נידאל חסן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ביטחונית ריקה. נידאל מאליק חסן (בערבית: Nidal Malik Hasan נצ'אל מאלכ חסן نضال مالك حسن; נולד ב-8 בספטמבר 1970) הוא חייל בצבא ארצות הברית לשעבר, שהורשע ברצח ביריות 13 חיילים בבסיס פורט הוד. ב-5 בנובמבר 2009 חסן פתח באש מנשקו האישי במגורי חיילים בבסיס, הרג 13 חיילים ופצע 30 נוספים. הוא נפגע מירי אנשי המשטרה הצבאית במחנה, נעצר והואשם ב-13 מקרי רצח.[1][2] ב-28 באוגוסט 2013 המליץ חבר מושבעים בבית משפט צבאי על עונש מוות.[3]

חסן היה פסיכיאטר בחיל הרפואה האמריקאי, והודה בירי במשפט צבאי באוגוסט 2013.[4] חבר מושבעים שמנה 13 קצינים הרשיע אותו ב-13 סעיפי רצח בכוונת תחילה, 32 ניסיונות רצח והמליץ פה אחד שהוא יגורש מן הצבא ולגזור את דינו למיתה.[5][6][7]

במהלך שש שנותיו כמתמחה במרכז רפואה צבאי, קולגות וממונים הביעו חששות על ביצועיו, יחסו ותגובותיו. חסן לא היה נשוי ותואר כמי שהיה ממודר חברתית, לחוץ בעבודה עם חיילים אחרים, וטרוד מזוועות המלחמה אשר פירטו בפניו.[8] יומיים לפני הטבח, אשר התבצע כחודש לפני סיום הצבתו באפגניסטן, חסן מסר את מרבית מטלטליו לשכן.[9][10]

הקולגות שלו תיארו את עמדותיו כאנטי-אמריקאיות. מסקנות חקירת ה-FBI הייתה שהתכתבות הדואר האלקטרוני שלו עם האימאם אנוואר אל-עוולקי היו קשורות למחקר שביצע כחלק מעבודתו המקצועית, ולא היה בהן קשירת קשר מסוכנת. ה-FBI, מחלקת ההגנה של ארצות הברית, והסנאט ערכו חקירות נפרדות לאירוע הטבח. מחלקת ההגנה קטלגה את האירועים כ"אלימות בעבודה", לפני הרשעתו של חסן בבית המשפט הצבאי. הסנאט הוציא דו"ח המתאר את אירוע הירי בתור "מתקפת הטרור האיומה ביותר על אדמת ארצות הברית מאז ה-11 בספטמבר 2001".[11][12] החלטת התביעה הצבאית שלא להאשים את חסן בפעילות טרור הייתה מושא לביקורת.[13]

ראשית חייו

חסן נולד במדינת ארלינגטון, וירג'יניה במרכז הרפואי ורג'יניה להורים פלסטינים שהיגרו לארצות הברית מאל-בירה שבגדה המערבית.[14][15][16] [17] חסן גדל כמוסלמי יחד עם שני אחיו הקטנים, ולמד בתיכון וייפילד בארלינגטון. אחרי שמשפחתו עברה לרואנוק ב-1985, חסן המשיך את לימודי התיכון שלו בתיכון על שם ויליאם פלמינג ברואנוק, ויג'יניה. חסן סיים את לימודיו התיכוניים ב-1988.[18] [19] הוא ואחיו עזרו להוריהם בניהול מסעדה ברונקו.[20] אביהם נפטר ב-1998 ואימם ב-2001. בבגרותם, אחד האחים המשיך להתגורר בוירג'יניה ואילו השני עבר לירושלים.

שירותו הצבאי

חסן הצטרף לשורות צבא ארצות הברית מיד לאחר סיום לימודיו התיכוניים ב-1988 כחלק ממסלול העתודה האקדמאית. הוא למד לימודים גבוהים במשך 8 שנים בהיותו חייל רשום. חסן סיים את לימודיו בוירג'יניה טק ב-1997 עם תואר ראשון בביוכימיה.[21] בעזרת התואר, התקבל חסן ללימודי הרפואה ב-Uniformed Services University of the Health Sciences, והשלים את לימודי הרפואה ב-2003.[22] לאחר מכן, סיים חסן את התמחותו בפסיכיאטריה במרכז הרפואי הצבאי על שם ולטר ריד,[23][24] שם קיבל ייעוץ והושם תחת פיקוח.[25]

חסן השלים לימודי תואר שני ברפואה ציבורית, והתמחה בתחום של אסונות ופסיכיאטריה מונעת במרכז לסטרס טראומטי בUSU, וסיים התמחות זו ב-2009.[26] במאי 2009, חסן קוּדם מדרגת קפטן (סרן) למייג'ור (רב-סרן).[27] לפני שעבר לפורט הוד ביולי 2009, המפקחים עליו בבית הספר לרפואה העידו על תפקודו האישי הלקוי.[28] חרף חששות אלה, מפקדו הקודם בצבא בן פיליפס, תיאר את ביצועיו המקצועיים כ"מצוינים", כפי שעלה בחקירה הנגדית במשפט של חסן.[29]

