מרצישור

מְרְצִישוׂר (ברומנית: Mărţişor) הוא חג אביב רומני מסורתי הנחוג בתאריך 1 במרץ בכל שנה.

מרצישור הוא חג המסמל את המעבר מחורף לאביב, ניצחון הטוב על הרע וכדומה. מקובל לתת בחג זה מתנות קטנות לבנות ולנשים בכל הגילאים. המתנה המקובלת היא קישוט קטן הקשור בשרוך בצבעים אדום ולבן (האדום מסמל את האביב והלבן מסמל את החורף). בשווקים יש מבחר עצום של קישוטים כאלה, הקרויים "מרצישור", בדומה לשיווק כרטיסי הברכה לשנה החדשה שהיו מקובלים בישראל לפני שנים. קיימת אמונה שענידת הקישוטים, בעיקר של השרוכים האדומים-לבנים, היא סגולה למזל טוב.

פרט למרצישור, מקובל לתת במתנה גם צרור קטן של פרחי אביב, מיוחד גיוצ'ל (ghiocel) (באנגלית snowdrop),

(Galanthus nivalis), מין פרח לבן, הפרח הראשון המופיע עם תחילת הפשרת השלגים.

החג מרצישור מקובל באזורים נוספים של חצי האי הבלקני, באזורים שאוכלסו בימי קדם על ידי שבטים תראקים ואילירים - בבולגריה השכנה שם הוא קרוי מרטניצה (Мартеница) עם אותה המשמעות, כמו כן במקדוניה ואלבניה. על פי ממצאים ארכאולוגיים מסוימים יש שסבורים כי החג תועד כבר לפני אלפי שנים, בתקופת הגטים/דאקים או התראקים.

שם החג, ברומנית ובבולגרית, בא כמובן משמו של החודש מרץ, שמקורו בשם האל מרס, אליל המלחמה הרומי שהיה בו זמנית גם אל בעל תפקיד בפוריות, בחקלאות ובתחיית הטבע. מרצישור הוא מילת הקטנה למרץ או מרס.