נובה בז'ז'ניצה
 | |
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| פרובינציה |
 לודז' |
| מחוז | פיינצ'נו |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 750 (2006) |
| קואורדינטות | 51°4′N 19°10′E / 51.067°N 19.167°E |
נובה בז'ז'ניצה (בפולנית: Nowa Brzeźnica) הוא כפר במחוז פיינצ'נו שבפרובינציית לודז' בפולין. בכפר זה התקיימה קהילה יהודית עד השואה.
בשנת 1287 קיבל היישוב זכויות עירוניות, והוא שימש תחילה את הנזירים בצ'נסטוחובה. במאה ה-17 סבל היישוב מפשיטות, שרפות ומגיפות, ובשנת 1870 ניטל ממנו מעמדו העירוני.
יהודי נובה בז'ז'ניצה
יהודים הורשו להתיישב בנובה בז'ז'ניצה רק לאחר חלוקת פולין השנייה, ועם קהילת היישוב נמנו גם יהודים ממספר כפרים בסביבתו. בית כנסת ובית מדרש הוקמו ביישוב בראשית המאה ה-19, וכן קודש בו בית עלמין.
בשנות השלושים של המאה ה-20 הורע מצבם הכלכלי של יהודי היישוב כתוצאה ממשמרות החרם הפולני על חנויות היהודים, ובשנת 1937 חולל בית העלמין היהודי ביישוב. בהנהגת היישוב בלטו ארגון הציונים הכלליים ואגודת ישראל.
אחרוני רבני הקהילה היו הרב ישראל לסקר, ואחריו, הרב יחיאל אורבך, חתנו. בשנת 1921 נמנו בכפר למעלה מ-400 יהודים, מתוך כ-1,900 תושבים.
בשואה
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלטו רבים מיהודי הכפר לראדומסק הסמוכה, ועם כיבושו בידי הגרמנים עלו בו באש כמה רחובות בהם התגוררו יהודים. הגרמנים האשימו בכך את היהודים, ואסרו חלק מהם. בד בבד, נשלחו גברים יהודים רבים מהכפר לעבודות כפייה ביער הסמוך, במהלכן הוכו והורעבו, ושבעה מהם נרצחו. יתר היהודים שנשארו בכפר סבלו מהתעללויות מצד הגרמנים והפולנים, ורכושם נבזז.
הגם שגטו לא הוקם בכפר, יהודיו רוכזו במספר בתים מועט, והועסקו בפירוק הבתים השרופים בכפר. כמו כן, נשים יהודיות מהכפר נחטפו לצורך עבודות כפייה בבתי הגרמנים. בערב תשעה באב תש"א כונסו יהודי הכפר, ונכלאו בבניין תחת משמר. שם נערכה בהם סלקציה, והכשירים לעבודה נשלחו לפיינצ'נו הסמוכה, וממנה הועברו רובם למחנות עבודה באזור פוזנן, שם נספו.
בפסח תש"ב הועברו יתר יהודי הכפר לגטו בפיינצ'נו, וגורלם היה זהה לגורל יתר יהודי המקום. קבוצת נשים שהושארה בכפר לעבודות כפייה שולחה באוגוסט 1942 ליעד לא ידוע, ממנו לא שבה.
לאחר חיסול היישוב היהודי בכפר, רכוש היהודים בו חולק בין תושבי המקום.
