אתרי הנצחה לרצח העם: ניאמטה, מורמבי, גיסוזי וביססרו
| מרכז הנצחת רצח העם בגיסוזי | |||||||||||
| מרכז הנצחת רצח העם בגיסוזי | |||||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||
| מידע כללי | |||||||||||
| מדינה |
 רואנדה | ||||||||||
אתרי הנצחה לרצח העם: ניאמטה, מורמבי, גיסוזי וביססרו (באנגלית: Memorial sites of the Genocide: Nyamata, Murambi, Gisozi and Bisesero) הם אתר מורשת עולמית של אונסק"ו ברואנדה שבמזרח אפריקה. האתר כולל ארבעה אתרי הנצחה לרצח העם ברואנדה: בניאמטה, מורמבי, גיסוזי וביססרו.[1]
רקע
ערך מורחב – רצח העם ברואנדה
סכסוכים אתניים ארוכי שנים בין הרוב מבני ההוטו, שגם הקימו את ממשלת רואנדה, לבין המיעוט מבני הטוטסי ותנועת המורדים שלהם, החזית הפטריוטית הרואנדית (אנ') (RPF), הובילו להפלת מטוס שהוביל את נשיא רואנדה ז'ובנל הביארימנה ב-6 באפריל 1994 כשחזר הביתה מביקור מחוץ למדינה, ולרצח עם. בני ההוטו האשימו את הטוטסי בהפלת המטוס, ובני הוטו קיצוניים מהמשמר הנשיאותי, הצבא, המשטרה, המיליציות והאוכלוסייה האזרחית רצחו כ-800,000 עד 1,000,000 בני אדם עד אמצע יולי 1994. כ-75 אחוז מהטוטסי שחיו ברואנדה נפלו קורבן לרצח עם, כמו כשליש מבני הבאטווה. הוטו מתונים שלא רצו לקחת חלק או התנגדו באופן פעיל לאלימות נרצחו גם הם.
לאחר ניסיון ההתנקשות בהביארימנה, שוב התלקחה מלחמת האזרחים בין ה-RPF לבין חיילי הממשלה. ה-RPF הצליח לכבוש את רוב רואנדה עד אמצע יולי. ברגע שהוא תפס את השלטון באזור, נעצרו פעולות רצח העם שם. זה הביא לבריחה המונית של בני הוטו לזאיר השכנה. ה-RPF השתלט על המדינה וניסה מדיניות של שיקום ופיוס תחת הנשיא פול קגאמה.
מאז 1995 נבנו אתרי הנצחה לזכר רצח העם במספר חלקים במדינה. במקרים מסוימים, נעשה שימוש במבנים קיימים שבהם ובסביבתם התרחשו מעשי טבח, כגון: בכנסייה בניאמטה או בית הספר הטכני במורמבי. אתרי הנצחה אחרים, כולל אלו בגיסוזי ובביססרו הוקמו במיוחד. בנוסף למבנים המציגים חלק משרידי הקורבנות ועדויות מהותיות נוספות לרצח העם, לרבות חניתות, מצ'טות, אלות, סכינים ותצלומים של חלק מהקורבנות, יש בכל אתר גם שטחי קבורה גדולים ובהם גופות של הקורבנות שנרצחו באתר או בסביבתו.
אתר המורשת
רואנדה הצטרפה לאמנת המורשת העולמית בשנת 2000. בשנת 2012, ארבעה מאתרי ההנצחה לרצח העם נרשמו כהצעה הראשונה ברשימה המוצעת של רואנדה.[2]
הדברים הבאים צוטטו כדי להצדיק את המשמעות האוניברסלית הבולטת:[2]
אתרי ההנצחה המוצעים הם, מצד אחד, עדות לאי-סובלנות אנושית האחד כלפי השני, ומצד שני, סמל לנחישות למנוע הישנות רצח העם ברואנדה ובמקומות אחרים. לכן, הכרה באתרים אלה כאנדרטאות לאנושות היא אסטרטגיה יעילה להילחם בפשע של רצח עם ופשעים נגד האנושות, אידיאולוגיה והכחשה של רצח עם.
