מרים טננבאום
מריה (מרים) טננבאום דור (בלועזית: Maria (Miriam) Tenenbaum Dor) הייתה חסידת אומות העולם מפולין שהצילה יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה, וקשרה את גורלה עם מדינת ישראל.
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים
ערב מלחמת העולם השנייה עבדו מריה דור ובעלה בשמירה על הבית וחצר העצים של משפחה יהודית בוורשה. עם פרוץ המלחמה מריה התאלמנה מבעלה הראשון ועברה לגור ביחד עם בנה בן העשר בבית חמותה אנטונינה דור ברובע מרימונט בוורשה[1].
בחורף שנת 1943 נסעה מריה למחנה העבודה אוקיינצ'ה, בשביל לפגוש את חברה משה טננבאום שהועסק בעבודת כפייה, ולהביא לו אוכל. בזמן ההמתנה למשה, מריה הבחינה באנה גוטמר, יהודיה שברחה מגטו ורשה כמה ימים קודם לכן. מריה שוחחה עם מכר שהודיע לה כי אנה היא יהודיה, וכי הוא מבקש ממנה להסתיר את אנה מכיוון שאין ביכולתו לעשות זאת. מריה הסכימה ללא היסוס לקחת ולהסתיר את אנה גוטמר בביתה.
מריה הסתירה את אנה בביתה לתקופה בת חודשיים. מריה רכשה עבור אנה מסמכים על שם סטניסלבה וישניבסקה, כך שאנה הייתה יכולה למצוא עבודה ולשכור חדר. בזמן זה אנה חיכתה למשפחתה; בעלה משה גוטמר שהועסק במחנה הכפייה אוקיינצ'ה, ואחיה אדוארד שרון.[2]
באפריל 1943 משה גוטמר, אדוארד שרון ומשה טננבאום הצליחו לברוח ממחנה אוקיינצ'ה, ומריה מצאה עבור שלושתם מקומות מסתור. מריה הסתירה את משה טננבאום במרתף ביתה, והפצירה בבנה בן העשר מריאן להרחיק את חבריו מהאזור, בשביל שלא יתגלה דבר הסתרתו של משה.
בהמשך המלחמה סייעה מריה לליליאן שטרן, בת למשפחה היהודית אשר על ביתם היא שמרה ערב המלחמה. מריה הסתירה את ליליאן בחלק הארי של ורשה, באכסניית סטודנטים מרוחקת מביתה ולמרות המרחק נהגה לבקרה כמעט כל יום, להביא לה מזון ולתמוך בה נפשית, זאת למרות הסכנה שהייתה כרוכה בכך. לילאן שטרן נעזרה גם בסיוע של חסידת אומות העולם נוספת, זופיה מרתה אבני. באחד הימים בהם ביקרה מריה אצל ליליאן הגיעו שני מלשינים, אך היא שמרה על קור רוח והצליחה לגרש אותם מהמקום. בחג הפסחא שלחה מריה את בנה עם מאכלי חג עבור ליליאן, כדי שיטייל עם לילאן כאילו מדובר בדודתו.[1]
בשנת 1944 נהרג מריאן בנה של מריה במהלך מרד ורשה הפולני.
לאחר המלחמה
לאחר המלחמה מריה נישאה למשה טננבאום, היהודי אשר הסתירה במרתף ביתה. מריה שינתה את שמה הפרטי למרים, ועלתה לישראל יחד עם משה. בני הזוג גרו בתל אביב, ולא הותירו אחריהם צאצאים.[3]
הכרה והנצחה
ב-19 במרץ 1987 החליטה הוועדה לציון חסידי אומות העולם ביד ושם להכיר במרים טננבאום (מריה דור) כחסידת אומות העולם, ולהעניק לה את אות ההוקרה. כמו כן ניטע עץ לכבודה בגן חסידי אומות העולם בגן חסידי אומות העולם בירושלים ושמה נחקק בקיר הכבוד.[4]
במסגרת מיזם "חסד אחרון" (מיזם משותף ל"יד ושם" ולשב"כ שנערך במהלך 2021, ובמסגרתו אותרו קבריהם של חסידי אומות העולם שגרו ונקברו בישראל ונאסף אודותם מידע רב), נחקר גם סיפורה של מרים טננבאום, אך לא אותר קברה.[5]
לקריאה נוספת
- פינצ'בסקי גרשון, חסד אחרון: סיפורם של חסידי אומות העולם בישראל, ירושלים: יד ושם, 2023, עמ' 99.
- פלדיאל מרדכי, "חסידי אומות העולם המתגוררים בישראל", ילקוט מורשת לתיעוד ועיון, 55, אוקטובר 1993, עמ' 119.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 מריה (מרים) טננבאום דור, באתר יד ושם
- ^ תיק ארכיון יד ושם מספר M.31.2/3621 של מרים טננבאום
- ^ גרשון פינצ'בסקי, חסד אחרון: סיפורם של חסידי אומות העולם בישראל, עמ' 99
- ^ Tenenbaum Miriam, יד ושם
- ^ אור הלר, "חסד אחרון": המבצע הסודי של השב"כ להנצחת חסידי אומות העולם, באתר חדשות 13 בפייסבוק, 7/4/2021
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מרים טננבאום".
38107587מרים טננבאום