נייג'לה לוסון
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. נייג'לה לוסי לוסון (באנגלית: Nigella Lucy Lawson; נולדה ב-6 בינואר 1960) היא מחברת ספרי בישול, עיתונאית ושדרנית יהודיה בריטית.
קורות חייה
לוסון היא בתו של נייג'ל לוסון, פוליטיקאי מהמפלגה השמרנית שכיהן כשר האוצר של הממלכה המאוחדת בימי מרגרט תאצ'ר וונסה סלמון שמשפחתה היא מיסדת ובעלת רשת המסעדות הבריטית J. Lyons & Co. שני הוריה יהודים. אחרי שסיימה את לימודיה בליידי מרגרט הול, אוניברסיטת אוקספורד, לוסון החלה לעבוד כמבקרת ספרים ומבקרת מסעדות, אחר-כך היא התמנתה לסגנית העורך הספרותי של הסאנדיי טיימס ב-1986. מאותה עת היא פתחה בקריירה של עיתונאית עצמאית, וכתבה למספר כתבי עת ועיתונים. ב-1998, הוציאה לוסון את ספר הבישול הראשון פרי עטה, How to Eat, שמכר 300,000 עותקים ונהפך לרב-מכר. היא המשיכה וכתבה את ספרה השני שיצא לאור ב-2000, How to be a Domestic Goddess וזיכה אותה בפרס הספר הבריטי לסופרת השנה.
ב-1999 היא החלה להנחות תוכנית בישול בערוץ 4 בשם Nigella Bites שזיכה אותה בפרס גילדת סופרי האוכל; אולם תוכנית שיחות שהגישה ב-2005 ברשת ITV נתקלה בביקורות שליליות וקיבלה מידרוג נמוך ובוטלה עקב כך. לוסון הגישה תוכנית בערוץ האוכל האמריקאי בשם Nigella Feasts ב-2006 ואחריה סדרה בת שלושה חלקים ברשת BBC Two, בשם Nigella's Christmas Kitchen, בבריטניה. הדבר הוביל לתוכניתה Nigella Express ברשת BBC Two בשנת 2007.
ללוסון מערכת כלי אוכל הנושאת את שמה, Living Kitchen. היא מכרה למעלה מ-3 מיליון ספרי בישול ברחבי תבל. לוסון אינה שפית מוסמכת ומציגה גישה ישירה ונינוחה לבישול.
לוסון הייתה נשואה לעיתונאי ג'ון דיאמונד עד מותו ב-2001. לזוג נולדו שני ילדים. לאחר מכן נישאה לפרסומאי ואספן האמנות צ'ארלס סאצ’י. ביוני 2013 התפרסמו תמונות ממסעדה בה נראה סאצ'י חונק אותה[1]. הם התגרשו לאחר מכן[2].
פרסים
- 2000: British Book Award — Author of the Year for How to be a Domestic Goddess
- 2001: WH Smith Book Award — How To Be A Domestic Goddess shortlisted for Lifestyle Book of the Year
- 2001: Guild of Food Writers — Television Broadcast of the Year for Nigella Bites
- 2001: World Food Media Award — Gold Ladle Best Television Food Show for Nigella Bites
- 2002: WH Smith Book Awards — Lifestyle Book of the Year for Nigella Bites
- 2007: World Food Media Award — Gold Ladle Best Food And/Or Drink Television Show for Nigella's Christmas Kitchen
ספריה שתורגמו לעברית
- נייג`לה נותנת ביס, הוצאת כנרת, תרגמה מאנגלית: סימה פריאל, 2004.
- קיץ לנצח, הוצאת כנרת, תרגמה מאנגלית: סימה פריאל, 2006[3].
ספריה באנגלית
- How to Eat: Pleasures and Principles of Good Food, Chatto and Windus, John Wiley & Sons, (מסת"ב 0-471-25750-8, 1998)
- How to Be a Domestic Goddess: Baking and the Art of Comfort Cooking, Chatto and Windus, (מסת"ב 0-7011-6888-9, 2000)
- Nigella Bites, Chatto and Windus, (מסת"ב 0-7011-7287-8, 2001)
- Forever Summer with Nigella, Chatto and Windus, (מסת"ב 0-7011-7381-5, 2002)
- Feast: Food to Celebrate Life, Chatto and Windus, (מסת"ב 0-7011-7521-4, 2004) or Hyperion (מסת"ב 1-4013-0136-3, 2004)
- Nigella Lawson, A Biography, Gilly Smith (מסת"ב 1-56980-299-8, 2006)
- Nigella Express, Chatto and Windus, (מסת"ב 0-7011-8184-2, 2007)
- Nigella Christmas, Chatto and Windus (מסת"ב 0-7011-8322-5, 2008)
- Nigella Kitchen: Recipes from the Heart of the Home, Chatto and Windus (מסת"ב 0-7011-8460-4, 2010)
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של נייג'לה לוסון
- נייג'לה לוסון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- דיוקן, באתר BBC
- מתכונים של נייג'לה לוסון, באתר BBC
- נייג'לה לוסון, באתר BBC TWO
- ניק באראט, ההיסטוריה המשפחתית של לוסון, באתר BBC
- דיוקן, באתר רנדום האוס אוסטרליה
כתבות בעברית
- מיכל פלטי, מותר ליהנות מאוכל, באתר הארץ, 7 ביוני 2007
- נירה רוסו, היא הנותנת, באתר הארץ, 7 ביוני 2004
- על ספרה "קיץ לנצח", באתר "טקסט"
- פלורה צפובסקי, מעריצה צמודה: כשהשף מספר הבישול הוא כוכב אמיתי, באתר nrg מעריב, 13 בינואר 2010
הערות שוליים
- ^ רותה קופפר, האם אספן האמנות סאצ’י תקף את אשתו השפית נייג’לה לוסון?, באתר הארץ, 17 ביוני 2013
- ^ דפנה ארד, אחרי הריב האלים: צ'רלס סאצ'י ונייג'לה לוסון מתגרשים, באתר הארץ, 7 ביולי 2013
- ^ ספרים חדשים, באתר הארץ, 6 ביוני 2006
30143274נייג'לה לוסון