בשנת 2023, בהתבסס על החלטה של הישיבה ה-45 של הוועדה למורשת עולמית, נרשמו אתרי הנצחה ברשימת המורשת העולמית של אונסק"ו בשם "אתרי הנצחה לרצח העם: ניאמטה, מורמבי, גיסוזי וביססרו". הרישום התבסס על קריטריון המורשת העולמית מספר 6.[1]
אתרי ההנצחה
אתר המורשת העולמית כולל ארבעה אתרים נפרדים,[3] ששטחם הכולל 246.5 דונם.[1] אזורי החיץ המקיפים את האתרים הנפרדים הם בשטח כולל של 1,361.6 דונם.
| סידורי | שם | שם במקור | קואורדינטות | שטח בדונם |
שטח אזור החיץ בדונם |
תיאור | תמונה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | ניאמטה | Nyamata | 2°08′57″S 30°05′37″E / 2.149047°S 30.093639°E | 5.1 | 77.4 | הכנסייה לשעבר של ניאמטה היא נציגה של כנסיות רבות אחרות שבהן חיפשו הטוטסי מקלט ובכל זאת נטבחו. בכנסייה זו, שנבנתה בשנת 1980, נרצחו כ-10,000 טוטסי. ליד הכנסייה נמצא אתר קבורה של כ-50,000 בני אדם שנרצחו כאן ובסביבה. | 
|
| 2 | מורמבי | Murambi | 2°27′21″S 29°34′04″E / 2.455779°S 29.567819°E | 95.5 | 54.9 | טוטסי רבים חיפשו מחסה בבית הספר הטכני מורמבי, שהיה ממוקם על גבעה שבה הוצבו גם חיילים צרפתים. עם זאת, החיילים נסוגו והטוטסי הותקפו ונטבחו על ידי לוחמי מיליציות אינטראהאמווה. בנוסף למבני בית הספר לשעבר המשמשים כמבני תצוגה, יש כאן אתר קבורה לכ-50,000 בני אדם שנרצחו. | |
| 3 | גיסוזי | Gisozi | 1°55′52″S 30°03′37″E / 1.931098°S 30.060349°E | 79.5 | 169.9 | אתר ההנצחה הגדול ביותר ממוקם בגיסוזי, כ-3 ק"מ ממרכז העיר קיגאלי הבירה. הוא נבנה על ידי קרן איג'ס (אנ') החל משנת 2000 ונחנך באפריל 2004, 10 שנים לאחר תחילת רצח העם. לצד מרכז התיעוד והתערוכות נמצא אתר קבורה של למעלה מ-300,000 טוטסי שנרצחו בקיגאלי וסביבתה. | .jpg)
|
| 4 | ביססרו | Bisesero | 2°11′31″S 29°20′28″E / 2.192011°S 29.341208°E | 66.4 | 1,059.4 | בביססרו נמלטו טוטסי רבים אל גבעה, ממנה יכלו להתגונן מפני התוקפים לזמן מה על ידי זריקת אבנים וחניתות ואף הצליחו ללכוד מהם כמה רובים. על הגבעה, בנוסף למבני הזיכרון המחוברים בגרם מדרגות באורך של כמעט 300 מטרים, ישנו אתר קבורה של כ-40,000 טוטסי שנרצחו כאן. למרגלות הגבעה שוכנת אנדרטת ההתנגדות עם כלי הנשק שהקורבנות השתמשו בהם כדי להגן על עצמם. תשע חניתות בולטות מטבעת של קירות מלאה באבנים. | 
|
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
 | |
|---|---|
|
37633312אתרי הנצחה לרצח העם: ניאמטה, מורמבי, גיסוזי וביססרו