ניצב (חרב)

ניצב הוא כינוי לחלק החרב המשמש לאחיזה.

תיאור

במרכז הניצב נמצאה הידית, בה אוחזים. בקצה הקרוב ללהב ניצבת השמורה(אנ') העשויה כגולה או מוט אופקי שמטרתה העיקרית היא לסייע באחיזה. בחרבות דקירה מאוחרות שימשה השמורה גם לאיזון משקל הלהב ולאפשר תמרון נוח יותר בדקירה. שמורה העשויה כגולה שימשה לשתי מטרות: למנוע מהיד להחליק על הלהב ולמנוע מלהב היריב לפגוע ביד, כמו כן, שומרה העשויה כגולה יכולה גם להמם אדם במכה על הראש.

לחרבות שונות היו שמורות שונות: לחרבות האבירים של ימי הביניים היו שמורות בצורת מוט אופקי שיצר צלב עם הלהב והידית (cross-guard(אנ')), לחרבות היפניות היו שמורות בצורת מלבן או אליפסה שהקיף את הלהב (Tsuba) ואילו לחרבות הדקות והקלות (יחסית לחרבות ימי הביניים) של המאה ה-17 ואילך (חרב סיף או דקר) השמורה הייתה מעין "סלסלה" שעטפה את היד וכללה קשת פלדה שהגנה גם על פרקי האצבעות.

חמרי גלם

ניצבי החרבות מיוצרים בדרך כלל מעץ או מתכת, בעבר יוצרו ניצבים מחומרים נוספים כמו שנהב. ידית הניצב מחופה בחומר מונע החלקה, בעבר היו משתמשים לכך בעור וכיום משתמשים גם בגומי. לצורת הניצב החרב ועיצובו הייתה משמעות רבה בהוכחת דרגתו של הנושא אותה.