, והכריז על ויתורו של שארל השני, מלך נאפולי על כתר סיציליה, אולם מאוחר יותר שחרר אותו מכל התחייבויותיו, הכריז עליו כמלך סיציליה ונידה את אלפונסו השלישי, מלך אראגון. ב-18 במאי 1291 נפל הבסיס האחרון של הצלבנים בארץ הקודש, עכו, ובכך תמה תנועת מסעי הצלב של ימי הביניים. במהלך ארבע שנות כהונתו, ניסה ניקולאוס הרביעי לארגן מסע צלב חדש, אולם כל מאמציו נכשלו. ביום ראשון של הדקלים 1288 הוא קיבל את רבן בר צומה, נזיר נסטוריאני, שכשגריר של ארגון חאן מהשושלת האילח'אנית, עתיד היה ליצור ברית בין המונגולים בפרס לבין הנוצרים נגד הממלוכים.
ב-4 באפריל 1292 מת ניקולאוס הרביעי ברומא, וכעבור שנתיים נבחר במקומו סלסטינוס החמישי.
קישורים חיצוניים
- ניקולאוס הרביעי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ניקולאוס הרביעי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| הקודם: הונוריוס הרביעי |
אפיפיור (רשימת האפיפיורים) |
הבא: סלסטינוס החמישי |
ניקולאוס הרביעי36724291Q103625