מרים אולינובר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יין הבדלה

כְּבָר כּוּלָם שָׁתוּ מִיֵין הַהַבְדָלָה, –
תְנִי גַם לִי טִיפָּה מִגְבִיעֵךְ!
מַזְהִירָה אוֹתִי סַבְתָא בִּלְשׁוֹן רַכָּה:
יַלְדָתִי-לִבָּתִי, שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ!

רְאִי הוּזְהַרְת, וְלֹא תִשְׁתֶה בְּתוּלָה
מִיֵין הַבְדָלָה פֶּן יִצְמַח לָה זָקָן –
כָּך כָּתוּב בַּדַפִּים הַקְדוֹשִׁים
שֶׁבְּאָרוֹן הַסְפָרִים הַיָשָׁן!

מֵרוֹב פַּחַד כָּשַׁלְתִי נָפַלְתִי
מְמַשֶׁשֶׁת אֶת סַנְטֵרִי וּפִימָתִי,
תוֹדָה לָאֵל! סַנְטֵרִי צַח וּבְתוּלִי
רַק נִתְחַדֵד הַמִסְכֵּן מֵרוֹב אֵימָתִי.

מיידיש: ק. אבא (=אבא קובנר)

מרים אוּלינוברכתיב יידי: אולינאָווער; 1894, לודז'1944, אושוויץ) הייתה משוררת יידיש שפעלה בעיר לודז' שבפולין בתקופה שבין מלחמות העולם.

תולדות חייה

מרים אולינובר נולדה בעיר לודז' בבית יהודי מסורתי. קיבלה חינוך מסורתי וסיימה שם את בית הספר העממי. ב-1916 החלה לפרסם משיריה: ראשית ביומון של לודז', "לאָדזשער טאָגבלאט", שבו עבדה, ובהמשך, בשנת 1920, כינסה אותם בקונטרס בשם "געזאנגען" ('שירים'). עם הופעתו עורר הספר רושם רב. מבקרי הספרות של אותה התקופה כתבו ששיריה הצטיינו בנוסח עממי ובטבעיות ובנעימות, שלא היו כמוהם בשירת היידיש אז.

בשנת תרפ"ב הופיע בהוצאת א. לוין אפשטיין בוורשה ספרה המפורסם, "דער באָבעס אוצר" ('אוצרה של סבתא'), בלוויית הקדמה מאת דוד פרישמן. היא הכינה גם חלק שני לספר, בשם "שבת", אך לא הספיקה להוציא אותו.[1] הספר תורגם לעברית ב-1975.

בעת הכיבוש הנאצי והקמת הגטו בלודז' נגזרו גזרות קשות מאוד על תושביו, אך הפעילות התרבותית נמשכה, על אף היותה מסוכנת ובלתי-חוקית. סביב המשוררת מרים אולינובר התרכז חוג של סופרים ומשוררים יהודים, בהם הסופר ישעיהו שפיגל, הסופר והעיתונאי יוסף זלקוביץ', המשורר ש"ב שייביץ, המשוררת והסופרת חוה רוזנפרב, המשוררת והסופרת רבקה קויאטקובסקי ואחרים. החוג המשיך בפעילותו בביתה שברח' רמברנדט 13 בכל שנות קיום הגטו, עד להשמדה הסופית בשנת 1944.[2] בשנת 1944 הובאה למחנה ההשמדה אושוויץ, ושם נרצחה. בשואה נספו גם בעלה זאב-וולף ובנותיהם דינה-רחל (נולדה ב-1915) והינדה-מחְלה (נולדה ב-1922).

קטעים משיריה של אולינובר הובאו עם יצירתו הנודעת של יצחק קצנלסון, "השיר על העם היהודי שנהרג", וכן בספרו של סופר היידיש יחיאל ישעיהו טרונק, "פולין, 1944–1953".

ספרה

עטיפת ספרה "דער באבעס אוצר", ורשה תרפ"ב-1922

בתרגום לעברית:

לקריאה נוספת

  • לעקסיקאן פון דער נייער יידישער ליטעראטור, באנד א.
  • עזרא קאָרמאן, יידישע דיכטערינס, שיקגו, 1928 – קורמן, 'משוררות יהודיות': אסופת יידיש גדולה שנדפסה מחדש ב"יידישע קולטור" (יידיש: "תרבות יהודית"), 36, 1 (תשל"ד-1974), וכוללת כמה משיריה, מאמרים עליה ועל יצירתה.
  • גיטל מייזיל, 'מרים אולינאָווער', עסייען, תל אביב: פארלאג י"ל פרץ, תשל"ד, עמ' 175–183.

קישורים חיצוניים

מפרי עטה:

הערות שוליים

  1. ^ לעקסיקאן, עמ' 34
  2. ^ ישעיהו שפיגל, סופרים ואמנים יהודים בגיטו לודז', משמר, טורים 1, 2, 25 באוקטובר 1946; גיטל מייזל, "ומצעדנו עוד ירעים: אנחנו פה!", משמר, טורים 2–3, 25 בספטמבר 1946.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29593997מרים אולינובר