נורית כהנא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נורית כהנא היא משוררת, עיתונאית ודוברת ישראלית.

ביוגרפיה

נורית כהנא נולדה בחיפה ב-1948.

כהנא בעלת תואר שני (1984) במדעי החברה מאוניברסיטת חיפה; כותרת עבודת המאסטר שלה היא: "השתתפות נשים בפוליטיקה, המקרה של המאבק על זכות ההצבעה לנשים בתקופת הישוב"[1].

מתגוררת בחיפה, נשואה ואם לשני בנים.

פעילות בתחום העיתונות, התקשורת והדוברות

  • סופרת עיתון הארץ בחיפה והצפון משנת 1984 עד 1991
  • דוברת מחוז חיפה של משרד החינוך משנת 1996 עד 2002, ומשנת 2005 עד 2010
  • עורכת תוכן של אתר החוויה הישראלית בלונדון - בריטניה, משנת 2002 עד 2005

ספריה

  • 1989 "הקרנת חצות" בהוצאת "ירון גולן" בסיוע קרן רבינוביץ וקרן חיפה
  • 2012 "שירה עבודה" ב"הוצאת עמדה" בסיוע קרן עמו"ס וקרן חיפה
  • 2015 "לונדוניות" בהוצאת "עמדה החדשה - כרמל".

פרסומים נוספים

  • מ-1971 ואילך -פרסום שירים בירחונים ועיתונים ספרותיים": "מקום", "עכשיו", "משא" ו"עמדה"
  • מ-1980 ואילך - פרסום מאמרים בכתב העת "נוגה"
  • 1988 - "תרפיה" באנתולוגיה לשירת הדור השני לשואה "כותנת צהובה" בעריכת עודד פלד, הוצאת אגודת הסופרים העבריים בישראל
  • '1992 - אנתולוגיה לשירה ישראלית' ארבעה שירים בשפה הגרמנית, "השנה בירושלים", הוצאת באבל, ברלין בעריכת וולפגנג היידר.

הופעות ברדיו ובטלוויזיה

  • 1975 לגעת בקצה המחשבה תוכנית לשירה צעירה בעריכת אילון גויטיין, הטלוויזיה הישראלית בהשתתפות עודד פלד, נורית כהנא, יצחק לאור, חזי לסקלי
  • 2014 שירה עברית קול ישראל, "ארכיון שירה עברית בת זמננו" השירים: בגניה של העיר הגדולה ופחדים.

ביקורות על ספרי שירתה

  • הסופר ומבקר הספרות רן יגיל כתב בבלוג שלו באתר nrg כי:

"נורית כהנא, משוררת נפלאה עם ספר חדש - "שירה - עבודה"; נורית כהנא, הנמנית עם קבוצת משוררי "עמדה", נעה על קו התפר שבין כתיבה ועולם העבודה. כבת למשפחה יקית ששרדה את השואה ובנתה את חייה מחדש בכרמל, שירתה עוסקת בהדי הקולות המהוסים של היבשת הקודמת לעומת החיים כאן בארץ: מהגרוּת מהווה נושא מרכזי גם בסדרת השירים על "העיר הגדולה"- לונדון, שבה שהתה באופן זמני"[2].

"לפעמים אפשרויות שירה יוצאות דופן נולדות דווקא מתוך סוג של איטיות או דריכה במקום. משוררת כותבת בנעוריה שירה שמעוצבת על פי צווי האופנה האחרונים, שירה בת זמנה, אבל משהו גורם לה לא להיסחף הלאה עם העדר אלא להתעכב מאחור, ועשרים או שלושים שנה לאחר מכן היא מתגלה כמשוררת מרתקת דווקא משום שהדבר המשמעותי ההוא, שפעם היה מלא הבטחות ובינתים נדחק לשוליים, עדיין חי בה בכל הכוח"[3].

לקריאה נוספת

  • שי חורב, נורית כהנא, בלקסיקון החיפאים אישים ודמויות בחיפה, דוכיפת הוצאה לאור, עמ' 201–202, 2018.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0