נורטה דה סנטנדר
| |||
| מדינה |
 קולומביה | ||
|---|---|---|---|
| בירת המחוז | קוקוטה | ||
| שטח | 21,658 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ במחוז | 1,379,621[1] (2017) | ||
| אזור זמן | UTC -5 | ||
| www.nortedesantander.gov.co | |||
נורטה דה סנטנדר (בספרדית: Norte de Santander) הוא אחד מ-32 המחוזות של קולומביה. המחוז נמצא בצפון-מזרח קולומביה והוא גובל בוונצואלה בצפון ובמזרח, ובמחוז בויאקה וסנטנדר בדרום וססאר במערב.
המחוז משתרע על שטח של 21,658 קמ"ר.[2] במחוז מתגוררים כ-1.4 מיליון תושבים (הערכה ל-2017).[1] בירת המחוז היא קוקוטה.
היסטוריה
בתקופה הפרה-קולומביאנית ישבו במקום מספר שבטי ילידים כמו בני הצ'יטררו (אנ') והמוטילון (אנ'). היישוב הספרדי של האזור החל באמצע המאה ה-16 עם הקמת העיר פמפלונה, לאחר מספר ניסיונות התיישבות שנכשלו בעקבות היתקלויות אלימות עם הילידים.
באזור בכלל ובעיר קוקוטה בפרט הייתה פעילות רבה במהלך המאבק לעצמאות מהאימפריה הספרדית והשנים הראשונות לאחר מכן. ב-1821 התרחש בקוקוטה קונגרס קוקוטה שבו הוכרז על הקמתה של רפובליקת קולומביה הגדולה (שכללה את שטחי קולומביה, ונצואלה, אקוודור ופנמה המודרניות) ותוקנה חוקת קוקוטה (אנ') ששירתה את המדינה החדשה. ב-1828 התכנסה בעיר אקוניה, אף היא בשטחי המחוז העתידי, ועידת אוקניה (ספ'), שמטרתה הייתה לבצע שינויים בחוקה, אך הוועידה פוצצה על ידי נשיא הרפובליקה סימון בוליבר ותומכיו, במה שהוביל בסופו של דבר לפיצול הרפובליקה ב-1830
לאחר פיצול הרפובליקה האזור נכלל ברפובליקת גרנדה החדשה והשתייך לפרובינציות אל פמפלונה ואוקניה, שבירותיהן היו הערים פמפלונה ואוקניה בהתאמה. ב-1857 הרפובליקה הפכה לפדרלית והוקמה מדינת סנטנדר, שכללה את שטחי מחוזות סנטנדר ונורטה דה סנטנדר העתידיים ונקראה על שמו של פרנסיסקו דה פאולה סנטנדר (אנ'), מגיבורי העצמאות של קולומביה. תחילה בירת המדינה הייתה פמפלונה, כעבור זמן קצר היא הועברה לבוקרמנגה וב-1861 היא הועברה לאל סוקורו, שתיהן בשטחי מחוז סנטנדר העתידי. ב-1863 הרפובליקה הפכה לארצות הברית של קולומביה והמדינות המקוריות המשיכו להתקיים.
ב-1886 ארצות הברית של קולומביה הפכה לרפובליקת קולומביה הלא-פדרלית, המדינה הפכה למחוז סנטנדר והבירה הועברה לבוקרמנגה. ב-1910 פוצלו מהמחוז שטחים שהפכו למחוז נורטה דה סטנטנדר (שמשמעותו המילולית היא "צפון סנטנדר").
כלכלה
כלכלת המחוז מסתמכת בעיקר על מסחר ותעשייה, בעיקר בזכות הגבול עם ונצואלה, ובמידה פחותה יותר על כרייה, הפקת נפט (בעיקר באזור הרשות המקומית של טיבו) וחקלאות, הכוללת בין היתר גידול של כותנה, אורז, טבק, קקאו, קנה סוכר, קפה וחיטה. כמו כן חבל קאטאטומבו (ספ') שבצפון המחוז הוא מוקד מרכזי בקולומביה לגידול צמח הקוקה שממנו מופק הסם קוקאין.[3]
חלוקה מנהלית
.svg)
בדומה לחלק גדול ממחוזות קולומביה, יש למחוז חלוקה מנהלית נוספת מלבד החלוקה לרשויות מקומיות והוא מחולק לשישה אזורי משנה (Subregiones) כדלהלן:
| שם | שם בספרדית | מספר רשויות מקומיות |
|---|---|---|
| צפון | Norte | 4 |
| מזרח | Oriente | 6 |
| דרום-מזרח | Suroriente | 7 |
| דרום-מערב | Suroccidente | 6 |
| מרכז | Centro | 7 |
| מערב | Occidente | 10 |
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 תוצאות מפקד 2005 והערכות אוכלוסין לשנים 2005-2020, המחלקה הלאומית האדמיניסטרטיבית לסטטיסטיקה של קולומביה (DANE) (בספרדית).
- ^ נורטה דה סנטנדר באתר האגודה הגאוגרפית של קולומביה (בספרדית).
- ^ קולומביה - ניטור גידולי קוקה 2013, ממשלת קולומביה ומשרד האו"ם לסמים ולפשיעה (UNODC) (בספרדית).
| מחוזות קולומביה | ||
|---|---|---|
| מחוז הבירה | בוגוטה | 
|
| מחוזות | אטלאנטיקו • אמסונאס • אנטיוקיה • אראוקה • בויאקה • בוליבר • גואאיניה • גואביארה • ואופס • ואיה דל קאוקה • וילה • ויצ'דה • טולימה • לה גואחירה • מגדלנה • מטה • נורטה דה סנטנדר • נריניו • סוקרה • סן אנדרס ופרובידנסיה • סנטנדר • ססאר • פוטומאיו • צ'וקו • קאוקה • קונדינמרקה • קורדובה • קינדיו • קלדס • קסנרה • קקטה • ריסרלדה | |
23491247נורטה דה סנטנדר