נועה שנקר
| לידה | 11 בנובמבר 1977 (גיל: 47) |
|---|---|
| ענף מדעי | ביולוגיה ימית |
| מקום לימודים | אוניברסיטת תל אביב |
| מנחה לדוקטורט | יוסף לויה |
| מוסדות | אוניברסיטת תל אביב |
| https://shenkarlab.weebly.com/ | |
נועה שנקר (נולדה ב-11 בנובמבר 1977) היא ביולוגית ימית, מומחית לאיצטלנים,[1] אורגניזמים חסרי חוליות ימיים הניזונים מסינון חלקיקי מים זעירים בגוף המים. שנקר היא פרופסור חבר בבית הספר לזואולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, בה קיבלה את תואר הדוקטורט שלה ואוצרת באוסף חסרי החוליות הימיים במוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט.[2] מעבר לעיסוקיה המחקריים ועבודתה במוזיאון, שנקר פעילה בקידום שיתופי פעולה ומחקרים באיי גלאפגוס ובתחום קידום נשים במדע.
ביוגרפיה
נולדה בשם נועה לוין, בנאות אפקה, בתל אביב. אביה, פרופ' דן לוין, היה מרצה למנהל עסקים ומערכות מידע, יליד ירושלים, בוגר גימנסיה רחביה, ונצר לניצולי הטבח בחברון. אמה, שפרה לוין (למשפחת ירדני), ילידת הארץ, בת להורים יוצאי פולין וצ'כוסלובקיה, המקימים של "מנעולי ירדני". לוין גדלה בהרצליה.[3]
מגיל 14 ידעה שהיא רוצה להיות ביולוגית ימית.[4][5] היא סיימה את תיכון "היובל" בהרצליה. בצבא שירתה כמדריכת תותחנים, שם פגשה את בעלה שהיה מפקד סוללה.[3]
באקדמיה
שנקר בוגרת תואר ראשון בביולוגיה (2001), בוגרת תואר שני בהצטיינות יתרה בזואולוגיה בתוכנית לאקולוגיה ואיכות סביבה (2003) ודוקטורט בזואולוגיה (2008), שניהם בהנחיית הפרופסור יוסף לויה. שלושת תאריה מאוניברסיטת תל אביב.[6]
בשנים 2008–2009 עשתה פוסט-דוקטורט בנושא מגוון מיני האיצטלנים לאורך חופי ישראל, בתמיכת המועצה להשכלה גבוהה, במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב.
בשנים 2009–2011 עשתה פוסט-דוקטורט, במחלקה לביולוגיה, באוניברסיטת וושינגטון, סיאטל, ארצות הברית, בנושא: "גישות מולקולריות ומורפולוגיות לפילוגניה וסיסטמטיקה של איצטלנים", אצל פרופ' בילי סוואלה.
בשנים 2011–2012 עשתה מחקר פוסט דוקטורט בתמיכת המועצה להשכלה גבוהה, במוזיאון הטבע באוניברסיטת תל אביב.
ב-2012 הקימה מעבדת מחקר באוניברסיטת תל אביב, כחלק מבית הספר לזואולוגיה, אז מונתה מרצה בכירה.
החל מ־2016 יזמה ומעבירה שנקר קורס בשם "מגלים את הים" במהלכו סטודנטים לתואר ראשון, לומדים כיצד להנגיש תכנים בתחום הביולוגיה הימית לתלמידים ובהמשך מלמדים תלמידי ותלמידות בתי ספר את התכנים הללו, ומכירים להם את הווי הלימודים באוניברסיטה. כל זאת מתוך תקווה שפעילות זו תפתח בקרבם את האפשרות לרכוש השכלה גבוהה בעתיד.[7][8][5][9]
החל מדצמבר 2017 שנקר בדרגת פרופסור חבר, בבית הספר לזואולוגיה, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל אביב.
