דער עמעס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גיליון דער עמעס

דער עמעס (נהגה "דֶר אֶמֶס"; יידיש: "האמת") היה עיתון סובייטי ביידיש שיצא לאור במוסקבה משנת 1918 ועד 1938.

היסטוריה

"דער עמעס" הוצא לאור ביוזמת הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, ונוהל בידי הייבסקציה, הזרוע היהודית של המפלגה. ה"יבסקציה" ראתה ביידיש את לשונם של המוני היהודים (בעוד העברית נתפשה כשפת האליטה הרבנית ומקושרת לדת ולריאקציה), ולכן ביקשה לטפח תרבות פרולטרית-לאומית יהודית ביידיש שתדבוק בתכנים סוציאליסטיים. כחלק מתהליך זה עודדו השלטונות הוצאת עיתונים ביידיש, בהם "דער עמעס" שיצא במוסקבה, ו"דער שטערן" ("הכוכב") שיצא בחרקוב.

העיתון שימש את המפלגה להפצת תעמולה קומוניסטית בקרב יהודי ברית המועצות, כנגד התנועות האידאולוגיות היריבות, כמו הציונות והבונד. הוא האשים את "הציונים הבורגנים" בהפצת רעיון הלאומיות היהודית כפעילות שעוררה תגובות אנטישמיות, ובפסילת ה"מנטליות הגלותית" כדי לעודד יהודים להגר מרוסיה לארץ ישראל. כותבי העיתון פנו לכל מגוון האוכלוסיות היהודיות בברית המועצות בכוונה לחנך ולהפנות אותם לאורח החיים היהודי החדש שאימצו, ולשם כך תקפו את כל מי שעמד בדרכם - מורי עברית, מנהיגים ומוסדות דתיים, והדת היהודית עצמה. בתקופה שלאחר מלחמת האזרחים הרוסית הקדיש העיתון טור קבוע לתיאור הרעב, האלימות והרדיפות שהיו מנת חלקם של היהודים תושבי העיירות בתחום המושב לשעבר, באשמת כוחות "ריאקציוניים" ו"קונטר-רבולוציוניים", ועודדו אותם לתמוך במפלגה הקומוניסטית כדי לזכות בהגנתה ובסיועה.[1]

העיתון נאבק נגד אנטישמיות בברית המועצות ומחוץ לה, ועם עליית היטלר לשלטון בגרמניה הוקיע שוב ושוב את משטרו הגזעני.

"דער עמעס" השתמש בכתיב היידי הסובייטי המתוקנן החדש וכל המילים שמקורן בעברית אויתו אחרת, ללא אותיות מנצפ"ך סופיות ועוד. הדבר נעשה הן על מנת להסיר כל זכר לשפה זו, שנחשבה ל"שפה ריאקציונית" מהיותה קשורה לדת ולציונות; והן כדי להקל על דור שלא היה מסוגל לקרוא את המילים העבריות ונזקק לאיות אחיד ותקני עם אותיות אהו"י.[2] כך למשל נכתבו בעיתון מילים כמו "קלייקוידעש" ("כלי קודש"), "קידעשאשעמ" (קידוש השם), "באל-טפילע ומאגיד" (בעל תפילה ומגיד) ועוד. הכתיב "עמעס" עצמו הוא גרסה יידישיסטית של הכתיב העברי התקני, "אמת".

עורכו הראשון של "דער עמעס", משנת 1918, היה שמעון דימנשטיין. ב-1921 עבר תפקיד העורך לידי משה ליטווקוב, שמילא אותו עד שבתקופת הטיהורים הגדולים סר חינו בעיני הממשל. הוא הודח מהתפקיד באוקטובר 1937, נעצר והוצא להורג שבועות אחדים לאחר מכן. ב-1938 נסגר העיתון בידי השלטונות.[1]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 David Shneer, Yiddish and the creation of Soviet Jewish culture, 1918-1930, Cambridge University Press, 2004.
  2. ^ Yiddish for Comrades, דיילי פורוורד, 2 בדצמבר 2009.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28659966דער עמעס