ניו פרובידנס
 | |
| צילום לווין של האי ניו פרובידנס | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום | האיים הקריביים |
| קואורדינטות | 25°2′0″N 77°24′0″W / 25.03333°N 77.40000°W |
| שטח | 207 קמ"ר |
| אורך | 34 ק"מ |
| רוחב | 11 ק"מ |
| גובה מרבי | 5 מטר |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה | איי בהאמה |
| אוכלוסייה | 246,329 (2010) |
| עיר ראשית | נסאו |
 | |
ניו פרובידנס (באנגלית: New Providence) הוא האי המאוכלס ביותר באיי הבהאמה ומתגוררים בו כמעל ל-70% מאוכלוסיית המדינה. כמו כן, באי שוכנת בירת האיים והעיר הגדולה בהם - נאסאו. שליטיו הראשונים של האי היו הספרדים, שהגיעו אליו בתחילת המאה ה-16 בעקבות תגליותיו של כריסטופר קולומבוס. למרות הבעלות עליו, הממשל הספרדי מעולם לא הביע עניין רב באי ניו פרובידנס או באיי הבהאמה בכלל. שלוש הרשויות השולטות באיי הבהאמה יושבות באי - הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת. האי משמש משמש גם כמרכז הסחר המרכזי של האיים ויושבים בו מעל ל-400 בנקים וקרנות נאמנות. כשני שלישים מהתיירות הנכנסת באיי הבהאמה מגיעים לניו פרובידנס.
אדמת האי מורכבת בעיקר מחול אלמוגים, והגובה המרבי בשטחו הוא כ-5 מטרים, מה שיוצר מקווי מים רבים באי. אורכו הוא כ-34 קילומטרים ורוחבו הוא כ-11 קילומטרים. באי מתגוררים קרוב ל-250,000 תושבים, 85% מהם שחורים, 12% לבנים ו3% היספנים, אסייתים ואחרים. ממזרח לאי ממוקם האי אליוטרה וממערבו האי אנדרוס.
השם ניתן לאי על ידי מושלו מן המאה ה-16, שניצל מטביעת ספינתו וביקש להודות להשגחה השמיימית (באנגלית: Divine Providence) ששמרה עליו. תוספת ה״ניו״ (בעברית: חדש) ניתנה לו על מנת להבחין אותו מהאי פרובידנסיה הממוקם לחופי ניקרגואה.
היסטוריה
הבירה נסאו הוקמה על ידי הבריטים ב-1666 והייתה ידועה כצ׳ארלסטאון. ב-1670 כבר התגוררו בעיר כ-900 אנשים, רובם סוחרי מלח, וסוחרים רבים אחרים עברו באי בדרכם מאיי טרקס וקייקוס ומהאי אינגואה. העיר ידעה מצוקות רבות לאחר שהותקפה רבות על ידי אוניות צרפתיות וספרדיות והייתה יעד בולט לפשיטות של שודדי ים. בסופו של דבר העיר נשרפה עד היסוד במתקפה ספרדית בשנת 1684. העיר ומבצר חדש הוקמו כשנתיים לאחר מכן על ידי מתיישבים בריטיים מהאי ג'מייקה, וב-1695 העיר נקראה בשמה הנוכחי נאסאו כהוקרה לבית אוראניה-נאסאו, אליו השתייך מלך אנגליה החדש ויליאם השלישי.
גם המבצר החדש נפגע קשות במתקפה ספרדית בשנת 1700 והוא ננטש לחלוטין ב-1703 לאחר מתקפה צרפתית-ספרדית נוספת. בעקבות התערערות הכוח הצבאי באי, הוא הפך למקלט לשודדי ים, שהגיעו אליו בעקבות קרבתו למיצרי פלורידה ולמעבר וינדוורד, בו עברו ספינות ספרדיות רבות שנשאו כסף, זהב ואוצרות טבע נוספים מהעולם החדש לעבר המולדת. בשנת 1713 כבר התגוררו באי מעל ל-1,000 שודדים לצד 500 מתושביו המקוריים. ב-1718 מונה מושל חדש לאי, אשר הביא לגירושם של שודדי הים.
בפברואר 1776, במהלך מלחמת העצמאות האמריקאית כ-250 מארינס אמריקאים התקיפו את האי במטרה לשדוד את מצבורי הנשק שהיו בו. בינואר 1782 כבשו האמריקאים את האי בסיוע ספרדי מקובה. לאחר המלחמה הגיעו לאי מספר משפחות של לויאליסטים (מתיישבים מצדדי הממלכה המאוחדת) בתקווה להקים בו מחדש את המשקים החקלאיים שאבדו להם, אמנם בעקבות מחסור במשקעים ואדמה לא פוריה הוא ננטש וחזר לבעלות הבריטית.
בשנות ה-20 של המאה ה-20 הפך האי לאתר נופש פופולרי בארצות הברית, במיוחד בעקבות חוק היובש שחל באותה התקופה.
קישורים חיצוניים
21291952ניו פרובידנס