משה גיאת
| לידה |
1956 (גיל: 68 בערך) שכונת התקווה, תל אביב |
|---|---|
| סוגה |
מוזיקה מזרחית זמר עברי |
משה גיאת (נולד ב-1956) הוא זמר ישראלי מתחזק וחוזר בתשובה. הוא פרץ לתודעה בתחילת שנות ה-80 ולאורך הקריירה שלו הוציא מעל ל-20 אלבומים.
ביוגרפיה
משה גיאת נולד בשכונת התקווה שבתל אביב, למשפחה של יוצאי תימן, לאביו אברהם גיאת (שהיה חזן מפורסם בצנעא שבתימן ובארץ התפרנס כצבע) ולאמו שושנה. מגיל 8 הופיע במשותף באירועים עם עפרה חזה, רמי דנוך ואבנר גדסי. הוא הופיע גם עם אחיו התאום אהרון, שנהרג בגיל 15 בתאונת דרכים[1]. כצמד זכו האחים בתחרות כישרונות צעירים מטעם מעריב לנוער וארגון ויצו[2]. הוא שרת בצה"ל בלהקת הרבנות הצבאית והפך לסולן בלהקה. כמפקד הלהקה היה מי שקיבל לשורותיה בין היתר את הזמר ציון גולן. גיאת היה לזמר הראשון ממוצא תימני שהתקבל לשירות בלהקת הרבנות הצבאית. לאחר שחרורו מצה"ל החל ללמד מוזיקה בבתי ספר ממלכתיים-דתיים. לאחר מכן הוא הוציא את השיר "נורה נורה" שזכה להצלחה רבה, והביא לפריצתו לתודעה הציבורית.
בשנת 1982 השתתף בפסטיבל הזמר המזרחי עם שירו "חלומות".ב-1984 השתתף בסרט כאסח לצד שורה של זמרים שהופיעו בתפקיד עצמם כאהרון עמרם, חיים משה, זוהר ארגוב וחופני כהן.
בשנת 1988 נדון לחצי שנת עבודות שירות ולקנס בגין העלמת מס שביצע[3].
בעקבות תהליך של התאדקות דתית, הפסיק להופיע בפני קהל מעורב. מאמצע שנות ה-90 החל לפנות לקהל המסורתי-דתי ועבר להתגורר עם משפחתו בירושלים.
גיאת היה פעיל רבות בשנות ה-80 וכונה "זמר קסטות". הוא זכה למעט הופעות בתקשורת, אך תקליטיו נמכרו רבות והוא נהג להופיע באירועים משפחתיים ובמועדוני הזמר המזרחי. בין שיריו הבולטים:"נורה נורה", "פעמון זהב", "נגילה הללויה" "יומה יומה", ו"השקיני יין". הוא הוציא מעל ל-20 אלבומים לאורך הקריירה. לאורך הקריירה הופיע בין היתר בתימניאדה ובפני קהילות יהודיות בעולם. גיאת שילב בין שירה תימנית מסורתית, שירה בעברית בסגנון עדות המזרח, מוזיקה חסידית ואף שר ביידיש.
דיסקוגרפיה
(רשימה חלקית)
- "מתימן באהבה" - 1979
- "בשרו נא הגאולה" - 1979
- "בטוב וברע" - 1980
- "חלומות" (אלבום אוסף) - 1983
- שירת הזמיר - 1986
- "פעמון זהב" - 1987
- "לינה מנדולינה" - 1987
- "השקיני יין" - 1989
- "תודה לאמא" - 1990
- "כינור דוד" - 1993
- "להיטים של זהב" - 1995
- "בשירה תימנית מקורית" - 1998
- "שומר ישראל" - 1998
- "להיטי זהב" (אלבום אוסף) - 2002
- "כתר" - 2004
- "תעיתי כשה אובד" - 2004
- "יש מנגינה" - 2004
- "כינור דוד" - 2004
- "חפלה עם משה גיאת" - 2005
- "אליאור" (מיני אלבום) - 2006
- "מצהלות" - 2008
קישורים חיצוניים
- יעקב בר-און, יורשו של ג'ו עמר, בעיתון מעריב, 21 בפברואר 1980
- איריס קול, קול מן העבר - פרק 11 - משה גיאת, בערוץ היוטיוב של כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי
- ריקי בן בסט, "אני מחפש משקיע": לאן נעלם משג גיאת?, באתר nrg, 4 באוקטובר 2012
- יעקב בר-און, משה גיאת: "מזוהר ארגוב אפשר היה לצפות להכל. סרט מתח וסיפור עצוב", באתר מעריב אונליין, 23 במאי 2019
הערות שוליים
- ^ חבצלת דמארי, זמר תימני שר גם ביידיש, בעיתון דבר, 14 באפריל 1981
- ^ 8 מלגות הוענקו בתחרות כישרונות של מעריב לנוער, בעיתון מעריב, 11 באוקטובר 1968
- ^ איה אורן, הזמר משה גיאת נדון לחצי שנת מאסר בפועל בגלל העלמת הכנסות, בעיתון מעריב, 4 בפברואר 1988
25569568משה גיאת