פעילות באיי גלאפגוס
בשנת 2019 ביקרה עם משפחתה באיי גלאפגוס ונתקלה בבעיות המאיימות על הטבע המקומי והייחודי של האי.[10]
בשנת 2022 ארגנה כנס בינלאומי במקום, בשיתוף עם תחנת המחקר על שם צ'ארלס דרווין, מתוך מטרה להפגיש בין מדענים מישראל עם מדענים מקומיים, וזאת על מנת לקדם רעיונות של שמירת הטבע ופתרונות של בעיות הקשורות לאזור הגלאפגוס. בהמשך יזמה והקימה מלגת נסיעה לסטודנטים לתארים מתקדמים מישראל המעוניינים לקדם מחקר משותף עם מדענים מאקוודור ולרתום את הידע הקיים בישראל לשמירת טבע באזור ופיתוח פתרונות ברי-קיימא להפחתת השפעת האדם על בעלי החיים באזור.[10][11]
מחקריה
עיקר מחקריה של שנקר קשורים לאיצטלנים והיא עושה שימוש במאפיינים הפיזיולוגיים יוצאי הדופן שיש לאיצטלנים על מנת למצוא פתרונות לנושאים הקשורים בהגנה על הסביבה הימית, יחד עם מתן המלצות להפחתה ושליטה במינים פולשים הגורמים נזקים כלכליים כבדים. כמומחית בתחום האצטלנים, היא הקימה בשיתוף חוקרים מובילים בתחום מכל רחבי העולם מסד נתונים לזיהוי ורישום מיני אצטלנים, המאפשר שיתוף פעולה בינלאומי כחלק ממרשם המינים העולמי.[2]
ב-2021 הובילה מחקר שגילה שאחד מסוגי האיצטלן, מהמין Polycarpa mytiligera, שהוא מין יחידאי נפוץ במפרץ אילת, מסוגל לחדש את כל איבריו: אם מחלקים אותו, אפילו לשלושה חלקים, כל חלק יודע לשחזר את כל מערכות הגוף החסרות תוך זמן קצר. הגילוי שמין זה יכול לשקם באופן מלא את מערכת העצבים המרכזית שלו תוך מספר ימים, הוביל לקו מחקר חדש ללימוד למידה ואחסון זיכרון במערכת מודלים של מיתרניים קדומים.[12][13][14]
האצטלנים נפוצים בכל העולם על מצעים שונים כגון סלעים, שוברי גלים ואפילו תחתיות של כלי שיט. מחקר שהובילה בשנת 2022 בנושא גילה, כי מינים פולשים מסוגלים לשרוד בים בתנאים סביבתיים קיצוניים. העלייה בסחר הגלובלי מאפשרת לבעלי החיים הימיים לנדוד לארצות מרוחקות, להתבסס ולהתפשט כמינים פולשים – כשהם מסבים נזקים בסביבה החדשה.[15][16]
מחקר אחר שהובילה ב-2022 גילה כי תוספי פלסטיק, כימיקלים המוספים לכלי פלסטיק במהלך הייצור, מזהמים את הים ועלולים לפגוע במבנה האוכלוסייה ובמגוון הביולוגי בשונית האלמוגים. התוספים פוגעים בתהליכי הרבייה של בעלי חיים ימיים כגון אלמוג אבן, אלמוג רך, אלמוג אש ואיצטלנים. בעלי חיים אלו ממלאים תפקיד חשוב באקולוגיה של שוניות אלמוגים טרופיות, ופגיעה ברבייה שלהם ובהתפתחות גורמת נזק לשונית כולה.[17][18]
בנוסף, שנקר היא טקסונומית מומחית למחלקת האיצטלנים, היא גילתה ותיארה למדע שלושה מינים חדשים לאורך חופי ישראל, Botrylus eilatensis הנפוץ במפרץ אילת, Boltenia yossiloya הקרוי על שם המנחה שלה לתואר השני ושלישי, פרופ' יוסף לויה, ו-Rhopalaea idoneta הקרוי על שם שניים מילדיה, עידו ונטע.[4]
חיים אישיים
נשואה לדרור שנקר ואם לעידו, נטע וסיון, מתגוררת בכפר מונש.[3]
פרסים והוקרה
- 2008 פרס דן דוד
- 2013 פרס קרוליין פון הומבולדט מטעם אוניברסיטת הומבולדט לחוקרות צעירות[2]
- 2014 בין 100 המרצים המצטיינים באוניברסיטת תל אביב
- 2015 בין 100 המרצים המצטיינים באוניברסיטת תל אביב
- 2016 תערוכת משרד המדע טכנולוגיה וחלל "תגליות ופיתוחים ישראלים שהשפיעו על העולם"
- 2018 אוניברסיטת תל אביב, לשכת הרקטור, פרס הרקטור להצטיינות בהוראה
- 2018 בין 100 המרצים המצטיינים באוניברסיטת תל אביב
- 2020 בין 100 המרצים המצטיינים באוניברסיטת תל אביב
- 2021 בין 100 המרצים המצטיינים באוניברסיטת תל אביב
