פסטיבל הזמר המזרחי
פסטיבל הזמר המזרחי היה תחרות של שירים עבריים מהז'אנר המזרחי, שהתקימה בין השנים 1971–1982 ותחרות נוספת בשנת 1985. בסך הכל התקיימו שלושה-עשר פסטיבלים.
הוגה ומפיק הפסטיבל בשנותיו הראשונות היה יוסף בן ישראל, מנהל מחלקת התרבות לשעבר של רשות השידור, אשר בחר וגילה יוצרים ומבצעים חדשים. כמו כן, גם דאג להשגת משאבים לקיום הפסטיבל. הפסטיבל הופק על ידי רשות השידור.
הפסטיבל נקרא בשמו הרשמי " 'למנצח שיר מזמור' - פסטיבל הזמר והפזמון הישראלי בסגנון עדות המזרח " (המילים "למנצח שיר מזמור" נלקחו מפסוקי התהילים). ב-1982 נוסף לו שמה של דרורה בן אב"י שהייתה אחת ממייסדי פסטיבל הזמר המזרחי, ונפטרה מספר חודשים קודם לכן, והוא נקרא "דרור - למנצח שיר מזמור". התחרות הראשונה התקיימה בערב ט"ו בשבט תשל"א, פברואר 1971, והשתתף בה אנריקו מסיאס כזמר אורח. תחרות זו, בניגוד לפסטיבלים אחרים באותה תקופה, התאפיינה בחבר שופטים, בראשות ד"ר ישעיהו שפירא, אשר בחרו מי יהיו השירים הראשונים. למקום הראשון נבחר השיר "המלאך הטוב יופיע" בביצוע לילית נגר. בחלק מהפסטיבלים, בעיקר באחרונים, הוא התקיים במתכונת של הופעות מוקדמות בכמה מבסיסי צה"ל, וקולות החיילים היו נרשמים ומתווספים לסיכום ההצבעה של המופע המרכזי שהיה נערך בדרך כלל בבנייני האומה בירושלים. קולות ההצבעה בערב המופע היו של הקהל היושב באולם, ושל קהל צופים בכמה נקודות שידור שהתקבצו במתנסים ובמרכזים קהילתיים בארץ.
על פי דרישת מנהל הטלוויזיה הישראלית, הפסטיבל הראשון שודר בטלוויזיה לאחר מספר ימים במסגרת שעות השידור בערבית. דרישה זו עוררה מחאה, ובשנים הבאות שודר הפסטיבל במסגרת שעות השידור בעברית, בשעות צפיית השיא, וברוב השנים גם בשידור חי.
הפסטיבל לאורך כמעט כל שנותיו התקיים בחג החנוכה, מלבד הפסטיבל הראשון שהתקיים בערב ט"ו בשבט תשל"א - פברואר 1971, ופסטיבל נוסף שהתקיים בחג הפסח תשמ"ב - אפריל 1982.
הפסטיבל יצא לדרך על רקע הקולות שהחלו להישמע באותם ימים נגד מיעוט השמעת זמר מזרחי בקול ישראל, ומתוך התחושה כי פסטיבל הזמר והפזמון שהיה פסטיבל לאומי, כלל שירים בעלי גוון מערבי. במקביל, כבר התווספו שתי תחרויות זמר לסוגי קהל בעלי טעם מוגדר: פסטיבל הזמר החסידי שהביא שירים בעלי גוון דתי-אשכנזי. וכן פסטיבל שירי ילדים. לאורך שנות קיומו, מארגני הפסטיבל שילבו בין המשתתפים בתחרות, זמרים שלא היו מזוהים דווקא עם הזמר המזרחי, ולא היו ממוצא מזרחי. כך הודגשה המטרה של שילוב המוזיקה המזרחית בזמר העברי. בין הזמרים והשירים המפורסמים: ששי קשת ("האהבה גן נעול") עדנה לב ("שתי אחיות"), הגשש החיוור ("לי לך"), שלישיית שוקולד מנטה מסטיק ("שיר היין"), יזהר כהן ("ירושלים האחרת"), יגאל בשן ותיקי דיין ( בדואט "בואי נעשה לנו חג"), מוטי פליישר ("שימי ענק", ו"האהבה גן נעול היא" בדואט עם ששי קשת).
הביקורת על הפסטיבל באה דווקא מזמרים וחובבי זמר מזרחי, אשר ראו בו עוד "גטו מוזיקלי" כמו תוכניות רדיו וטלוויזיה שיוחדו לסגנון כזה של מוזיקה, וב-1985 התקיים הפסטיבל האחרון.
בין הזמרים שזכו בפסטיבל, בלט אורי שבח שזכה פעמיים במקום הראשון - פסטיבל מס' 3 (חנוכה תשל"ג) ופסטיבל מס' 5 (חנוכה תשל"ה), ושלוש פעמים במקום השלישי - פסטיבל מס' 4 (חנוכה תשל"ד), פסטיבל מס' 11 (חנוכה תשמ"א) ופסטיבל מס' 13 (ערב ט"ו בשבט תשמ"ה), ושירו "פזמון האגודה" שאותו כתב והלחין שבח, זכה במקום השני בפסטיבל מס' 7 (חנוכה תשל"ז). כמו כן בלט גם שימי תבורי שזכה פעמיים במקום הראשון - פסטיבל מס' 8 (חנוכה תשל"ח) ופסטיבל מס' 11 (חנוכה תשמ"א), ופעם אחת במקום השני - פסטיבל מס' 9 (חנוכה תשל"ט). וזוהר ארגוב שפרץ לתודעת הקהל הרחב בכל הארץ כשזכה במקום הראשון בפסטיבל מס' 12 (פסח תשמ"ב), עם שירו של אביהו מדינה הפרח בגני.