משה בר-נסים
משה בר-נסים (1 במרץ 1882 - 21 בדצמבר 1926) היה ממחוללי החייאת השפה העברית מזכירו ועוזרו של אליעזר בן-יהודה בהכנת מילון בן יהודה.
קורות חיים
נולד בירושלים בשנת 1882 (ה'תרמ"ב) למזל ולרב יעקב חי בכור נסים (בן הרב שמואל נסים בן הרב אליהו יעקב נסים) וג'מילה. הוא למד בישיבות הספרדיות של ירושלים ורבותיו, בהם ר' בן ציון אברהם קואינקה, ציינו לשבח את חריפותו. שאיפתו ללמוד בבית ספר חילוני לא התגשמה עקב התנגדות הוריו, אך הוא למד באופן אוטודידקטי את השפה הערבית ומגוון שפות אירופאיות.
פועלו
החל לעסוק במסחר. לאחר שלא הצליח בתחום המסחר, נכנס לעבוד כעוזרו ומזכירו של אליעזר בן-יהודה בהכנת המילון העברי הגדול. תוך עבודה הוסיף להשתלם בספרות הנדרשת למפעל בלשני זה: המשנה, התלמוד והמדרשים, המפרשים והפוסקים הראשונים והאחרונים, הספרות הפילוסופית ושירה מימי הביניים ומהעת החדשה והספרות העברית המודרנית. הוא הצטיין בזיכרון ובבקיאות בפרטים הקטנים ועבד בשותפות עם בן-יהודה בהכנת חמשת הכרכים הראשונים של המילון. חלק מתפקידו היה לתרגם כל מילה לשלוש שפות: אנגלית גרמנית וצרפתית.[1] עם השלמת הערך "נפש" נפטר בן-יהודה, אך בר-נסים המשיך בסיוע להכנת שני כרכים נוספים של המילון, תוך הסתפקות במועט וחיי עוני. הוא נפטר עם השלמת הערך "סבל",[2] בירושלים, ט"ז בטבת תרפ"ז (21 בדצמבר 1926).
מלבד הכנת המילון, עסק בר-נסים בעבודות ספרותיות נוספות, כגון תרגום מלאדינו לעברית של נובלות היסטוריות העוסקות ביהדות ספרד.
חיים אישיים
נישא לתמר בת חיים טרבולוס, ונולדו להם 9 ילדים: אהוד, שמואל, אליעזר, עמנואל (מנו), פנינה אבולעאפיה, אבשלום, חנוך, ויקטוריה אגבאבא, ושושנה שמחון. משה החליט לשנות את שם משפחתו ולהוסיף לו את המילה 'בר'. כנראה בגלל עושרו בשפה העברית החליט על התוספת וחלק מילדיו נשאו את השם בר-נסים.
הנצחתו
ב-27 בפברואר 1997 נחנכה כיכר על שם משה בר-נסים בין הרחובות הנביאים והרב קוק (מול תחילת רחוב אתיופיה) בירושלים, לא רחוק מבית בן-יהודה ברחוב אתיופיה בו עבד משה 22 שנים יחד עם אליעזר בן-יהודה. הטקס היה מטעם עיריית ירושלים במעמד ראש העיר אהוד אולמרט, נשיא המדינה לשעבר יצחק נבון, ג'ו חוזה נסים ויוסף עזרא (נציגי משפחת נסים), יעקב אלעזר (מגיש הבקשה לקריאת הכיכר על שם משה) ועוד. כיום הזכר היחיד לכיכר הוא שלט רחוב על שם משה בר-נסים מ'חלוצי החייאת השפה עברית'.
תרגומיו
- מאיר להמן, אסתר היפה :ספור שקרה בקושטא אחרי גרוש ספרד, תרגם מספרדית-יהודית: משה בר-נסים, ירושלים: הוצאת שי"ש, 1923.
- תאודור שיבה, היד הקטועה : ספור מחיי עבדול מג'יד הראשון, תרגם מספרדית-יהודית: משה בר-נסים, ירושלים: הוצאת שי"ש, 1923.
לקריאה נוספת
- שלמה הרמתי, ' העוזר הלשוני של בן-יהודה נפטר בטפלו בערך "סבל"', האומה 172 (תשס"ח), עמ' 105–111.
קישורים חיצוניים
- כתבי משה בר-נסים בפרויקט בן-יהודה
- דוד תדהר (עורך), "משה בר-נסים", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2357
- משה בר-נסים ז"ל, דואר היום, 22 בדצמבר 1926
- נחום סלושץ, על קברו של משה בר-נסים, דואר היום, 27 בדצמבר 1926
- אברהם אלמאליח, ציון לנפש יקרה (ליום השבעה לפטירתו של משה בר נסים ז"ל), דואר היום, 27 בדצמבר 1926
- רשימת הפרסומים של משה בר-נסים, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת מאמרים על משה בר-נסים באתר רמב"י
- בר נסים, משה, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
- Los Bar-Nissim, El blog de GHNB, junio 04, 2014
- כרטיס קבר בהר הזיתים
- כרטיס ב-GENI
הערות שוליים
- ^ העברית לא חיכתה, בשבע, 25 במאי 2008.
- ^ נחום סלושץ, על קברו של משה בר-נסים, דואר היום, 27 בדצמבר 1926
30812922משה בר-נסים