- 2021 אוניברסיטת תל אביב, לשכת הרקטור, פרס הרקטור להצטיינות בהוראה
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של נועה שנקר- נועה שנקר באתר מוזיאון הטבע על שם שטיינדהרט
- נועה שנקר בגוגל סקולר
- נעה פישר, הביולוגית הימית שחוקרת את חופי ישראל, באתר ynet, 3 ביולי 2021
נועה שנקר: "מגלים יצורים חדשים בים: מה אנחנו יודעים שאנחנו לא יודעים" - 16 במרץ 2016- נועה שנקר, הגירות ימיות: מסע מים סוף לים התיכון - 20 באפריל 2016
- מדע ומוסיקה מתחת למים - הביולוגית הימית פרופ' נועה שנקר נפגשת עם הזמרת קרולינה לשיחה על מדע, מוזיקה וחיים בים - 20 בינואר 2021
- נועה שנקר, "סינדרום גלפגוס": מה קורה למדענים שמגיעים לאיים המכושפים?, באתר ynet, 17 בפברואר 2022
- נועה שנקר, עושים לימונדה מתחת למים: איצטלנים כאינדיקטורים ביולוגיים של הסביבה הימית, ברכות לכבוד פרופסור יוסף לויה - 21 במאי 2023
הערות שוליים
- ^ ארז ארליכמן, פולשים מהים: האצטלנים תפסו טרמפ לישראל, באתר ynet, 11 באוקטובר 2014
- ^ 2.0 2.1 2.2 פרס הומבולדט לד"ר נועה שנקר מהמחלקה לזואולוגיה, באתר www.tau.ac.il
- ^ 3.0 3.1 3.2 אבנר אברהמי רלי אברהמי, משפחת לוין שנקר חיפה, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2003
- ^ 4.0 4.1 גבורות יוסי לויה | 08/13 עושים לימונדה מתחת למים: איצטלנים כאינדיקטורים ביולוגיים של... - נועה שנקר, נבדק ב-2023-09-16
- ^ 5.0 5.1 פרופ' נועה שנקר – זווית בחינוך
- ^ Prof. Noa Shenkar, The Steinhardt Museum of Natural History (באנגלית אמריקאית)
- ^ מגלים את הים, באתר אוניברסיטת תל אביב, 2020
- ^ "מגלים את הים" | סטודנטים נרתמים לקהילה ו"מגלים את הים 🌊" | אוניברסיטת תל-אביב | Facebook, באתר www.facebook.com, 10 במאי 2020
- ^ מגלים את הים (0455.2817), באתר אוניברסיטת תל אביב
- ^ 10.0 10.1 נועה שנקר, "סינדרום גלפגוס": מה קורה למדענים שמגיעים לאיים המכושפים?, באתר ynet, 17 בפברואר 2022
- ^ Scholarship in honor of Ari Kushner Dunietz, אוניברסיטת תל אביב
- ^ Tal Gordon, Arnav Kumar Upadhyay, Lucia Manni, Dorothée Huchon, Noa Shenkar, And Then There Were Three…: Extreme Regeneration Ability of the Solitary Chordate Polycarpa mytiligera, Frontiers in Cell and Developmental Biology 9, 2021 doi: 10.3389/fcell.2021.652466/full
- ^ אוניברסיטת תל אביב, בעל חיים שמסוגל לחדש את כל האיברים שלו – אפילו אם מחלקים אותו לשלושה חלקים, באתר הידען, 2021-05-01
- ^ יונתן קפשוק, תגלית מפתיעה: בעל חיים שמחדש את כל איבריו – אפילו אם מחלקים אותו לשלושה חלקים, באתר מאקו, 21 באפריל 2021
- ^ מחקר: מינים פולשים מסוגלים לשרוד בים בתנאים סביבתיים קיצוניים, באתר ynet, 2 ביוני 2022
- ^ Doron Bereza, Noa Shenkar, Shipping voyage simulation reveals abiotic barriers to marine bioinvasions, Science of The Total Environment 837, 2022-09-01, עמ' 155741 doi: 10.1016/j.scitotenv.2022.155741
- ^ מחקר: תוספי פלסטיק פוגעים בתהליך הרבייה של האלמוגים, באתר ynet, 16 בנובמבר 2022
- ^ Gal Vered, Noa Shenkar, Limited effects of environmentally-relevant concentrations in seawater of dibutyl phthalate, dimethyl phthalate, bisphenol A, and 4-nonylphenol on the reproductive products of coral-reef organisms, Environmental Pollution 314, 2022-12-01, עמ' 120285 doi: 10.1016/j.envpol.2022.120285
נועה שנקר38083332Q92947465