מרקיאן פופוב
 | |
| מרקיאן פופוב | |
| לידה |
15 בנובמבר 1904 כפר במחוז קוזאקי הדון, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
22 באפריל 1969 (בגיל 64) מוסקבה, ברית המועצות  |
| השתייכות |
ברית המועצות |
| תקופת הפעילות | 1920–1969 (כ־49 שנים) |
| דרגה |
 גנרל ארמייה |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד ארמיית הדגל האדום הראשונה מפקד המחוז הצבאי לנינגרד מפקד החזית הצפונית מפקד חזית לנינגרד מפקד הארמייה ה-61 מפקד הארמייה ה-48 מפקד הארמייה ה-40 מפקד ארמיית ההלם החמישית מפקד ארמיית הטנקים החמישית מפקד חזית בריאנסק מפקד החזית הבלטית השנייה | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת האזרחים ברוסיה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
 גיבור ברית המועצות  עיטור לנין (5) עיטור הדגל האדום (3) עיטור סובורוב מדרגה ראשונה (2)  עיטור קוטוזוב מדרגה ראשונה (2) | |
מרקיאן מיכאילוביץ' פופוב (ברוסית: Маркиан Михайлович Попов; 15 בנובמבר 1904 - 22 באפריל 1969), היה מפקד בכיר שפיקד על כוחות במהלך מלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
קריירה צבאית
פופוב נולד ב-15 בנובמבר 1904 בכפר במחוז קוזקי הדון, ובשנת 1920 התגייס לצבא האדום, ולחם בשורותיו במהלך מלחמת האזרחים הרוסית. לאחר מכן שירת פופוב בתפקידים שונים, וביולי 1939 מונה למפקד ארמיית הדגל האדום הראשונה. בינואר 1941 מונה פופוב למפקד המחוז הצבאי לנינגרד, שהיה מופקד על הגנת הגבול הצפוני של ברית המועצות.
מלחמת העולם השנייה
בפרוץ המתקפה הגרמנית ב-22 ביוני 1941, היה פופוב מפקד המחוז הצבאי לנינגרד, שהפך לחזית הצפונית. ב-23 באוגוסט 1941 שונה שמה של החזית לחזית לנינגרד, והיא הופקדה על הגנת לנינגרד במהלך המצור הגרמני על העיר. במהלך מתקפת הנגד הרוסית באזור מוסקבה פיקד פופוב על הארמייה ה-61, ובקיץ 1942 פיקד לזמן קצר על הארמייה ה-48. לאחר מכן מונה פופוב למפקד הארמייה ה-40, ופיקד עליה במהלך מבצע וורונז'-וורושילובגרד. בסתיו 1942 מונה לסגן מפקד חזית סטלינגרד, ובדצמבר אותה שנה מונה למפקד ארמיית ההלם החמישית, עמה לחם במהלך מבצע טבעת. לאחר מכן מונה לתקופה קצרה למפקד ארמיית הטנקים החמישית, וביוני 1943 מונה מפקד חזית בריאנסק, עמה לחם במהלך מבצע קוטוזוב ומבצע בריאנסק. ב-10 באוקטובר 1943 מונה פופוב למפקד החזית הבלטית, שהפכה כעבור 10 ימים לחזית הבלטית השנייה. פופוב לחם עם החזית שבפיקודו במהלך מבצע לנינגרד-נובגורוד, ובאפריל 1944 מונה לראש מטה המפקדה הכללית הצפונית[1], תפקיד אותו מילא עד סוף המלחמה.
לאחר המלחמה
לאחר המלחמה פיקד פופוב על המחוז הצבאי לבוב ועל המחוז הצבאי הטאורי, ובשנת 1951 גילה הצלחה בתרגילים הצבאיים שנערכו באוקראינה. בשנת 1953 הועלה לדרגת גנרל ארמייה, ובשנת 1956 מונה למפקד זרוע היבשה בצבא האדום. בשנת 1962 מונה למפקח הכללי של משרד ההגנה, וב-22 באפריל 1969 מת בביתו שבמוסקבה יחד עם אשתו כתוצאה מהרעלת גז, ונקבר בבית העלמין נובודוויצ'יה.
קישורים חיצוניים
- מרקיאן פופוב (ברוסית)
הערות שוליים
- ^ שכללה את החזית הבלטית השנייה ואת חזית לנינגרד
- אנשי הצבא האדום במלחמת העולם השנייה
- גנרלים סובייטים
- אנשי הצבא האדום במלחמת האזרחים ברוסיה
- מעוטרי גיבור ברית המועצות
- מקבלי עיטור לנין
- מקבלי עיטור סובורוב
- מקבלי עיטור הדגל האדום
- מקבלי עיטור קוטוזוב
- מפקדי ארמיות בצבא האדום במלחמת העולם השנייה
- אישים הקבורים בבית העלמין נובודוויצ'יה
- מקבלי עיטור הכוכב האדום
- ילידי 1902
- נפטרים ב-1969