נונינו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נונינו

נונינו היא חברת מזקקות אלכוהול איטלקית שהוקמה על ידי אורזיו נונינו בשנת 1897. החברה היא בבעלות משפחת נונינו שמנוהלת כיום על ידי ג'יאנולה נונינו ובניטו נונינו. החברה מייצרת בעיקר גראפה. שנים רבות המזקקה הייתה כושלת, עד שג'יאנולה גרמה למיתוג הגראפה שלהם כמוצר יוקרתי. את המוצרים של החברה היו מחלקים באירועים של ידוענים איטלקים, ועד מהרה הוא הפך למבוקש מאוד בקרב החוגים העליונים של איטליה[1]. משרדי החברה נמצאים בפריולי שבאיטליה.

מותגי החברה

  • ל מותג נונינו גראפה יוצר לראשונה על ידי אורזיו נונינו בפריולי בשנת 1897. זהו גראפה פרימיום עם 41% אלכוהול, והוא המותג הראשון מסוגו שהוכן מענבים ולא מגפת ענבים כפי שהיה נהוג. מאז 1973 זהו המותג הראשון באיטליה המיוצר בצורה מסחרית אך ורק מזן ענבים הנקרא פיקוליט. בהמשך התחילו לייצר את המותג גם מענבי שרדונה, מוסקט לבן ומרלו.
  • מותג פרימיום נוסף של החברה נקרא UE והוא מיוצר משנת 1984 מענבים שלמים ולא מגפת.
  • לחברה יש מותגים נוספים כגון נונינו אמארו, נונינו דבש, פרונלה נונינו ועוד.

החברה זכתה במספר פרסים על חדשנות בתחום הגראפה, לדוגמה בפרס לאונרדו של הוועדה לאיכות איטלקית לשנת 2003[2].

ג'יאנולה נונינו העומדת בראש החברה זכתה בפרס International Eva Prize בשנת 2009[3].

פרסים שמעניקה החברה

פרס כנות הזהב

ב-29 בנובמבר 1975 ייסדו ג'אנולה נוניניו ובעלה את פרס כנות הזהב (מאיטלקית: Risit d'Aur Award, מאנגלית: Golden Rootstock Award). בכל שנה, סכום נכבד של כסף יוענק ליקב פריוליאני שיטע את הגפנים הטובות ביותר מן הזנים העתיקים של האזור: ריבולה ג'יאלה, שיופטינו, טאזלנגה, פיגנולו ועוד. [4]

זוכי הפרס: [5]

  • 1976: דינו ופאולו רפוזי.
  • 1978: סרג'יו מלדיני ופולביו מולינרי.
  • 1979: ארמנו אולמי ודינו קולטרו.
  • 1980: ג'וזפה ליסי
  • 1981: ג'ינה מרפילרו.
  • 1982: מריו ריגוני.
  • 1983: לאונרדו סקיאסיה.
  • 1984: פיירו קמפוסרי.
  • 1985: ג'ורג'יו בוקה.
  • 1986: נוטו ריוולי.
  • 1987: טונינו גוארה.
  • 1988: אמדאו ג'יאקומיני.
  • 1989: קרלו סגורון.
  • 1990: פראנרו לואי.
  • 1991: דומיניקו ריאה.
  • 1992: לואיג'י מנג'לו.
  • 1993: טוליו דה מאורו.
  • 1994: חוליו ליאמרזרס.
  • 1995: אנדרה זנזוטו.
  • 1996: אדוארד מואיר.
  • 1997: אנג'לו קוסטקורטה.
  • 2010: סימון בוליבארה.

פרס נוניניו הבינלאומי

בשנת 1975 חברת נונינו ייסדה את פרס נונינו הבינלאומי לשימור המסורת הפריולית, פרס שבמרוצת השנים נהפך לפרס ספרותי נחשב[דרוש מקור]

זוכי הפרס

פרס העיתונות

משפחת נונינו גם העניקה פרס עיתונות לכתבות משפיעות בתחום הגראפה:

  • 1980: אנזו גולין.
  • 1981: דויד לג'ולו.
  • 1982: טווילו קוזיץ'.

פרס מיוחד

  • 1982: תרזה רטה.
  • 1983: אנדראה ניקולוסו סיסרי.
  • 1986: ניקו נלדיני.
  • 1987: פולקו פרוטינרי.
  • 1988: רוברטה מנצ'ו.
  • 1989: טיים מגזין.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נונינו בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ גראפה: מסורת, מותגים ומתכונים
  2. ^ http://www.comitatoleonardo.it/context.jsp?ID_LINK=47&area=5
  3. ^ https://www.grappanonino.it/en/nonino-family-history/#c-history_block-44
  4. ^ http://www.empson.com/public/producers/index.php?region_id=12&producer_id=97&action=select_winery
  5. ^ http://www.natisone.it/0_store/vini/vigneto/vigneto03.htm


ערך זה הוא קצרמר בנושא משקאות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38964658נונינו

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=נונינו&oldid=2629550"