מתחם תחזוקה ותפעול של רכבת ישראל בבאר שבע
מתחם הדיור הדרומי באתר, מרץ 2020 | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | מתחם תפעול ותחזוקה רכבתי |
מיקום | באר שבע |
מדינה | ישראל |
בעלים | רכבת ישראל |
מפת המתחם |
מתחם התחזוקה והתפעול של רכבת ישראל בבאר שבע מצוי בסמיכות לתחנת הרכבת באר שבע צפון. שטח המתחם הוא כ-300 דונם והוא מתחם תחזוקת הרכבות הגדול ביותר בישראל. נבנה בשנים 2017–2019.
תיאור המתחם
המתחם כולל מספר רב של מבנים, מסילות ומתקנים המשמשים לתפעול רכבות: מוסך תחזוקה, רציפי תדלוק, מתקני מים, דלק ושטיפה וכו'. מעל המתחם עוברים גשר האורגים וגשר להולכי רגל - גשר הסליל הכפול. בכניסה הדרומית למתחם, מעל 6 מסילות עובר גשר משופץ של כביש 60 (רח' אליהו נאוי).
מגדל הבקרה
במרכזו של המתחם עומד מגדל הבקרה המאפשר תצפית ופיקוח על כלל התנועה במתחם בדגש על תנועת הרכבות.
המבנה מעוצב בצורה דומה למגדל פיקוח של שדה תעופה והוא כולל שני מבנים: מבנה כניסה חד-קומתי בשטח 650 מ"ר ומגדל בקרה בן חמש קומות, בגובה 22 מטר. למבנה מרפסת בגובה 25 מטר והוא מספק תצפית 360 מעלות על המתחם.
מוסך 100
מוסך 100 הוא מוסך תחזוקה המצויד במיטב הטכנולוגיות הקיימות. במוסך ארבעה מסלולי טיפולים באורך של כמה מאות מטרים, בהם ניתן לטפל ב-8 רכבות בו זמנית. כמו כן, המוסך מותאם גם לטיפול בציוד נייד חשמלי.
מתחת ולכל אורכו של המוסך עוברות שלל תשתיות: צינורות שמן, אוויר דחוס, מים בלחץ, תעלות חשמל ותקשורת. אלה מתחברים ל"פיטים" שמפוזרים לאורך המוסך. פיט הוא עמדה תפעולית שממנה ניתן להתחבר לצינורות שמן, לחץ אוויר, מים לקטרים, מים למגבים ולכל מה שנדרש בבדיקות תקופתיות. פתיחת הפיט מתבצעת באופן מקומי ומשודרת אל חדר הבקרה של המוסך. בחדר הבקרה יש שליטה מרחוק על כל העמדות וניתן לדעת באמצעותן האם הרכבת סיימה טיפול או לא.
כמו כן, קיימים מעברים תת-קרקעים בין רציפי הטיפול לשימוש טכנאי המוסך.
מבנה המסילאים
מבנה זה הוא מוסך חדשני המטפל בהכלים ההנדסיים של המסילאים: מבטשות, קרוניות עבודה, מנופים מסילתיים, מווסתי רבד. המבנה מכיל שטח אחסון בגודל 7,500 מ"ר עבור מסילות, מפלגים וכיוצא בזה.
מבנים ומתקנים נוספים במתחם
- מבנה שער ומנהלה
- מבנה שליטה ובקרה - שולט על מערכות האיתות והתקשורת מקרית גת ועד דימונה. כמו כל מבנה שו"ב של הרכבת, גם מבנה זה מחובר ונשלט מרחוק על ידי מתקן משוא"ה של הרכבת בחיפה.
- מבנה התפעול – מאפשר שליטה מרוחקת על מערכת המפלגים והאיתות בכל המתחם (מבנה סווטים או מבנה 301).
- רציף מכין לרכבות - ברציף זה מתבצעת הכנת הרכבת לקראת יציאתה אל קו הנוסעים. בין הפעולות שמתבצעות ברציף זה: תדלוק, החלפת שמנים ללא הכנסת הרכבת למוסך 100, ניקוי פנימי של קרונות הנוסעים, ניקוי תא הנהג והקטר, הוצאת שופכין מהרכבות, הכנסת מים נקיים לשירותי הרכבת עוד. בעתיד מתוכנן חישמול של הרציף.
- רציף תדלוק - כולל 15 עמדות תדלוק ו-21 עמדות שאיבה
- מתקן שטיפה - כל רכבת נשטפת פעם בשבוע. המערך עובר המתקן במהירות 2 קמ"ש ונשטף במשך חצי שעה.
