נאוס (כוכב)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
‏נאוס (Naos)
הדמיית אמן של נאוס
הדמיית אמן של נאוס
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים ירכתי הספינה (Puppis)
שמות נוספים ζ בירכתי הספינה (ζ Puppis), סוהייל הדר
סוג ענק כחול
בהירות 2.21
סיווג ספקטרלי O5 IAf
עלייה ישרה 8ʰ 03ᵐ 35.1ˢ
נטייה ‏11.6″ ‏00′ ‏40°‏-
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 5.96-
מרחק 1,400 שנות אור
429.24 פארסק
רדיוס 20 רדיוסי שמש
מסה 59 מסות שמש
עוצמת הארה פי 790,000 מהשמש
טמפרטורה 42,400 K
מהירות סיבוב >211 ק"מ/שנייה

נאוס או ζ בירכתי הספינה (ζ Puppis) הוא ענק כחול והכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים ירכתי הספינה. במרחק 1,400 שנות אור מהשמש ובעל סיווג ספקטרלי O5Ia, נאוס הוא כוכב חם מאד ואחד הכוכבים היחידים מטיפוס O שניתן לראות בעין בלתי מזוינת. משמעות השם ביוונית היא 'ספינה'. שם נוסף של הכוכב, בערבית, הוא סוהייל הדר - "הכוכב הבהיר של הקרקע".

כללי

במושגים של בהירות מוחלטת, נאוס הוא אחד הכוכבים הבהירים בשביל החלב. בתחום הנראה הוא בהיר פי 21,000 מהשמש, אך מכיוון שצבעו כחול, מרבית הקרינה האלקטרו־מגנטית שלו בתחום העל-סגול, ובהירותו הכוללת פי 790,000 מהשמש. כוכבים כחולים בדרך־כלל אינם גדולים מאד ונאוס אינו יוצא דופן, עם רדיוס של 'רק' פי 20 מהשמש.


ב-1995 נמדדה לנאוס מהירות סיבוב של כ-211 קמ"ש (בקו המשווה). מהירות זו גבוהה באופן חריג, תכונה אשר כנראה מאפיינת כוכבים נמלטים מטיפוס O, כמו גם נוכחות גבוהה יחסית של הליום וחנקן על פני הכוכב.

המחשת בהירות

  • אם היה מרחקו של נאוס מהשמש כשל סיריוס (8.6 שנות אור), הוא היה מטיל צללים על כדור הארץ, עם בהירות נראית של 9-, קרוב לבהירות של רבע ירח.
  • אם היה מחליף את השמש, הייתה הטמפרטורה על כדור־הארץ כ-6,100 קלווין, וכוכב הלכת היה מתאדה.
  • כדי לראות את נאוס קורן בעוצמה השווה לזו של השמש על כדור־הארץ (בהירות נראית 26.8-), כוכב לכת צריך להיות במרחק של כ-450 יחידות אסטרונומיות ממנו, פי 11 ממרחק פלוטו מהשמש.

עתיד הכוכב

נאוס צפוי להתקרר, בתהליך ההתקררות הוא יעבור דרך רוב הסיווגים הספקטרליים - B, A, F, G, K ולבסוף M, אז מרבית הקרינה של הכוכב תהיה בתחום הנראה והוא יראה על כדור־הארץ כאחד הכוכבים הבהירים בשמי הלילה. לאחר מכן נאוס צפוי להפוך לעל-ענק אדום מטיפוס M5, גדול פי 100 מגודלו הנוכחי, ובסופו של דבר להתפוצץ כהיפרנובה כה עוצמתית ובהירה שגם במרחק של 1,400 שנות אור תיראה בהירה יותר מירח מלא. במרכז המערכת יווצר חור שחור והחומר שייזרק מהכוכב בפיצוץ יתפזר ויהיה לערפילית אשר תוכל להפוך לאזור יצירת כוכבים חדשים.

אחר

ב-1896 אדוארד פיקרינג תיעד קווים ספקטרליים מסתוריים מהכוכב, אשר התאימו לנוסחת רידברג אם מציבים בה חצאי שלמים, במקום מספרים שלמים. מאוחר יותר נמצא כי מקור הקווים הוא בהליום מיונן.