ניצוץ החיים (ספר)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ניצוץ החיים
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת הספרים קרני
תאריך 1953
תרגום דוד סיון

ניצוץ החיים הוא נובלה מאת אריך מריה רמרק שיצאה לאור בשנת 1952. העלילה עוקבת אחרי קבוצה של אסירים במחנה ריכוז במהלך מלחמת העולם השנייה.

הספר יצא לאור בעברית בשנת 1953, בהוצאת הספרים קרני, בתרגומו של דוד סיון[1].

תוכן

הרומן כולל 25 פרקים והוא מספר את סיפורם של אסירים ושומרים של "המחנה הקטן", מחנה הריכוז הבדיוני "מלרן", חודשים ספורים לפני תום מלחמת העולם השנייה. המחנה הקטן הוא חלק ממחנה הריכוז, אליו נשלחים אסירים שאינם מסוגלים לעבוד. בהפצצות החוזרות על העיר הסמוכה, קבוצת אסירים של המחנה הקטן, שנקראו ותיקים, על שנות שהותם, מתחילה להתארגן כשהם רואים סימנים לשחרור אפשרי. זה מתחיל באי ציות לפקודות, הסתרת אסירים אחרים כדי להימלט מאחיזתם של השומרים, השגת נשק ולבסוף המרד מגיע לשיאו במאבק מזוין לשחרור המחנה. בעלילה מוצגים גם התנאים הבלתי אנושיים של המחנה, כמו השפלות, תנאים לא סניטריים ורעב, מרכיב נוסף בעלילה הוא הסכסוך עם החלק הקומוניסטי של קבוצת ההתנגדות ומטרותיהם.

הרקע לכתיבת הספר

זמן קצר לאחר שנודע לרמרק, ביוני 1946 על מותה של אלפרידה שולץ, אחותו הצעירה, שראשה נערף לאחר משפט של בית המשפט העממי ב-1943, הוא החל לעבוד על הרומן, שהקדיש לה. הרומן מבוסס על הספרים ושיחות עם ניצולים, כמו אדגר קופפר וטוטו קופמן. בין הספרים היו "המשפט" של וילי ברדל, הרומן " "הצלב השביעי" מאת אנה זגרס, והניתוח "מדינת ה-SS" שנכתב על ידי אויגן קוגון.

הערות שוליים

  1. ^ ניצוץ רימארק, מעריב, 4 בספטמבר 1953
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ניצוץ החיים (ספר)39985530Q2568639