עכסנים

עכסן
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	זוחלים
סדרה:	קשקשאים
משפחה:	צפעיים
תת־משפחה:	צפעוני גומה
סוגים
	Crotalus; Sistrurus;

עַכְסָנִים היא קבוצת צפעיים מתת-המשפחה צפעוני גומה הכוללת 2 סוגים: עכסן (Crotalus) ועכסן גמדי (Sistrurus).

כאשר עכסן חש מאוים הוא מרשרש ב"עכסן" שבקצה זנבו ולכן מכונה גם "עכסן פעמונים". בסוג Crotalus מצויים 29 מינים ולהם 52 תת-מינים (רק ל-15 מהמינים ישנם תת-מינים), ובסוג Sistrurus שלושה מינים, שבכל אחד מהן שלושה תת-מינים. העכסנים מצויים ברחבי צפון אמריקה ובמרכזה, והוא העכסן הנפוץ ביותר בארצות הברית.

התנהגות ותזונה

עונת הרבייה של מרבית מיני העכסנים מתרחשת באביב. בניגוד לצפעיים רבים נקבת העכסן לא מטילה ביצים; היא משריצה ולדות חיים העצמאיים מרגע היוולדם.

העכסן ניזון לרוב ממכרסמים, מעופות, מביצים ומבעלי חיים קטנים אחרים. ככל שהעכסן גדל הוא מסוגל לטרוף חיות יותר גדולות. ברגע שהעכסן מאתר את הטרף הוא מתנפל עליו, מכיש אותו במהירות ומזריק לגופו ארס המוטוקסי. הארס מהמם או הורג מיד את הקורבן ואז העכסן בולע אותו בשלמותו.

אמצעי הגנה

גופם של העכסנים מורכב מסדרה של טבעות חלולות שמונחות זו בתוך זו מתחת לעור. בקצה הזנב יש טבעות שאינן מכוסות בעור, כאשר העכסן חש מאוים, הוא משפשף אותן בקשקשים בעורו, דבר המשמיע רשרוש מרתיע. מטרתה של התנהגות זו להזהיר טורפים פוטנציאליים ולהודיע להם על נוכחותו באזור.

בכל פעם שהעכסן משיל את עורו טבעת חדשה נוספת, ולכן ניתן למנות את גיל העכסן על-פי מספר הטבעות שבזנבו. העכסנים הצעירים לא יכולים להשמיע את צליל הרשרוש לפני שישילו את עורם לראשונה. לאחר שהשילו את עורם נוצרת טבעת חדשה וכך הם יכולים להשמיע את צליל הנקישה.

עכסנים בוגרים יכולים לאבד את הרשרוש במקרים שונים אך לאחר השלת עורם בפעם הבאה נוספת טבעת חדשה והיכולת לרשרש חוזרת. לא תמיד העכסן משמיע את צליל הרשרוש, ולפעמים הוא מעדיף לתקוף בפתאומיות מבלי להודיע לאויביו על נוכחותו. במזג-אוויר גשום אין העכסן מסוגל להשמיע את הרשרוש מזנבו.

הכשה

העכסנים נולדים עם ניבים בתפקוד מלא, והוא מסוגל להכיש כבר מרגע לידתו. לרוב, העכסן מזריק כמות מלאה של ארס לטרף אבל במקרים של התגוננות מפני תוקף העכסן יכול להכיש ללא הזרקת-ארס או להזריק כמות מעטה של ארס ולברוח. עכסנים צעירים אינם יודעים לכמת את כמות הארס שהם מזריקים, כך שברוב המקרים הם מכישים ומזריקים את כל כמות הארס. מסיבה זו הם יותר מסוכנים מהפרטים הבוגרים. כך או כך בעת הכשה של העכסן על המוכש לקבל מידית טיפול רפואי ולהגיע לבית חולים במהירות האפשרית.

לרוב מיני העכסנים יש ארס שבמקרה של הכשה משפיע על הגוף מידית על ידי הריסת הרקמות, ניוון שרירים, שיבוש בקרישת דם וקריסה של המערכת המוטורית בגוף. במקרה שהמוכש לא מקבל את הטיפול הדרוש עלול להיגרם נזק חמור כנמק ואיבוד האיבר המוכש, ולבסוף מוות. במקרה של הכשה, יש להרגיע את המוכש, להושיבו או להשכיבו במקום מוצל, לקבע את האיבר המוכש ולפנותו במהירות לבית החולים.