מרכז ההנצחה לרצח העם מורמבי
 | |||||||||||
| גולגולות של קורבנות רצח העם (2001) | |||||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||
| מידע כללי | |||||||||||
| סוג | מוזיאון | ||||||||||
| מדינה |
 רואנדה | ||||||||||
| קואורדינטות | 2°27′21″S 29°34′04″E / 2.455779°S 29.567819°E | ||||||||||
מרכז ההנצחה לרצח העם מורמבי (באנגלית: Murambi Genocide Memorial Centre) מבוסס סביב בית ספר טכני לשעבר בעיירה מורמבי (אנ'), 126 קילומטרים דרומית-מערבית לקיגאלי ברואנדה, המנציח את רצח העם ברואנדה בשנת 1994. שרידים של 50,000 אנשים קבורים כאן.[1]
המרכז הוא אחד מארבעה אתרים המנציחים את רצח העם שהוכרזו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו ב-2023.[2]
תיאור
אתר הנצחה זה הוא אחד משישה אתרי הנצחה לאומיים ברואנדה המנציחים את רצח העם ברואנדה. האחרים הם מרכז ההנצחה לרצח העם ניאמטה, מרכז ההנצחה לרצח העם ביססרו, מרכז הנצחה לרצח העם נטרמה (אנ'), אתר ההנצחה לרצח העם קיגאלי ואתר ההנצחה ניארובויה (Nyarubuye).[3] ישנם למעלה מ-250 אתרי הנצחה רשומים המנציחים את רצח העם ברואנדה.
המקום היה אתר של טבח במהלך רצח העם ברואנדה ב-1994. כשהחלו הרציחות, הטוטסי באזור ניסו להסתתר בכנסייה מקומית. עם זאת, הבישוף וראש העירייה פיתו אותם למלכודת על ידי שליחתם לבית הספר הטכני, בטענה שכוחות צרפתיים יגנו עליהם שם.[4] ב-16 באפריל 1994 הגיעו לבית הספר 65,000 מבני הטוטסי. ברגע שהקורבנות הגיעו, לא סופקו מים או מזון. זה נעשה כדי להבטיח שהאנשים יהיו חלשים מכדי להתנגד. לאחר שהגנו על עצמם במשך כמה ימים באמצעות אבנים, בני הטוטסי הוכרעו ב-21 באפריל. החיילים הצרפתים נעלמו ובית הספר הותקף על ידי אנשי מיליציות ההוטו - האינטראהאמווה (אנ'). כ-20,000 מבני הטוטסי נרצחו בבית הספר, וכמעט כל אלה שהצליחו להימלט נהרגו למחרת כשניסו להסתתר בכנסייה סמוכה.[5] מספר הנרצחים של כ-50,000 שנמסר על ידי הממשלה אינו נתמך על ידי מספר הגופות שהוצאו מקברם, אפילו בהתחשב בקברים שעדיין לא נפתחו וגופות שלא נקברו.[6] בין הגופות המוצגות כעת נמצאות גופות של ילדים ותינוקות.
על פי ההערכות, רק 34 בני אדם שרדו את הטבח במורמבי.
אתר ההנצחה נוסד ב-21 באפריל 1995. האתר מכיל 50,000 קברים. בניין בית הספר הוא כיום מוזיאון לרצח עם המציג את השלדים והגופות החנוטים של כמה מאלפי האנשים שנהרגו במחוז גיקונגורו ב-1994.[7] במחקרו על אתרי ההנצחה של רצח העם ברואנדה, טוען טימותי לונגמן (אנ') שאף על פי שהגופות המוצגות במורמבי מוצגות כגופות של אנשים שנרצחו במקום, למעשה מדובר בגופות שהובאו למורמבי מכל האזור שמסביב. הנרצחים במורמבי נקברו בקברי אחים במקום ב-1996.[8]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Murambi Genocide Memorial Site
- ^ Memorial sites of the Genocide: Nyamata, Murambi, Gisozi and Bisesero
- ^ Sites mémoriaux du génocide : Nyamata, Murambi, Bisesero et Gisozi
- ^ Murambi Genocide Memorial Centre
- ^ "Numbers (HRW Report - Leave None to Tell the Story: Genocide in Rwanda, March 1999)". www.hrw.org.
- ^ "Through A Glass Darkly". maps.cga.harvard.edu.
- ^ Grill, Bartholomäus (4 באפריל 2014). "Prison of the Past: A Reporter Revisits His 'Shameful' Coverage of Rwanda". Spiegel Online. ארכיון מ-27 באפריל 2015.
{{cite news}}: (עזרה) Translated into English by Christopher Sultan. Originally in German, issue 14/2014 (March 31, 2014). , Page 2 (Page 2 archive) - ^ Longman, Timothy. Memory and Justice in Post-Genocide Rwanda. New York: Cambridge University Press, 2017, pp. 6-7.
 | |
|---|---|
|
37633401מרכז ההנצחה לרצח העם מורמבי