- חוות הדלק באזור הדרומי - ממנו זורם הדלק במערכת תת-קרקעית לרציפי התדלוק.
- חוות השמנים.
- מאגר המים - משמש בחרום לכיבוי שריפות בכל חלקי המתחם.
- מתחם הפסולת (מתחם 400) - נמצא מאחרי מתקן הדלק ומאפשר פינוי מסודר ואקולוגי של כל הפסולת שנוצר במתחם.
- מתחם הדיור הצפוני - כולל 6 מסילות.
- מתחם הדיור הדרומי - כולל 13 מסילות באורך של כ-5 ק"מ.
- במתחם קיימים 4 מעברים תת-קרקעים לרכב המאפשרים מעבר סדיר וחופשי בין חלק המתחם.
-
מבנה המסילאים
-
רציף תדלוק
-
מתקן שטיפה
-
מתקן שטיפה, מבט מבפנים
-
כניסה הדרומית למתחם, מעליה עובר גשר של כביש 60 (רח' אליהו נאוי).
מוסך אלסטום (מוסך רמת"א)
בקצה הדרומי של המתחם, אחרי גשר כביש 60 (רח' אליהו נאוי) יוצאת שלוחת מסילות למוסך אלסטום.
היסטוריה
בשנת 1993 החל מפעל רמת"א של התעשייה האווירית לפעול בתחום התחבורה המסילתית, זאת בעקבות הסכם רכש גומלין לייצור והרכבת מכלולים רכבתיים לקרונועים מדגם IC3 עם חברת סקנדיה (ABB Scandia) הדנית (מאוחר יותר נקנתה על ידי חברת בומברדיה). במסגרת הסכם הרכש של רכבת ישראל והרשות לשיתוף פעולה תעשייתי עם היצרנית הוסכם על ביצע הרכבה סופית של מכלולים ל־87 קרונות מדגם זה[1]. לצורך הפרויקט הוקם מפעל חדש בו האנגר ייעודי להרכבת קרונות, המשתרע על פני 12,000 מ"ר ומכיל שש תחנות עבודה על פני שלוש מסילות רכבת המתחברות למסילה הראשית של רכבת ישראל מדרום לתחנת הרכבת באר שבע צפון.
בין השנים 1999 ל־2004, בוצעו במפעל עבודות גמר ב־93 קרונות דו־קומתיים מסוג בומברדיה דאבל דק קוץ' שסופקו לרכבת ישראל[2].
ב־2004 נחתם הסכם שיתוף פעולה בין בומברדיה לרמתא לייצור משותף של 86 קרונות דו־קומתיים עבור רכבת ישראל, עם אופציה להגדלת ההזמנה לכ־500 קרונות. לצורך הפרויקט הורחב המפעל בהשקעה של כ־10 מיליון דולר[3]. ביצועה של ההזמנה החל באוגוסט 2005 ומערך הקרונות הראשון מתוצרת המפעל נמסר לרכבת ישראל בדצמבר 2005[4]. לאחר השלמת ההזמנה נסגר המפעל.
ב־2013 עבר המפעל לידי התאגיד הצרפתי אלסטום, המשתמש במתחם לצורך תחזוקת הקרונועים מדגם IC3, לאחר שזכה במכרז התחזוקה של רכבת ישראל למשך 15 שנה[5].
ב־2019 שודרג מערך המסילות, המפלגים, האיתות והתקשורת במוסך.
קישורים חיצוניים
- רכבת ישראל - מתחם באר שבע ניו אייג מדיה, סרטון באתר יוטיוב
- מוסך תחזוקה לרכבות, באר שבע, באתר ברחנא אדריכלים ובוני ערים
הערות שוליים
- ^ דרור מרום, רמתא תספק 5 מערכי קרונועים עבור רכבת ישראל, באתר גלובס, 9 ביוני 1997
- ^ שרון קדמי, נשיא בומברדייה טרנספורטיישן בביקור ראשון: "ישראל היא שותפה אסטרטגית ואנו מחויבים לה", באתר TheMarker, 26 במאי 2005
- ^ שרון קדמי, נחתם הסכם שיתוף פעולה בין בומברדיה לתעשייה האווירית לייצור משותף של קרונות עבור רכבת ישראל, באתר TheMarker, 24 במאי 2005
- ^ שרון קדמי, רכבת דו-קומתית ראשונה מתוצרת כחול לבן נמסרה לרכבת ישראל, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2005
- ^ דניאל שמיל, חצי שנה לאחר ההפרטה החלקית: 45% מקרונות הרכבת שבהסכם מושבתים, באתר TheMarker, 2 ביולי 2014
36216060מתחם תחזוקה ותפעול של רכבת ישראל בבאר שבע