בכלא

לאחר הרשעתו וגזירת דינו, חסן הושם במתקן כליאה. לפי קריס הוג, דובר המתקן הצבאי בפורט הוד, חסן נושל מדרגותיו ופוטר משירות בצבא ארצות הברית. בספטמבר 2013 דווח במספר רשתות תקשורת שזקנו של חסן גולח בכפייה. הרשויות הצדיקו את מעשיהן בכך שחסן עודנו כפוף לסדרי שלטון צבאיים, אף שפוטר מהצבא, הוסר מדרגותיו ונשלל שכרו. חרף ההגבלות הצבאיות, חסן החל מגדל זקן לאחר הירי, כשהוא נשען על אמונה דתית. אף שאין בנמצא פרסום של הגילוח הכפוי, רשויות הצבא אישרו שסרטון שמתעד את המעשים קיים, והכל בהתאם לפקודות הצבא. בתגובה, עורך דינו של חסן תכנן לתבוע את הצבא על הפרה של אמונות דתיות. לשיטת עורך דינו, וועדה רשמית מטעם הצבא אישרה לחסן לעטות את זקנו במהלך המשפט, וייחס למעשי הצבא מניע נקמני.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נידאל חסן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ דיווח, BBC ‏6 בנובמבר 2009
  2. ^ דיווח ב-CNN, ‏12 בנובמבר 2009
  3. ^ דיווח ב- CNN‏, 29 באוגוסט 2013
  4. ^ Rubin, Josh (6 באוגוסט 2013). "'I am the shooter,' Nidal Hasan tells Fort Hood court-martial". CNN. נבדק ב-7 באוגוסט 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Janda, Greg (5 בספטמבר 2013). "Fort Hood shooter Nidal Hasan dishonorably discharged, no longer major". NBCDFW.com. נבדק ב-6 בספטמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ McKinley, Jr., James (12 בנובמבר 2009). "Suspect in Fort Hood Attack Is Charged on 13 Murder Counts". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ "Army adds charges against rampage suspect". MSNBC. 2 בדצמבר 2009. נבדק ב-3 בדצמבר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ Jeff Brady (11 בנובמבר 2009). "Portrait Emerges Of Hasan As Troubled Man". National Public Radio. נבדק ב-15 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Maj. Nidal M. Hasan's Official Military Record". Newsweek. נבדק ב-18 בדצמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Lawmakers' briefing causes confusion on wounded". Seattle Times. Associated Press. 6 בנובמבר 2009. אורכב מ-המקור ב-2013-12-20. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ John Pike. "A Ticking Time Bomb Counterterrorism Lessons From The U.S. Government'S Failure To Prevent The Fort Hood Attack". Globalsecurity.org. נבדק ב-16 במרץ 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Heather Somerville (3 בפברואר 2011). "Opinion: Fort Hood attack: Did Army ignore red flags out of political correctness?". Christian Science Monitor. Csmonitor.com. נבדק ב-16 במרץ 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Myers, Dee Dee. "Is Nidal Hasan a Terrorist or Not?". Vanity Fair. נבדק ב-16 במרץ 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Friedman, Emily; Richard Esposito; Ethan Nelson; Desiree Adib; Ammu Kannampilly (6 בנובמבר 2009). "Army Doctor Nidal Malik Hasan Allegedly Kills 13 at Fort Hood". ABC News. נבדק ב-6 בנובמבר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ Dao, James (5 בנובמבר 2009). "Suspect Was 'Mortified' About Deployment". New York Times. נבדק ב-7 בנובמבר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ Casselman, Ben; Zimmerman, Ann; Bustillo, Miguel (6 בנובמבר 2009). "A Helper With Worries of His Own". Wall Street Journal. נבדק ב-6 בנובמבר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "Profile: Major Nidal Malik Hasan". BBC. 12 בנובמבר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ "Maj. Nidal M. Hasan". The Washington Post. 7 בנובמבר 2009. נבדק ב-23 במרץ 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ Hammack, Laurence; Amanda Codispoti; Tonia Moxley (7 בנובמבר 2009). "Fort Hood shooting suspect Hasan left few impressions in schools he attended". The Roanoke Times. אורכב מ-המקור ב-13 באפריל 2013. נבדק ב-2 באפריל 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ Mckinley, James C. (8 בנובמבר 2009). "McKinley, Jr., James C, and Dao, James, "Fort Hood Gunman Gave Signals Before His Rampage", New York Times, November 9, 2009". The New York Times. נבדק ב-16 במרץ 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ Blackledge, Brett J. (נובמבר 6, 2009). "Who is Maj. Nidal Malik Hasan?". Fox News. אורכב מ-המקור ב-ספטמבר 6, 2013. נבדק ב-אפריל 2, 2013.
  22. ^ Blackledge, Brett J. (6 בנובמבר 2009). "Details emerge about Fort Hood suspect's history". Associated Press. נבדק ב-6 בנובמבר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ "License for Nidal Malik Hasan, MD". Virginia Board of Education. נבדק ב-5 בנובמבר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Mckinley, James C.; DAO, James (8 בנובמבר 2009). "Fort Hood Gunman Gave Signals Before His Rampage". The New York Times. נבדק ב-16 במרץ 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ Gearan, Anne (6 בנובמבר 2009). "Army: Shooting suspect was bound for Afghanistan". Boston Globe. נבדק ב-6 בנובמבר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ "Twelve Soldiers Killed". ABC. 5 בנובמבר 2009. נבדק ב-5 בנובמבר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ "Army releases May officer promotions". Military Times. 22 באפריל 2009. נבדק ב-5 בנובמבר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ BBC News, Profile: Major Nidal Malik Hasan, October 12, 2010.
  29. ^ "Fort Hood trial turns bizarre as shooter grills witnesses". Foxnews.com. 2013-08-06. נבדק ב-2013-08-29.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34011803נידאל חסן

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=נידאל_חסן&oldid=2170794"