נחל חיון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נחל חיון הוא נחל במישורי הנגב הדרומי, מיובליו של נחל הערבה. אורכו כ-68 ק"מ והוא מהגדולים שבנחלי הנגב.

שמו של הנחל בערבית, ואדי אל-חיאני (בעברית: נחל הנחשים) מתייחס רק לחלקו העליון, בעוד חלקו התחתון של נחל חיון נקרא בערבית ואדי אחניק. נראה שהשם העברי חיון הושפע מהצליל של השם הערבי ונקבע כשמם של שני חלקי הנחל.[1]

ראשיתו של נחל חיון במפגש הנחלים היורדים מרכס הר בשמת ומצוקי תימנע ומתלכדים בדרום לכיוון בקעת עובדה: נחל בטמים (ואדי אם בוטמה), נחל מלחן, נחל שרביט ונחל גבעתיים. מן הבקעה מתחלחל נחל חיון לכיוון צפון בעמק בעל חתך ערבה, שבאמצעותו הוא חוצה את מישור חיון. נחל חיון מתלכד עם נחל הערבה בצפון ערבת יפרוק. כ-17 ק"מ מצפון לבקעת עבדה נחל צניפים נשפך אל נחל חיון ,שם פונה הנחל לצפון-מזרח.[2]

לאורך הנחל מצויה צמחייה רבה יחסית לסביבתו המדברית ומשמשת מזון לבעל חיים באזור הנחל.[2]

הערות שוליים

  1. ^ חיון, נחל, באתר מפה (ארכיון)
  2. ^ 2.0 2.1 מדריך ישראל החדש - הר הנגב והערבה, משרד הבטחון ההוצאה לאור, כתר הוצאה לאור, 2001
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28983656נחל חיון