נבי סבלאן

מקאם נבי סבלאן הוא המקום השני בחשיבותו לדרוזים בישראל, אחרי קבר נבי שועייב (הנביא יתרו) בקרני חיטין. מקובל לזהות את נבי סבלאן עם זבולון בן יעקב, אולם אמאם אלבדר מבית הדין השרעי הדרוזי בחיפה סתר טענה זאת. המקום נמצא בראש הר זבול בגובה 814 מטר. כביש מוביל ממרכז חורפיש לאזור הקבר.

לפי מסורת זו אימץ סבלאן חיי צנע וסגפנות והקדיש את חייו לעבודת האל. הוא יצא ממצרים לחברון כדי לשכנע את עובדי האלילים לקבל את דת האל היחיד, וכתוצאה מהתנגדותם נאלץ לברוח לגליל והתיישב במערה על הר זבול, שם הקדיש את זמנו ללימוד כתבי הקודש תוך שהוא חי חיי סגפנות. החברונים עלו על עקבותיו אך בדרכם היה עליהם לחצות את נחל כזיב המקיף את ההר. אז אירע נס - מי הנחל גאו וחסמו את דרכם. מאז נקרא חלק זה של נחל כזיב בשם "ואדי חאביס" (חאביס - בערבית: מתבודד).

לפי המסורת בנה סבלאן במו ידיו חדר מעל המערה ובו התגורר והמשיך בלימוד הדת ובהפצתה. בערוב ימיו עבר לכפר בחא בהר הדרוזים שם נפטר.

הדרוזים בנו על ההר מתחם גדול. המצבה נמצאת בחדר קטן במרכז המבנה. במקום גם אולמות לקבלות פנים, בית תפילה ובית ספר ללימודי דת (מדרסה). פעם בשנה, ב-10 בספטמבר, נערכת חגיגה גדולה בהשתתפות אלפי דרוזים.

המסורת היהודית אינה מכירה את נבי סבלאן והיא מראה את קברו של זבולון בעיר צידון בלבנון.

גלריה

חזית בניין הקבר, 2009
מבנה קברו של נבי סבלאן, חורפיש קודם לשיפוץ
פתח הכניסה המרכזי לבניין הקבר
השער המוביל לקברו של נבי סבלאן. ניתן לראות את סמלי הכוכב, שהוא סמלם של הדרוזים, מתנוסס מעל שני עמודי השר