משה אגמון
| לידה |
1930 גרמניה |
|---|---|
| פטירה |
4 במאי 2016 (בגיל 86 בערך) רמת גן, ישראל |
| השתייכות | צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 סגן אלוף |
| פעולות ומבצעים | |
| פעולות התגמול | |
| עיטורים | |
 עיטור העוז | |
| תפקידים אזרחיים | |
| מנהל מחלקה, בית חולים השרון | |
סגן אלוף ד"ר משה אגמון (מוריס אנקלביץ', 1930, גרמניה – 4 במאי 2016, ישראל) היה רופא ישראלי. הוא התפרסם כמי שהציל את חייו של מאיר הר-ציון בניתוח חירום שביצע במהלך מבצע יהונתן, פעולת תגמול שכוונה נגד משטרת א-רהווה, בירדן, ב-11 בספטמבר 1956. על מעשה זה הוענק לאגמון עיטור העוז.
ילדות ולימודים
משה אגמון נולד בגרמניה בשנת 1930. השם שניתן לו בלידתו היה מוריץ אנקלביץ. המשפחה ברחה מגרמניה לאחר עליית אדולף היטלר לשלטון, לצרפת. כדי להסוות את מוצאו, שונה מעט שמו ל"מוריס". לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה וכיבוש צרפת ב-1940 הסתתרה המשפחה באזור שהיה בשליטת צרפת של וישי, עד שנתפסה ב-1942. למזלם, החוק הצרפתי באותה עת קבע כי לא ניתן לכלוא נשים הרות, ובאותה עת הייתה אמו של מוריס בהריון. המשפחה עברה שוב למחתרת, אך מוריס הצעיר נשלח ללמוד בפנימייה בצרפת תחת שם בדוי. ב-1955 השלים את לימודי הרפואה ועלה לארץ.
שירות צבאי
עם עלייתו לארץ התנדב אנקלביץ' לשירות צבאי, בסיועו של פרופ' חיים שיבא. הוא הופנה לשרת בגדוד 890, אז תחת פיקודו של אריאל שרון, ונקלט כרופא הגדודי. במסגרת תפקידו התלווה ליחידות השונות שהשתתפו אז בפעולות התגמול. הפעולה המשמעותית הראשונה בה השתתף הייתה מבצע יהונתן, פעולת תגמול כנגד משטרת א-רהווה, בדרום הר חברון. הר ציון נפצע קשה מאד במהלך הפעולה, וד"ר אגמון ביצע בו ניתוח פיום קנה (טרכאוסטומיה) תחת אש, לאורו של פנס כיס. בניגוד למיתוס שנוצר לאחר הקרב, הניתוח לא בוצע באמצעות אולר או באמצעי מאולתר אחר אלא באמצעות ערכת כלי ניתוח שעמדה לרשותו.
על מעשהו זה עוטר אגמון בצל"ש הרמטכ"ל, שהומר ב-1973 לעיטור העוז, בהתאם לחוק העיטורים בצבא הגנה לישראל שהתקבל באותה שנה.
תיאור המעשה: ביום ה-11 בספטמבר 1956, בעת כיבוש יעד אויב, ביצע ניתוח לפצוע אנוש תחת אש אויב, תוך גילוי אומץ לב. על מעשה זה הוענק לו : עיטור העוז ניסן תשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי
המשך חייו
אנקלביץ' המיר את שמו הפרטי למשה עוד במהלך שירותו הסדיר, ובהמשך שינה את שם משפחתו לאגמון. במבצע קדש השתתף בצניחה במעבר המיתלה. אחד החיילים, יוסי שחורי, נפצע בצניחה וד"ר אגמון עמד על הצורך בחילוצו. מטוס פייפר קב, שהוטס על ידי סמל משה בוקעי, הגיע אל הכוח למחרת בבוקר ועימו ספרי צופן ותדרים. בוקעי התבקש לפנות עימו בדרך חזרה את החייל הפצוע. אגמון ובוקעי, יחד עם החובש אהרון משעלי, הכניסו את הפצוע למטוס. כאשר ניסה המטוס הקל להמריא התגלה על ידי מטוסי מיג 15 של חיל האוויר המצרי, ואלה צלפו על המטוס הקל והעלו אותו באש. אגמון נפצע מרסיסים בבית החזה ומשעלי ספג כדור לרגלו. בוקעי נחלץ מן המטוס הבוער ותוך סיכון חייו חזר וחילץ את ד"ר אגמון הפצוע מן המטוס. על מעשהו זה זכה בוקעי בעיטור העוז.[1][2]
אגמון המשיך לשרת במילואים והשתתף במלחמות השונות. הוא השתתף כרופא במבצע יונתן, חילוץ בני הערובה מאנטבה, אוגנדה, ב-1976. בחייו האזרחיים שימש בתפקידים שונים כרופא, והיה מנהל יחידת כלי הדם במחלקה הכירורגית בבית חולים השרון.
התגורר ברמת גן. אגמון נפטר ב-4 במאי 2016.
קישורים חיצוניים
- עיטור העוז שניתן לסגן ד"ר משה אגמון, באתר בעוז רוחם, פורטל צה"ל
- עיטור העוז של משה אגמון, באתר הצנחנים, עשור ראשון
- קורות חייו של משה אגמון ועדותו מקרב א רהווה, באתר הצנחנים, עשור ראשון
- איתן הבר, הרופא של הצנחנים, באתר ידיעות אחרונות, 5 במאי 2016
- סא"ל ד"ר משה (מוריס) אגמון (אנקלביץ) ז"ל, באתר אבלים
הערות שוליים
- ^ עיטור העוז של סמל משה בוקעי, באתר בעוז רוחם, פורטל צה"ל.
- ^ התקפת מטוסים על הצנחנים במיתלה באתר הצנחנים.
