חרב ארוכה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חרב ארוכה

חרב ארוכה (באנגלית: Longsword, בגרמנית: Langes Schwert) הוא כינוי למספר סוגי חרבות בעלות להב ישר וארוך שהיו בשימוש בעיקר על ידי אבירים ובני-אצולה באירופה של ימי הביניים ותחילת הרנסנס. השם מתייחס הן לחרבות חד-ידניות, הן לחרבות יד וחצי והן לחרבות דו-ידניות. החרבות היו מסיביות וחזקות ונועדו בעיקר לקרב משוריין, בו הלוחם ויריבו עוטים שריון (בעיקר מסוג שריון שרשראות ושריון לוחות). בנוסף, הייתה להן משמעות טקסית, כגון בטקס המשיחה לאבירות.

סוגי החרבות

מבנה החרבות

מבנה של חרב ארוכה

המבנה הבסיסי של החרב הארוכה (בשלושת הסוגים) היה דומה: הוא כלל להב ישר בעל שפה חדה דו-צדדית, חוד לדקירה (Point) ולעיתים רכס (Ridge) או שקע (Fuller) במרכז הלהב על מנת להקל על המשקל ולהגדיל את חוזקו. הלהב היה מחובר לניצב (Hilt) בעל שמורת צלב (Cross-Guard) ו"תפוח ניצב" (Pommel) - מעין גולה כבדה שתפקידה היה לאזן את החרב אך יכלה לשמש גם להלום ביריבים. בחרבות מאוחרות יותר היו שינויים קלים במבנה זה כגון צורת החוד, צורת הניצב ולעיתים הוספת שמורת צלב כפולה (בעיקר בחרבות דו-ידניות).

השימוש בחרב הארוכה היה מגוון וכלל התקפות מסוג שיסוף, חיתוך ודקירה. בנוסף, בחרבות אלו הייתה נהוגה גם טכניקה של Half-sword (אנ') בה הלוחם אחז בידו באמצע הלהב על מנת לבצע דקירה חזקה יותר, בעיקר נגד שריון לוחות. כמו כן, לעיתים הוחזקה החרב הפוך והניצב עם "תפוח הניצב" שימש לתת מכות חזקות ליריב ולחסום התקפות מצידו.

גלריה

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא אמצעי לחימה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37294189חרב ארוכה