משה יפה
 | |
| לידה | וילנה |
|---|---|
| נרצח |
28 ביולי 1942 גטו מינסק |
| מדינה | ברית המועצות |
| מקום קבורה | קבר אחים במינסק |
| מקום מגורים | מינסק |
| פעילות בולטת | ראש היודנראט בגטו מינסק |
| תקופת הפעילות | 1941–1942 |
| תפקיד | ראש היודנראט במינסק |
| תקופת כהונה | פברואר–יולי 1942 |
משה (לייב) יפה (נרצח ב-28 ביולי 1942) היה ראש היודנראט בגטו מינסק בין פברואר 1942 ועד למותו. ידוע בכך ששיתף פעולה עם המחתרת המקומית בתקופת השואה בבלארוס.
ביוגרפיה
לפני מלחמת העולם השנייה והשואה, היה מנהל בית חרושת בוילנה, שהייתה אז תחת שלטון פולין. בשנת 1940, לאחר פלישת ברית המועצות לפולין וסיפוח וילנה לברית המועצות, הועבר על ידי שלטונות ברית המועצות למינסק. ב-28 ביוני 1941 נכבשה מינסק במסגרת מבצע ברברוסה, והיהודים רוכזו בגטו מינסק. לאחר כינון היודנראט, התמנה לסגנו של היו"ר, אליהו מושקין. הקו שנקטה הנהגת היודנראט היה של שיתוף פעולה עם המחתרת היהודית, והיא אף הפרישה סכומי כסף מהכספים שגבתה עבור מימון פעילות המחתרת. לאחר שמושקין נתלה בפברואר 1942, התמנה יפה למחליפו, והמשיך את קו ההנהגה של מושקין: אי שיתוף פעולה עם הגרמנים ושיתוף פעולה עם המחתרת. עם זאת, בתקופתו חדרו ליודנראט גורמים שכונו "הקבוצה האופרטיבית" ששיתפו פעולה עם הגרמנים. זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד, תבעו ממנו הגרמנים להסגיר לידיהם את אחד ממנהיגי המחתרת, הרש סמולר, אך בהוראתו הציגו אנשי היודנראט את תעודת הזהות של סמולר מגואלת בדם (של יהודי אחר שנרצח באקציה), כהוכחה לכאורה לכך שסמולר נהרג באחת האקציות, וכך ניצל סמולר[1].
ביולי 1942 נערכה האקציה המשמעותית האחרונה בגטו. ב-28 ביולי כונסו כל היהודים שאינם כשירים לעבודה. הגרמנים הכריחו את יפה לומר להם דברי הרגעה, ואכן הוא החל בכך, אך במהלך דבריו הבחין בהגעתן של משאיות הגז, וקרא: "יהודים, הרוצחים הארורים רימו אתכם. נוסו לכול עבר!". מהומה נוצרה במקום, וסדר הושלט על ידי ירי במכונת ירייה. יפה נהרג במקום, לא לפני שהספיק לדחוף הצדה את בנו זליג בן ה-15 ולהצילו (זליג הצטרף לפרטיזנים, ולימים עלה לישראל). היהודים שנותרו מהאקציה עטפו את גופתו בטלית, כאות הערכה לפועלו, והוא נקבר בקבר האחים הגדול של חללי האקציה, סמוך לבית הקברות היהודי במינסק.
לקריאה נוספת
- שלמה אבן-שושן (עורך), מינסק: עיר ואם בישראל, כרך ב, תל אביב ה'תשמ"ה.
- דן זייץ, גטו מינסק ותולדותיו לאור התיעוד החדש, בתוך: שלשה מליון: השואה בברית המועצות, "משואה" כ"ט, עמ' 221–250
- דן זייץ, גיטו מינסק ותולדותיו לאור התיעוד החדש, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, 2000.
- שלום חולבסקי, מינסק במאבקה וכליונה, תל אביב 1074.
- שלום חולבסקי, על נהרות הניימן והדנייפר, תל אבי 1982.
- שלום חולבסקי, בסופת הכליון: יהדות ביילורוסיה המזרחית במלחמת-העולם השנייה, ירושלים 1988.
- ברברה אפשטיין, The Minsk Ghetto 1941-1943: Jewish Resistance and Soviet Internationalism, 2008 (באנגלית).
קישורים חיצוניים
- משה יפה במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה, יד ושם.
- מינסק (Minsk), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- מינסק, מרכז המידע אודות השואה, יד ושם
הערות שוליים
- ^ "מינסק: עיר ואם בישראל", עמ' 284
36315809משה יפה