משרד ההגנה של ברית המועצות

משרד ההגנה של ברית המועצות

למען המולדת הסובייטית
מידע כללי
סוכנות קודמת	קומיסריון הצי, קומיסריון הצבא ומשרד המלחמה של האימפריה הרוסית
סוכנות מחליפה	משרד ההגנה של רוסיה, משרד ההגנה של בלארוס, משרד ההגנה של אוקראינה, משרד ההגנה של אזרבייג'ן, משרד ההגנה של קזחסטן, משרד ההגנה של קירגיזסטן, משרד ההגנה של מולדובה, משרד ההגנה של טג'יקיסטן, משרד ההגנה של ארמניה, משרד ההגנה של אוזבקיסטן, משרד ההגנה של גאורגיה

משרד ההגנה של ברית המועצות (Министерство обороны СССР) היה המשרד הממשלתי בסובנרקום של ברית המועצות, שהיה אחראי לניהול הצבא האדום משנת 1953 (עת החליף את הקומיסריון העממי לענייני צבא ואת הקומיסריון העממי לענייני צבא) ועד 1992 (עת התפרקה ברית המועצות).

את מרבית מחלקותיה קיבל משרד ההגנה של הפדרציה הרוסית.

משרד ההגנה הנחה את חמשת השירותים המזוינים ואת כל הפעילות הצבאית על בסיס יומי. הוא היה אחראי על שדה, חימוש ואספקת השירותים המזוינים, ובימי שלום כל הפיקודים הטריטוריאליים של הכוחות המזוינים דיווחו לו. משרד ההגנה היה מאויש כמעט במלואו על ידי אנשי צבא מקצועיים, והיה לו מונופול על מידע צבאי מכיוון שלברית המועצות היו חסרים ארגוני מחקר ביטחוניים עצמאיים הנמצאים לעתים קרובות במדינות אחרות. מונופול זה נתן לקצינים סובייטים בכירים ללא עוררין השפעה על מנהיגי המפלגה והממשל בסוגיות, החל מפיקוח על נשק, לפיתוח נשק ועד מכירת נשק למדינות זרות, המשפיעים על עמדתם ויוקרתם של הכוחות המזוינים.

היסטוריה

עד 1934 הגוף העיקרי האדום הצבא האדום היה הקומיסריון העממי לענייני צי וצבא (Народный комиссариат по военным и морским делам СССР) שבמרץ 1934 נקרא קומיסריון ההגנה העממי (Народный комиссариат обороны СССР).

ב-25 בפברואר 1946 קומיסריון ההגנה אורגן ליצירת הקומיסריון העממי של הכוחות המזוינים של ברית המועצות (Народный комиссариат Вооружённых Сил СССР), שבמרץ 1946 הפך למשרד הכוחות המזוינים (Министерство Вооружённых Сил СССР).

בפברואר 1950 המשרד פוצל למשרד הצבא (Военное министерство СССР) ומשרד הצי (Военно-Морское министерство СССР), אשר במרץ 1953 אוחדו ליצירת משרד ההגנה הסובייטי (Министерство обороны СССР).

במרץ 1992 המשרד פורק סופית.

מבנה

המשרד אורגן כחלק ממועצת השרים והיה כפוף גם לסובייט העליון ולוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות.

המשרד הורכב ממטה כללי, מינהל פוליטי ראשי, מינהל המודיעין הראשי, מחלקת ברית ורשה, שירותים ומינהלים מרכזיים.

שרים

ראו גם – שר ההגנה של רוסיה

שם	תפקיד	תקופת כהונה	הערות
ניקולאי פודווייסקי	הקומיסר העממי לענייני צבא וצי	1917–1918
לב קמנייב	הקומיסר העממי לענייני צבא וצי	1918–1919
לאון טרוצקי	הקומיסר העממי לענייני צבא וצי	1919–1925	שר הצבא הראשון של ברית המועצות
מיכאיל פרונזה	הקומיסר העממי לענייני צבא וצי	1925	ממלא מקום
קלימנט וורשילוב	קומיסר ההגנה העממי	1925–1940
סמיון טימושנקו	קומיסר ההגנה העממי	1940–1941
יוסיף סטלין	הקומיסר העממי של הכוחות המזוינים של ברית המועצות	1941–1947
ניקולאי בולגנין	שר הצבא של ברית המועצות	1947–1949	בשנת 1946, הקומיסריונים העממיים הפכו למשרדי ממשלה
אלכסנדר ואסילבסקי	שר הצבא של ברית המועצות	1949–1953
ניקולאי בולגנין	שר ההגנה של ברית המועצות	1953–1955
גאורגי ז'וקוב	שר ההגנה	1955–1957
רודיון מלינובסקי	שר ההגנה	1957–1967
אנדריי גרצ'קו	שר ההגנה	1967–1976
דמיטרי אוסטינוב	שר ההגנה	1976–1984
סרגיי סוקולוב	שר ההגנה	1984–1987
דמיטרי יאזוב	שר ההגנה	1987–1991
יבגני שאפושניקוב	שר ההגנה	1991	שר ההגנה האחרון של ברית המועצות

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27727569משרד ההגנה של ברית המועצות